בוחרים להתעלם: מי המפלגות שמבקשות להיטיב עם דור המייסדים ומה הן מציעות?

האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, העוסקת במדעי הזיקנה - חקר ההזדקנות ושיפור איכות החיים של האזרחים הוותיקים, פנתה כבר לפני כחודשיים, עם תחילת מערכת הבחירות, לראשי כל המפלגות בבקשה להתייחס במצעיהן לנושא הקשישים. רוב המפלגות לא נענו לקריאה, והשאירו את הקשישים מחוץ למצעים. "המגמה הצפויה של הכפלת מספר הזקנים תוך עשרים שנה, מחייבת תוכנית שתאפשר לחברה הישראלית להתמודד עם האתגרים הנובעים מהתהליך. אנו מתריעים כי ללא תוכנית אסטרטגית כללית כזאת יוחמר במידה ניכרת מצבם של רבים מהזקנים", הבהירו באגודה.

מאז היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שר האוצר בממשלתו של אריאל שרון, אז בין היתר הופרטו קרנות הפנסיה, הייתה המדיניות של כל ראשי הממשלה ושרי האוצר הרסנית כלפי קצבאות הזיקנה של הביטוח הלאומי, והפצצה החברתית הזאת מחייבת טיפול שורש בהול. צריך לציין שאנשי יש עתיד, אשר איישו לתקופה של פחות משנתיים את משרדי הרווחה והאוצר, דווקא מבקשים מהציבור את הזכות להמשיך ולטפל בה ואף מציעים, כמו מעט מדי מהמפלגות, מצע רווחה בכלל ותוכנית עבודה עבור הקשישים בפרט.

 

פצצה חברתית שמחייבת טיפול בהול. צילום: פלאש 90

העבודה המקיפה ביותר שנעשתה עבור הממשלה הקודמת בתחום הרווחה הייתה זו של הוועדה הציבורית למאבק בעוני, אשר גיבשה המלצות בעלות התחלתית של שבעה מיליארד שקל לשנת התקציב הקרובה. בפועל, בתקציב 2015 שהגיש שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, תוקצבו חלק מהמלצות הוועדה בסך 1.7 מיליארד שקל כהתחלת היישום. התקציב כזכור עבר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת אבל אז פיטר נתניהו את לפיד והקדים את הבחירות. התקציב הושלך לפח ההיסטוריה והמדינה נכנסה להמתנה לממשלה הבאה. ביש עתיד תולים את האשם, כצפוי, בנתניהו וטוענים כי לו היה עובר תקציב 2015 ומיושם, היו גם מצוקות הקשישים זוכות למענה במסגרת אותו יישום הדרגתי של מסקנות הוועדה.

26 רשימות מועמדים מתמודדות על קולות הבוחרים לכנסת ה־20. מהן בדקנו 11, שלהן, על פי הסקרים, קיימים מרב הסיכויים להגיע אל בית הנבחרים. הדבר המצער ביותר הוא שמתוך 11 הרשימות -רק ארבע מציגות מצע חברתי מקיף, הכולל תוכניות עבודה מנומקות, יעדים ולא פחות חשוב מזה - ערכים. אותן ארבע מפלגות בודדות בצמרת, שהן גם אלה שמתייחסות בכבוד לבוחריהן בהצגת העקרונות והתוכניות שלהן, הן גם היחידות שמפרטות במסגרת הסעיפים החברתיים במצעיהן את ההתייחסות הספציפית לקשישים בישראל. מדובר במפלגות יש עתיד, כולנו, המחנה הציוני ומרצ.

נפתח ונאמר כי גם במקצת המפלגות האחרות ישנן מועמדים, בהם חברי כנסת ושרים בעבר ובהווה, שאחד מדגלי הפעילות הציבורית שלהם הוא הדאגה לציבור הקשישים. בין אלה ניתן למנות ולציין לשבח בעיקר את ח״כ חיים כץ (הליכוד), ח״כ אורית סטרוק (תקומה־הבית היהודי), ח״כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) וח״כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו).

אבל חשוב להדגיש - מדובר לרוב בחברי כנסת בודדים עם אג׳נדות עצמאיות, חלקם משמשים ״עלי תאנה״ חברתיים במפלגות שככלל זנחו במערכת הבחירות הזאת ובכנסת היוצאת את הדגש על סדר היום החברתי בכלל, ועל אוכלוסיות הרווחה ומצב הקשישים בפרט. זאת, אם לשפוט על פי המצעים הדלים או הלא קיימים שלהן, ועל פי הדגשים האחרים במסעי הבחירות של אותן מפלגות. גם בעקרונות העשייה החברתית של מקצת המפלגות האלו, הקשישים נדחקים לרוב למקום נמוך בסדר העדיפויות. מפלגות אחרות שמקדמות סדר יום חברתי כושלות בהצגת תוכניות עבודה ומצעים מפורטים וברורים עם מקורות מימון.

שתי מפלגות הנאבקות ביניהן על קול מצביעי המרכז החברתי, יש עתיד וכולנו, אוחזות שתיהן בהמלצות הוועדה הציבורית למאבק בעוני. את הוועדה מינה שר הרווחה בממשלה היוצאת, ח״כ מאיר כהן (יש עתיד), שמפלגתו אימצה את מסקנות הוועדה כשכהן ולפיד החלו ביישומן בתקציב 2015 שלא זכה לעבור בכנסת. יו״ר הוועדה למאבק בעוני, אלי אלאלוף, חתן פרס ישראל למפעל חיים, הצטרף למפלגת כולנו בראשות משה כחלון, וכיום הוא מועמד מוביל ברשימה שלה לכנסת. מטבע הדברים, גם כולנו מכריזה על אימוץ המסקנות של הוועדה בראשה עמד אלאלוף.

המפלגה מבקשת לייצר התמודדות מערכתית עם בעיות שוק הפנסיה עליהן הצבענו בכתבה הקודמת בסדרה ובכלל זה -

• הפחתת דמי הניהול של קרנות הפנסיה

• יצירת מסלול פנסיה ממלכתי בכל אחת מהקרנות, שיהיה ברירת המחדל ויתנהל בדמי ניהול מינימליים

• קידום חוק שיאפשר לחוסכים השכירים בחירה חופשית של סוכן הביטוח כדי להגביר את התחרות ולהוריד את המחירים

• לאפשר ניהול אישי של החיסכון לפנסיה בתחום הסיעוד מבטיחה יש עתיד מהפכה

של ממש:

• שינוי חוק הסיעוד כך שיתאפשר גם לקשישים סיעודיים השוהים בבתי אבות לקבל את גמלת הסיעוד שלהם

• יצירת מנגנון ביטוחי סיעודי־ממלכתי, אשר יביא להפחתה הדרגתית של דמי ההשתתפות העצמית והעומס על בני המשפחה

עבודה לאחר גיל הפרישה

• יתאפשר לגמלאים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה

• יוקמו מסגרות התנדבות בקהילה כדי לאפשר לגמלאים שלא עובדים להמשיך לתרום לחברה

בנוסף, ביש עתיד מתחייבים:

• יישום מדורג של מסקנות הוועדה למלחמה בעוני

• בכלל זה - הגדלת קצבאות הזיקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה

בכולנו מתחייבים לאימוץ מלא של מסקנות ועדת אלאלוף ומציבים יעד שאפתני: הצבת תוכנית לאומית למאבק בעוני, שתביא את ישראל בתוך עשר שנים לשיעור העוני הממוצע למדינות n־0ECD, כשהמצב כיום הוא שכרבע מהקשישים בישראל הם עניים, לעומת 12.5% בממוצע במדינות המפותחות. כדי להגיע ליעד, ב־כולנו מדגישים את הצורך במימוש הצעדים הבאים:

• הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לאוכלוסיית הקשישים לפחות ב־200 ש"ח לחודש לאדם. זאת בשל העובדה שקשישים רבים בדורנו מגיעים לגיל זיקנה ללא קרן פנסיה ובהסתמכות כמעט מוחלטת על רשת הביטחון הסוציאלית של המדינה. מדובר אמנם בצעד מיידי ומשמעותי מאוד למימוש, כדי לחסל את תופעת העוני בקרב קשישים, אבל גם ב־כולנו לא מבטיחים הגדלה קטגורית מקבילה של קצבת הזיקנה לכלל האנשים מעל גיל פרישה.

רפורמה בפנסיה: 

• החלת חובה על כל גופי הפנסיה הצוברת לייצר מודל להתאמת רמת הסיכון של החיסכון הפנסיוני לגיל החוסך כברירת מחדל על ניהול כל כספי הפנסיה. זאת כדי להקטין את הסיכון על כספי החוסכים המבוגרים יותר.

דיור לקשישים: 

• ייעודם של 15%־20% מהמלאי שיתווסף לדיור הציבורי לטובת בתי אבות חדשים, מתוך הבנה כי חלק לא מבוטל מדייריו הוותיקים של הדיור הציבורי ומהממתינים לו הם קשישים, והתאמת דירות ציבוריות לצורכי קשישים.

• סיוע ממשלתי בשכר דירה לקשישים חסרי דירה המקבלים הבטחת הכנסה. כיום רק קשישים שהם עולים חדשים מקבלים הטבה דומה, גם אם הם מתגוררים עם בני משפחתם.

בריאות וסיעוד:

• בכולנו מבטיחים לפעול להרחבת סל התרופות בדגש על מרכיבי טיפול וסיעוד לקשישים, כדי להפחית את עלויות הטיפול הרפואי.

• הפחתת ההשתתפות העצמית בגין תרופות לקשישים המקבלים הבטחת הכנסה.

• השתתפות המדינה בטיפולי שיניים לבני 75 ומעלה המקבלים הבטחת הכנסה.

• צמצום משמעותי של התור לאשפוז סיעודי גריאטרי על ידי הגדלת התקציבים הדרושים לכך.

• הקמת גוף אחד שיפקח על הטיפול במוסדות גריאטרים וסיעודיים בעל סמכויות אכיפה משמעותיות.

• הגדלת כוח האדם וכמות המיטות במוסדות אשפוז.

במסגרת תוכנית "הכסף חוזר לציבור" של המחנה הציוני נקבע יעד שאפתני שאף הפך לאחת מסיסמאות מסע הבחירות המובילות של הרשימה המשותפת למפלגת העבודה ולתנועה - ״אפס קשישים עניים בתוך שנה״. במצע המחנה הציוני נכתב: "את חרפת הקשישים העניים חייבים למחוק מייד. קשישים נאלצם לבחור בין תרופות למזון. לקשישים רבים אין פנסיה, אך יש להם הוצאות ייחודיות גבוהות, והם אלו שנפגעים בצורה החריפה ביותר מיוקר המחיה״.

המפלגה מציבה את הטיפול בבעיית העוני בקרב קשישים (כל קשיש חמישי כאמור), כאחד מהיעדים המרכזיים ביותר בתוכניתה הכלכלית. גם במחנה הציוני לא מבטיחים העלאה גורפת של קצבת הזיקנה הבסיסית אבל המפלגה מבטיחה בין היתר ליישם את הצעדים הבאים:

• הגדלת השלמת ההכנסה של גמלת הזקנה עד מעל לקו העוני, מגיל 70

• קביעת סל קיום בכבוד לקשישים, והקצאת מיליארד שקלים כדי להעלות את כל הקשישים בישראל מעל קו העוני. • הקמת מוקד לתיאום בין־משרדי בתחום הסיעוד, למיצוי זכויות וצמצום הבירוקרטיה

• קביעת מבחני זכאות אחידים לטיפול סיעודי

• שיפור זמינות העובדים הסוציאליים לקשישים

• הכנסת טיפולי שיניים לסל הבריאות מגיל 75 ומעלה

• סיוע במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי

המפלגה היחידה המתחייבת לפעול להעלאת קצבת הזיקנה הבסיסית ולחקיקת חוק פנסיה ממלכתי היא מרצ, שכותבת במצעה: ״מרצ רואה חשיבות ייחודית בהבטחת זכותם של האזרחים הוותיקים לקיום בכבוד ובהבטחת מעמדם וחוסנם הכלכלי, על מנת שיוכלו לתפקד באופן מקסימלי בקהילה בה הם חיים״.

קצבאות:

 • העלאת קצבאות הזקנה האוניברסאליות וקצבאות הבטחת הכנסה לקשישים, תוך הצמדתן לשכר המינימום

פנסיה:

• חקיקת חוק פנסיה ממלכתי

• הרחבת רכיבי השכר הרלוונטיים לצורך חישוב הפנסיה, כדי למנוע ירידה דרסטית ברמת החיים עם הפרישה לגמלאות

• הצמדת הגמלאות הפנסיוניות לשכר הממוצע במשק למניעת שחיקתן

• ביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות

זכויות קשישים: 

• נסיעה בתחבורה ציבורית חינם לאזרחים ותיקים

• אפשרות ללקיחת ״משכנתא הפוכה״ בערבות מדינה, שתאפשר לאזרחים ותיקים להמשיך לחיות בבתיהם ולקבל סכום חודשי קבוע שיסייע בחיי היום־יום

• עידוד הקמת בתי דיור מוגן באמצעות הקצאת קרקע ייעודית

• אינטגרציה ותיאום במערך השירותים לאוכלוסייה הקשישה, הן ברמת המדיניות והן ברמת אספקת השרות בקהילה, תוך הבטחת רמת שירותים אחידה בכל הארץ

• הגדלת שעות הטיפול הסיעודי המגיעות לאדם בביתו והרחבת הזכאות לטיפול כזה

ראוי לציין כי כל ארבע המפלגות שהציגו מצע חברתי מסודר למען אוכלוסיית הקשישים מציגות גם מקורות תקציביים ראויים למימון תוכניותיהן.

שאר המפלגות, בהתייחסות כוללנית יותר למאבק בתופעת העוני בכלל, ובתוכו מצוקות הקשישים הנזקקים:

ברשימה המשותפת של המפלגות הערביות מציגים תפיסה סוציאל־דמוקרטית דומה מאד לזאת של מרצ, בהשראת חד״ש, שהיא חלק מהרשימה. שם מקדמים העלאת שכר מינימום, חוק יסוד זכויות חברתיות ובתוכו הזכות להזדקן בכבוד.

בישראל ביתנו מדגישים את ההבטחה לפעול להרחבת מפעל ההזנה לתלמידים ולנזקקים, הרחבת חינוך חינם מגיל 3 חודשים, הנהגת מס הכנסה שלילי והנגשת השירותים בחינוך ובבריאות גם לבעלי הכנסה נמוכה. יצויין עם זאת כי מרגע שיו״ר המפלגה, השר אביגדור ליברמן, קידם אל המקום השני ברשימה את ראש החץ החברתי של מפלגתו, ח״כ אורלי לוי־אבקסיס, התחייבה המפלגה גם לאמץ את מסקנות ועדת אלאלוף למאבק בעוני, ובכלל זה במצוקת הקשישים, אם כי לא הציגה בינתיים סדרי עדיפויות ברורים לאופן היישום.

ביהדות התורה מבקשים לבטל כליל את הקיצוצים שבוצעו לאורך השנים בקצבאות הזיקנה.