ניצחון כפול ליהודה גליק: בית המשפט השלום פסק היום (ראשון) על המדינה להעניק פיצויים של חצי מיליון שקלים לפעיל הימין יהודה גליק על כך שהמשטרה הרחיקה אותו מהר הבית בין השנים 2011-2013. גליק, שפועל רבות בענייני הר הבית, משמש גם כמדריך סיורים במקום, ובית המשפט קבע פיצוי תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על קו ההגנה של המדינה, לפיו, אסור ליהודים להתפלל בהר הבית תוך שהוא חוזר ומדגיש כי יש לאפשר תפילת יהודים בהר. במסגרת פסק הדין מותחת השופטת אביב מלכה ביקורת גם על התנהלות הממשלה בעניין הר הבית.

התביעה הוגשה, כאמור, לאחר שמשטרת ישראל הרחיקה את גליק מהר הבית למשך שנתיים, בין השנים 2011-2013,  לטענתו, בעקבות כתבה ששודרה בערוץ 10 בו נראה גליק אומר תפילת "עלינו לשבח" בהר הבית. גליק, פעיל ימין שמוביל מאבק ביחס להר הבית וזכותם של היהודים עליו, תבע את המשטרה תביעת פיצויים ונזיקין. גליק נפצע לפני מספר חודשים כשנורה על ידי מחבל פלסטיני והוא מחלים בימים אלו מפציעתו האנושה.
המדינה טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר ומדובר בהחלטה מנהלית אשר המקום לדון בה הוא בפני בג״צ ולא במסגרת הליך תביעה אזרחי וכי קיים איסור תפילה על יהודים העולים להר הבית.

בפסק הדין קבעה השופטת כי היא שוכנעה שהמשטרה ידעה על כך שהוא מתפלל בהר הבית עוד קודם לסרטון ששודר, ויתרה על כן - במהלך הכתבה הוא נראה מלווה בקצין משטרה לכל אורך הסיור, וממלא הפסיקה קובעת כי חופש הפולחן מחייב את המשטרה לאפשר ליהודים להתפלל בהר. השופטת אף ציינה כי, ״מתוך הכתבה עצמה מתברר כי לא רק התובע נוהג להתפלל בהר הבית, אלא שתפילות יהודים נעשות בהר הבית מידי יום ביומו. לעובדה זו יש שתי השלכות״, קובעים השופטים, ״ראשית, יש בכך משום הודאה של הנתבעת כי הפסיקה המוזכרת לעיל מחייבת אותה וכי היא מודעת לכך שיש לכבד את חופש הפולחן של היהודים בהר הבית. לא ברור לי על כן מדוע בחרה הנתבעת דווקא בקו הגנה הסותר את הפסיקה, כאמור לעיל. שנית, לעניינו, עובדה זו שומטת את הקרקע מטיעוני הנתבעת״. 
השופטת מלכה מתייחסת לנושא תפילת יהודים בהר וכותבים כי ״העדרם של נהלים הכתובים בצורה ברורה ומסודרת מגדילה את הסיכון לנפיצות, למחלוקות ולמתחים מיותרים… חמור המצב בו הרשות פועלת ללא כל נהלים מוסדרים וכתובים״.
הביקורת על המדינה ממשיכה בסיומו של פסק הדין, תוך שהיא מופנית לעבר הממשלה, ״בידי כל שלטון מצוי הכח לנהל את המדינה... זהו "כח השלטון" שנועד לאפשר ניהול נכון ותקין של המדינה והחברה... שימוש לרעה בכח זה תוך ניצול השררה והסמכותיות על גבו של האזרח הפשוט, הוא ערעור תחת יסודותיה של הדמוקרטיה ומהווה פתח ל"שלטון הכח" המכניע את האזרח באמצעים פסולים של עריצות על כל גווניה האפשריים".
בפסק הדין מוסבר כי גליק מתפרנס מהדרכת סיורים בהר ובמסגרת עבודתו ופעילותו הציבורית, הוא נוהג לעלות להר הבית כמעט מידי יום ביומו וכי ההרחקה פגעה בפרנסתו ופסקו לזכותו חצי מיליון ש״ח ועוד הוצאות ושכ״ט בגובה של 150 אלף שקלים. 
גליק אמר לאחר פסק הדין כי ״אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט מאוד, אבל בשורה התחתונה חשף כאן בית המשפט את האמת הערומה והכואבת: משטרת ישראל נקטה במדיניות אכזרית רבת שנים. היא התעמרה ביהודים העולים להר הבית ונהגה בהם בשרירותיות אטומת לב. היא לא נהגה כלפינו בדרך שבה צריכה לפעול משטרה במדינה דמוקרטית והתמידה בהתנהלות המפלה וחסרת הצדק משך שנים רבות. אבל לא לעולם חוסן, ורבים מבינים היום עד כמה חמורה התנהלות המשטרה".

עוד אמר גליק כי "במקום להגן עלינו מפני הגורמים האסלמיים האלימים הוסיפה המשטרה חטא על פשע באופן מודע בהתייחסה אל היהודים שומרי החוק, קרבנות האלימות, כאילו הם הפושעים. כולי תקווה שהפסק הזה ישמש תמרור אזהרה לרשויות החוק להיות נאמנות לצדק ולא לעשות שימוש מושחת בכוחן. לצערי המציאות הוכיחה כי התנהגות זאת של המשטרה שימשה כרוח גבית למחבל שניסה לקפח את חיי״.