חבר הכנסת דב חנין, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן - כולם ביקרו בימים האחרונים במאהל עובדי מפעל תרכובות ברום בנגב, ששובתים זה שלושה שבועות במחאה על כוונת הנהלת כיל (כימיקלים לישראל), המעסיקה הגדולה ביותר באזור הנגב, לפטר 140 מתוך כ־830 עובדי החברה. ״אפשר לעצור את הפיטורים״, אמר לפיד לשובתים בעת ביקורו במקום בשבוע שעבר. ״במקום לנסוע לוושינגטון ראש הממשלה צריך להיות כאן, לזמן את עידן עופר ואת המנכ״ל סטפן בורגס, לקחת את הקלות המס ולבטל את הפיטורים המכוערים האלו. איפה הוא? לא נעזוב אתכם גם הפעם, אתם לא לבד. עד שיבוטלו הפיטורים אנחנו אתכם״.
גם חבר הכנסת דב חנין מחד״ש העלה פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, ובו הוא קורא לביטול הפיטורים. ״יש לנו כאן עסק עם טייקונים ששוברים כל שיא של חוצפה וציניות. אותם אלה שקיבלו מהמדינה זכות לנצל את משאבי הטבע ולהרוויח מיליארדים רבים של דולרים ושנאבקים עם המדינה על כל שקל של מסים או תמלוגים - מפטרים היום בעזות מצח עובדים שנתנו למפעלים את מיטב שנותיהם. חמור במיוחד הניסיון להשתמש בעובדים כאמצעי לחץ נגד הדרישות המוצדקות של הציבור להעלות את המסים והתמ־ לוגים על משאבי הטבע. למרות שמפעל תרכובות הברום לא נכלל לבסוף בהצעה להגדיל את התמלוגים, הם מבקשים כעת לפטר עובדים דווקא שם״.
מאבק העובדים, שמצית מחדש את הקריאות לשלילת הזיכיון של החברה ופותח שוב את הדיון על שכר הבכירים ועל הרווחים העצומים המופקים ממשאבי הטבע של ישראל, קיבל חיזוק בסוף השבוע האחרון על ידי הצטרפותם לשביתה של מפעלי ים המלח ומפעל הפקת הברום בסדום. ״עד כה ההנהלה ניהלה משא ומתן עם כל מפעל בנפרד, סוג של הפרד ומשול. הגיע הזמן שנתאחד״, אמרו גורמים במפעלי ים המלח ל״מעריב המגזין״. השביתה המשולבת צפויה לגרום נזק כספי כבד לקבוצה, ועדיין בהנהלת כיל טוענים כי הוועד מציג מצג שווא ונחושים בדעתם להוציא את המהלך לפועל.

"לא מגבות ערד"
קבוצת כיל, חברה בת של החברה לישראל הנשלטת על ידי משפחת עופר, מחזיקה שישה מפעלים לייצור אשלג ודשנים אחרים, מגנזיום וברום ותרכובותיו, שבהם מועסקים כ-5,000 עובדים. בין המפעלים מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, מפעל תרכובות הברום בנאות חובב ועוד. על פי פרסומים בתקשורת בשנת 2014, שכרם של מנהלים בכירים בכיל הסתכם אשתקד בכ-50 מיליוני שקלים, ועלות שכרו של סטפן בורגס, מנכ״ל כימיקלים לישראל, עומדת על כ-20.36 מיליון שקל.

"הפרד ומשול". מפעל "תרכובות ברום" (צילום: יהודה לחיאני) 


״מדובר בסופו של דבר במאבק על הניהול של המפעל״, טוענים אבנר מימון, מנכ״ל כיל ישראל, וענת טל-קטלב, המשנה למנכ״ל, בראיון ל״מעריב המגזין״. ״במשך שנים אישרנו לוועד כמעט כל דבר שרצו. התנאים של העובדים בת-רכובות ברום מצוינים, והוועד מחזיק את ההנהלה תחת מרותו באיומי השבתה. כל יום שביתה עולה לנו מיליוני שקלים, ולמרות זאת אנחנו מתכוונים לבצע את המהלך כחלק מהליך התייעלות הכרחי של המפעל המפסיד בגין ירידת המחירים והתחרות בשוק העולמי. בשנת 2014 תרכובות ברום הפסידה כ-160 מיליון שקלים ובשמונה השנים האחרונות הפסידה 1.5 מיליארד שקלים.
״לא מדובר בפיטורים של 140 איש, אלא בפרישה מוקדמת של 80 בתנאים מופלגים שאין כמוהם בשוק: 15,000 שקל בחודש עד גיל 67 ושמירת כל הזכויות הסוציאליות לפנסיה; ופיטורים של 60 איש נוספים, שגם הם יזכו לפיצויים כפולים ושכר של שנה נוספת. אנחנו מודעים לקושי של מציאת עבודה בדרום, ולכן הצענו מראש ליווי מקצועי חינם של שנה או עד למציאת עבודה. לא ייתכן שלא ניתן יהיה לפטר עובדים במפעל מפסיד. לא מדובר כאן בעוד מקרה של מגבות ערד”.
בנובמבר 2014 פורסמה חוות דעת שגיבש החשב הכללי לשעבר באוצר, פרופ׳ ירון זליכה, עבור ועד עובדי תרכובות הברום. לפי חוות הדעת, יישום המלצות הוועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע שלה, בראשות פרופ׳ איתן ששינסקי, לא יגרום לפגיעה מהותית במצב החברה, והיא צפויה להמשיך ולהשיא רווחים נאים גם בתחום הברום. בכיל טוענים כי זליכה טועה, אך בוועד עובדי תרכובות ברום טוענים: ״הנהלת כיל בוחרת לנהל את המאבק במסקנות ועדת ששינסקי ובממשלת ישראל על גבם של העובדים. אותה הנהלה שחילקה לעצמה לאחרונה דיווידנד שמן של 125 מיליון דולר גוזרת גזר דין מוות על 140 משפחות בנגב ללא שום סיבה״.
אבנר בן סניור, יושב ראש ועד העובדים, עובד בתרכובות ברום כבר 28 שנים ומתוכן מכהן עשור בתפקיד יושב ראש הוועד. כעת הוא דוחה את דברי הנהלת כיל וטוען כי המהלך מיועד לשבור את הוועד ואת ההסכמים הקיבוציים ולהכשיר את הדרך לעוד מאות מפוטרים. ״אין לנו שום ויכוח עם ההנהלה לגבי תוכנית הפרישה המוקדמת, רק לגבי הפיטורים”, טוען בן סניור. ״מדובר על פיטורים של 60 איש בסבב הראשון שיוביל לסבב שני של פיטורים, ואלו לא עובדים המרוויחים 50-40 אלף שקלים בחודש. אלו עובדים צעירים יחסית, העובדים במפעל 12-10 שנים ומרוויחים 7,000 שקל בחודש. לא ניתן לזה לקרות”. מנגד, הנהלת מפעל תרכובות ברום העבירה רשימת שכר, ובה מצוין כי השכר הנמוך ביותר לעובד תרכובות ברום עומד על 20,753 שקל.
״אנחנו מבקשים מההנהלה לא לפטר את אותם 60 איש אלא להוציא במקום 60 איש ותיקים המעוניינים לפרוש באותם תנאי פנסיה שהם מעניקים ל־80 האחרים״, מוסיף בן סניור. ״אלו פיטורים גלובליים ולא על בסיס אישי. יש להם רשימה ומספר שהם רוצים לפטר. החשש שלנו הוא שאחרי הפיטורים הם יבואו שוב ויבקשו לפטר עוברים. אני לא רואג לעצמי אלא לעוברים האחרים. אנחנו לא מוכנים ליצור תקדים״.
״שקר וכזב״
לפי נתונים שהגיעו לידי ״מעריב המגזין״, עלות שכר ממוצעת לעובד במפעל תרכובות הברום עומדת על 39 אלף שקל, כאשר עלות השכר של העשירון התחתון בקרב העובדים עומדת על 20,753 שקל ועלות השכר בעשירון העליון היא 70,213 שקל. בנוסף זכאים העובדים לבו־ נוסים ולסל רווחה הכולל נסיעות לחו״ל, ששוויו כ־76 אלף שקל לכל עובד. עלות סל הרווחה מצד ההנהלה מגיעה לכ־65 מיליון שקל בשנה, כאשר העובדים מפרישים לו כ-1.2 מיליון שקל בשנה.

"הגיע הזמן שנתאחד". מפעלי ים המלח (צילום: דודו גרינשפן) 
 
אלא שבשונה מהתדמית הכוחנית של הבכירים במפעלי כיל, בהנהלה מתארים דווקא ועד עובדים המנהל את העובדים ואת המפעל ביד רמה. ״קורה שאני עומד מול חבר ועד שאומר לי בבירור: ׳היד שלי על השאלטר. אתה נותן או לא נותן?'” אומר מימון. ״קל מאוד לשנוא את משפחת עופר, את העשירים, את הטייקונים, אבל בפועל המפעל מפסיד, אנחנו לא מוכנים לעשות סבסוד צולב ממפעלים רווחיים. העליהום על הטייקונים הוא שגורם לאנשים להדיר את רגליהם מישראל. לא ייתכן שלא נוכל לעולם לפטר עובדים, גם במקרים של אבטלה סמויה או עובדים שסרחו, רק בגלל שאנחנו כיל”.
מימון דוחה את הטענות שלפיהן הפיטורים הם ניסיון של כיל להפעיל לחץ על המדינה כדי לבטל את מסקנות ועדת ששינסקי, שמשמעותן האופרטיבית, לדבריו, היא תשלום של כמיליארד וחצי שקלים נוספים מדי שנה. ״גם הדיווידנד העצום שעליו מדברים עכשיו אינו מגיע לידיים של עידן עופר, ורוב הכסף מושקע חזרה בקבוצה”, הוא טוען.
בתחילת החודש שלחה החברה מכתבי פיטורים לשבעה מהעובדים המועמדים לפיטורים, מהלך שספג ביקורת קשה בכלי התקשורת. בהנהלת המפעל מסרו כי המכתבים הם פועל יוצא של התנהלות הוועד. ״אנחנו במשא ומתן מול הוועד זה חודשים ארוכים”, מספרת טל-קטלב. ״כבר באמצע ספטמבר התחלנו משא ומתן רשמי עם הוועד. בנובמבר שלחנו הודעה לוועד ולעובדים, ויומיים לאחר מכן פנה הוועד לבית הדין לעבודה בבקשה למתן צו מניעה. ב-25 בנובמבר בוטלו המכתבים בהמלצת בית הדין ונקבע פרק זמן של 40 יום למו״מ נוסף. ב-27 בינואר פנה ועד העובדים במפתיע לבית הדין בבקשה למחוק את תביעתו לביטול ההודעה שנשלחה ל-144 עובדי החברה אף על פי שנקבע דיון בעניין למחרת. בית הדין נעתר לבקשה. יומיים לאחר מכן נשלחו המכתבים בשנית. אנחנו מנסים זה חודשים להידבר עם הוועד. הגענו למצב שעובדים שלנו בורחים מאיתנו, מוציאים ימי מחלה. במקביל ההפגנות הופכות אלימות יותר ויותר, גם אני וגם אבנר (מימון) מלווים במאבטחים בבתינו.על בנו של אחד הסמנכ׳׳לים בחברה, ילד בן 17, איימו שאביו לא יחזור מהעבודה. מפגינים מול בתינו כל ערב. אין פלא שבחרנו בסוף לא לסכן את אנשינו ושלחנו את המכתבים בדואר שליחים”.
״כל זה לא קרה”, מכחיש בן סניור את הטענות על אלימות העובדים. ״תלונות על אלימות השובתים הן שקר וכזב. נכון, אנחנו מפגינים כל ערב מול בתי המנהלים בכיל, אבל ללא אלימות. אנחנו אפילו מצלמים את כל ההתרחשות כדי למנוע תלונות על אלימות מצדנו”.
״ההתנהלות של הוועד, עד כמה שהיא כביכול טובה לעובדים, היא התנהלות כוחנית שאינה שונה בהרבה מהתנהלות ועד עובדי הנמלים, שעולה לכותרות כל שני וחמישי”, טוען מקור במפעל בפני ״מעריב המגזין”. ״לא ניתן היום לעבוד בתרכובות ברום או בכלל בכיל בלי קרבה משפחתית ועדיף לאחד מחברי הוועד. גם חברי הנהלה לא חפים מזה, וניתן למצוא קרובים של חברי הנהלה בתפקידי הנהלה בקבוצה. זה לא מאבק על פיטורים, זה מאבק משמעותי על השליטה”.
ממשרדו של שר האוצר לשעבר נמסר: ״יו״ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד נמצא בקשר רציף עם עובדי מפעלי הדרום, ובהם מפעלי כיל. קשר זה החל בעקבות פנייתם של העובדים ללפיד בתפקידו הקודם כשר האוצר בבקשה לסייע להם בשמירה על הביטחון התעסוקתי של תושבי הדרום. במסגרת תפקידו כשר האוצר מנע לפיד את המכירה של מפעלי כיל לפוטאש הקנדית מכיוון שסבר אז, והוא סבור גם היום, כי אוצר טבע כמו ים המלח הוא נכס לאומי אסטרטגי של עם ישראל, ועל כן עליו להישאר בידיים ישראליות וכי יש להבטיח כי מי שיפיק את התועלת המרבית מאוצרות הטבע של ישראל זו המדינה ואזרחיה. כמו כן, כל הדוחות המקצועיים ועמדות גורמי המקצוע במשרד האוצר התנגדו למכירה של כיל לפוטאש. בנוסף, כחלק מהמלצות ועדת ששינסקי 2 שהקים לפיד, שמטרתה הייתה לשמור על חלקו של הציבור ברווחי משאבי הטבע של ישראל, גיבש לפיד הסדר שימנע את סגירת מפעל המגנזיום בדרום ואת פיטוריהם של 400 עובדים״.
בכיל מנגד טוענים כי אי סגירת מפעל המגנזיום היא החלטה של עידן עופר. •