יש עתיד: התכנית של עוזי ארד לעשות כאן סדר פעם אחת ולתמיד

זמן קצר אחרי שעוזי ארד, שהיה היועץ המדיני הבכיר של נתניהו ועמד בראש המל״ל (המועצה לביטחון לאומי), החליט להקים פורום מיוחד לאסטרטגיה שיתווה את מדיניותה העתידית של ישראל, הוא התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו וסיפר לו על הגוף החדש, ״רק כדי להיות על רגליים דמוקרטיות.

"נתניהו שאל כמה זמן ייקח לנו לסיים את העבודה ורצה לקבל דוח על ההתקדמות של הפורום אחת לכמה חודשים. אני לא מעביר לו דוח".

למה?

״אני לא רוצה. כשנסיים את הדיונים אשלח לו את הדוח הסופי. אם נסתמך על מיטב הידע והמדע, יהיו למסקנות שלנו צמא וביקוש, או כמו שנתניהו אומר כשהוא קורא חומרים טובים: ׳גוד סטאף, גוד סטאף'. נתניהו בעצמו התחיל לפרוש בפני את האס־ טרטגיה הגבוהה של ישראל מול הדילמות. שאלתי אותו עם מי הוא עוד מדבר בשפה כזאת, והוא אמר שאין הרבה, אני ועוד אדם אחד או שניים".

למעלה משנה וחצי קבוצה גדולה, מעל מאה איש - שיש מי שיכנה אותם האליטה של ישראל - עובדת בחשאי על הכנת מתווה יסודי ונרחב לאסטרטגיה הממשלתית. בין חברי הקבוצה: אפרים הלוי שהיה ראש המוסד, פרופסורים כמומי דהן ויצחק בן ישראל, מנכ״לים לשעבר כגיורא שלגי שהיה מנכ״ל רפא״ל ואבי בן בסט שהיה מנכ״ל משרד האוצר, גדעון פרנק שהיה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, דרור שטרום שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים ועיתונאים ופובליציסטים מרוב כלי התקשורת.

אפרים הלוי. צילום: יוסי אלוני

בשבוע הבא יתכנסו חברי הפורום כולו, בהם פרופ' שלמה בן עמי, עדינה בר שלום, אפרים הלוי, דן חלוץ וליאון רקנאטי, כדי לדון במסקנות המתגבשות. בסוף החודש, לאחר הבחירות, יציגו את מסקנות הביניים שכוללות טווח רחב מאוד של נושאים, החל במעמדו של אגף התקציבים באוצר וצמצום שנות הלימוד במערכת החינוך וכלה בהמ־ לצות הקוראות למדינת ישראל לעשות הכל כדי לשמור על קשרים טובים עם אירופה וארצות הברית.

נאום נתניהו בקונגרס פוגע ביחסים הטובים עם ארצות הברית?

״צריך לבדוק את הנאום במבחן התוצאה. ראש הממשלה לקח סיכון מאוד גבוה, בסיכוי מסוים הוא אולי יכול להוציא מתוק מעז, אבל הסיכון גדול מאוד, והסיכוי להצלחה לא יותר גבוה מהסיכון להפסד. אם לא יהיה הסכם עם איראן, מצבנו עלול להיות גרוע יותר מאשר אם יהיה הסכם גרוע עם איראן. אם ארצות הברית לא תצליח לחתום על הסכם עם איראן ותמשוך את ידה לחלוטין מהנושא האיראני, היא עלולה להאשים אותנו ולהשאיר אותנו להתמודד לבד עם התוצאות. ואז נצא קירחים מכאן ומכאן, היחסים שלנו עם ארצות הברית יתערערו, ואנחנו נישאר לבד מול איראן".

הקשרים בין ארד לנתניהו הסתיימו לפני ארבע שנים בטון צורם. כשארד כיהן כראש המועצה לביטחון לאומי הוא נחקר על ידי ארבעה חוקרי שב״כ בחשד שהדליף לעיתונאי מידע מסווג. ארד סיפר בעבר שלתדהמתו התברר לו שנתניהו ידע על החקירה. ״יובל דיסקין שהיה אז ראש השב״כ דיווח לי״, אמר נתניהו לארד, ״אני לא נכנס לשיטות של השב״כ״. לארד שעזב את תפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי, הובטח שימונה לשגריר ישראל בלונדון, ההבטחה לא התממשה. היום ארד מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

בשנים האחרונות הוא תקף את נתניהו לא פעם בחריפות. הוא אמר שנתניהו משוכנע שמבקר המדינה (הקודם) זומם להשמיד אותו ולכן רוח המפקד היא לשקר למבקרים ומי שמשתף פעולה מוצג כסוס טרויאני. נתניהו ענה שאין תופסים אדם בצערו. ארד מתח ביקורת על דרך הצגת מבצע צוק איתן לציבור ועל מסיבת העיתונאים של נתניהו ובוגי יעלון וטען שהם לא נתנו דין וחשבון אמיתי על המבצע והם הסתפקו בהפרחת ״דברים שיווקיים״. עוד הוא טען שאין במשרד ראש הממשלה תרבות של אליטה וישנן תופעות חמורות של מינויים לא הולמים.

״הביקורת שלי על נתניהו מאופקת״, טוען ארד, ״יש דברים מהותיים שאני שומר לעצמי, אני רק יכול להגיד שנפלתי קורבן למלחמות בוץ בתקופה ההיא של מינויים בשב״כ ובמוסד, ובאותם ימים נעשו דברים לא פחות חמורים במסגרת המלחמות האלה. החקירה שלי לא הייתה הדבר היחיד״.

ביקורת מאופקת. נתניהו. צילום: פלאש 90

לשמור על דיסקרטיות

בחדר לא גדול במיוחד בבית בן־גוריון בתל אביב התכנסו בשבוע שעבר כ־20 מחברי הפורום כדי לדון בהמלצות שייחשפו בסוף החודש. חלק מדיוני הפורום ופגישות העבודה נערכים בביתו של ארד בשכונת אפקה בתל אביב. מוזיאון תל אביב תרם אולם לאחת הפגישות, בית מלון תל אביבי ניאות להעניק הנחה גדולה. רוב הדיונים נערכים בבית בן־גוריון. הטכניון, המכון לתכנון כלכלי של שטרום ותורמים פרטיים, ביניהם מוזיקאית ישראלית שהעניקה כמה עשרות אלפי דולרים, תרמו לפורום כחצי מיליון דולרים, שלושת רכזי האשכולות והמנכ״לית, מיכל וינר, שהיא גיסתו של ארד, מקבלים משכורות. אשתו של ארד, ד״ר רותי ארד, שהייתה בקרת סיכונים ראשית בבנק לאומי, חברה אף היא בפורום.

אף שבין חברי הפורום כמה עיתונאים כמו עורך ״הארץ" אלוף בן, איתן הבר, לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה שכותב ב״ידיעות אחרונות״, הדיונים לא נחשפו. ״החלטנו לעבוד בשקט", אומר ארד, ״ככה טוב יותר, אוהב עבודה שקטה. אומנם כל עיתונאי במדור הדעות בידיעות אחרונות אומר לממשלה מה לעשות, אבל החלטנו לעשות את זה בצנעה. חלק מהרעיונות שעולים לדיונים נכתבים במדורי הדעות בעיתונים השונים על ידי חברי הפורום, אבל כולם ידעו שאני מבקש לשמור על חשאיות ועמדו בזה. מדובר באנשים שמורגלים בנורמה הזאת, אף אחד מאיתנו לא צריך פרסום״.

הצעקות במהלך הדיון, שנמשך כשמונה שעות, מחרישות אוזניים. רוב הדוברים תוקפים את הליכי קבלת ההחלטות והחשיבה הממשלתית. ״אני לא מדבר על איראן איראן איראן״, פותח ארד את הדיון, ״אלא על כשל מערכתי בתחום התכנון והביצוע. אנחנו המדינה השמרנית ביותר בעולם, עם מבנה ממשלתי של שנות ה־50. הרפורמות שלנו הן רפורמות אווירה״.

שטרום בוטה יותר, ״תרבות העשייה של מדינת ישראל ירדה מהפסים״, הוא אומר, ״נשארנו עם אוטו תקוע בצומת״. פרופ' בן ישראל מתווכח בקולי קולות עם פרוס׳ בן בסט, גדעון פרנק מנהל מצדו ויכוח נוקב עם שטרום. ״האקדמאים רוצים פתרון של זבנג וגמרנו״, אומר שטרום, ״אין להם סבלנות, הם רוצים לראות את הפערים החברתיים מצטמצמים מחר בבוקר בזבנג וגמרנו, אנחנו, הכלכלנים, שמשתדלים להישאר על קרקע המציאות, יודעים שזה לא כל כך פשוט. מערכות גדולות עוברות שינויים בצורה הדרגתית. יש לנו מחלוקות קשות בנושא של יוקר הדיור. חלק חושבים שזו בעיה קריטית, אחרים חושבים שזו בעיה אקטואלית אבל איננה הבעיה האמיתית. הבעיה הקשה יותר היא הצורה שבה משרד האוצר מקבל החלטות ללא שותפים. בעינינו, הכלכלנים, הנושא של שקיפות הוא קריטי, הפרופסורים לא חושבים כמונו״.

בתחום המדיני מתנהלים ויכוחים חריפים במיוחד בין מי שסבורים שישראל צריכה לשמור על הסטטוס קוו ההגנתי לבין אלה שדורשים יזמות התקפית. דעותיו של ארד מוצקות, ונראה כי לעתים משפיעות על כל האחרים. ״לעומת מי שחושבים שהמערב שוקע, שארצות הברית איבדה את בכורתה ואירופה אנטישמית ושכדאי לנו לחשוב על בנות ברית אחרות כמו הודו או סין, אני חושב שמדינות אסיה והמזרח הן שו־ תפות סחר אבל לא יוכלו לתת לנו את מה שאירופה וצפון אמריקה נתנו לנו. למערב אין תחליף באסיה״.

נתניהו קרא ליהודי צרפת ודנמרק לעלות לישראל אחרי הפיגועים, אני מעירה.

״הייתי מציע לו לבחון את המדיניות הזאת ולבדוק אם שכרה לא יוצא בהפסדה. אנחנו צריכים לחיות בהרמוניה עם יהודי העולם ועם הקהילות הישראליות מחוץ לישראל לא רק בשם הסולידריות היהודית לא גם בשם הכדאיות שלנו כדי תחזק כמדינה יהודית״.

שטרום: ״אנחנו חיים עם מסרים ססמאות שחוקות שלא מתאימות דרני ומכסים בפלסטר על כשלטפל בכל התחומים ולהתחיל השיטה של קבלת ההחלטות. אפשר, למשל, ליזום הכרעה לגבי הגבולות ובנות הברית שלנו, אפשר לחשוב אם נחזיר את טורקיה לחיקנו ואיזה סוג של קואליציה אנחנו מייצרים עם סין ועם סעודיה. היו מי שאמרו שאחרי צוק איתן היינו צריכים לי־ צור ברית עם מדינות ערב המתונות ולשנות את המזרח התיכון״.

״אני רואה בדיונים הקשים חוזקה ולא חולשה״, מסביר אברהם בן שושן שהיה מפקד חיל הים ומנכ״ל משרד הרווחה. ״כשבחדר אחד יושבים 20 אנשים עם אגו, זה לא פשוט, אי אפשר לקטול את המתדיינים, לכולם יש ניסיון, יש הרבה ויכוחים, בעיקר בתחום המדיני, יש מי שחושבים שאנחנו צריכים למצוא אלטרנטיבה לארצות הברית כבעלת ברית אזורית, בעיני זו שטות מוחלטת, היו כמה ויכוחים על העיתוי של פרסום המסקנות, האם לצאת עם זה עכשיו או לחכות לכינונה של הממשלה החדשה״.

הקונץ שיעבוד הפעם

ארד שחותם על המיילים לחברי הפורום בשם פדרו, ״מתוך סלנג צבאי שאומר מה עושה פדרו מחר בבוקר״, מנהל את הדיון ביד רמה. ״בכל העולם יש גופים שמפיקים דוחות אסטרטגיה, בארצות הברית ובבריטניה אחת לחמש שנים נבדקת אסטרטגיית־העל של המדינה, אצלנו המועצה לביטחון לאומי שקועה בשוטף. אם הייתי היום ראש המועצה לביטחון לאומי הייתי עסוק כמו זומבי עם הנסיעה של נתניהו לוושינגטון, החוק לא דורש מהמועצה לביטחון לאומי דוח אסטרטגיה אלא הערכת מצב שנתית. המדינה צריכה משה רחב מעוף, גלובלי״.

אתה לא חושש שדוח גלובל ככל שיהיה יעלה אבק כמו רו הדוחות של גופים כמו הפורום שלך?

״יש כאלה שמגיע להם להעלות אבק על המדף, אבל מי עובד על הצלחה מובטחת? יש מגזר שלם של סטארט־אפיסטים שיודעים שהחברות שלהם לא יצליחו ובכל אופן הם מנסים כל פעם מחדש. יש אנשים שרצים לבחירות ומושלכים בצדי הדרך ובכל זאת הם לא מוותרים וממשיכים להת־ חרות. למעלה ממחצית החלטות הממשלה לא מיושמות. אבל לא כל דבר צריך לעבור דרך הממשלה, יש דברים שנזרקים לחלל האוויר, יש נושאים שמוזרקים להליך החקיקתי, ויש גם דרכים אחרות להחדיר את הרעיונות שלך, כולנו אנשים מנוסים שמ־ כירים את כל הקונצים״.

קונצים?

״יש קונץ שנקרא אין נביא בעירו. אם אתה רוצה להכניס לאזור רעיון מדיני מסוים, אתה מסדר שהוא יגיע מהבית הלבן. כולנו כבר עשינו את זה אלף פעמים. אתה הולך ליועץ בכיר בבית הלבן או אפילו לנשיא ואת אומר לו שיש לך רעיון מדיני רגיש שאם ייוודע שהוא הגיע מישראל הוא ישר ייראה כחשוד, הנשיא האמריקאי מעלה את הרעיון. היום קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא דמות בולטת, ואם יבוא רעיון משורותיה הוא יכול להיתפס כממשי, אז אפשר להעביר לה את הרעיונות שלנו. אני בעצמי עשיתי דברים כאלה.

״לפני כמה שנים בוגי יעלון שהיה השר לעניינים אסטרטגיים וסטנלי פישר שהיה נגיד נסעו לסין. זה היה רעיון שלי. האמריקאים רצו שנדבר עם סין על איראן, הם חשבו שהסינים יקבלו אותנו טוב יותר, אני אמרתי שעדיף שיעלון ופישר ייסעו במקום שאני אסע מפני שהם שני האנשים שמצלצלים הכי חזק, הם יוכלו להציג מכלול של טיעונים כלכליים וביטחוניים. המון יוזמות מדיניות ורעיונות שנראו כאילו הם בושלו בארצות הברית נעשו בישראל. אתה מתאים את המכשיר למוצר״.

השבט הלבן יקבע?

הרעיון להקמת הפורום לאסטרטגיית־על, מספר ארד, עלה במוחו ביום העצמאות לפני שנתיים. ״זה יום שאתה חושב בו על המדינה ועל איך אתה רוצה שהיא תהיה למען ילדיך ונכדיך. יש מי שחושב על מנגל ביום העצמאות, אני ורבים מחברי ממערכת הביטחון מוטרדים מעתידה של המדינה״. הוא נפגש עם שמעון פרס שהיה נשיא המדינה, פרס התלהב, ביקש לדבר בפני הפורום והמליץ על מועמדים. ״הוא נתן לי כמה שמות של צעירים מבריקים, המליץ גם על יוסי ורדי ועל עמוס עוז וכשנשאל מה עתידה המדעי של המדינה דיבר על חקר המוח. שאלתי אותו אם תעשיות שלמות יוכלו להתפרנס מחקר המוח, והוא אמר שלא תהיה לזה משמעות כלכלית גדולה אבל תהיה לזה הרבה יוקרה״.

אפילו פרס התלהב. צילום: לע"מ

במפגש הראשון, ביולי 2013, בבית בן־גוריון בתל אביב, השתתפו, בין השאר, מאיר שמגר שהיה נשיא בית המשפט העליון, יוסי אקרמן שהיה נשיא אלביט, פרופ׳ רות גביזון, שלמה ינאי שהיה מנכ״ל טבע ואחרים. חמישה חודשים אחר כך הגיעו מאה משתתפים למפגש בבית מלון בהרצליה, בתום דיון ארוך הצביעו על בעיותיה העיקריות של ישראל, בין השאר: נסיגת מעמדה של ארצות הברית כגורם בעל השפעה במזרח התיכון, שחיקה ביתרונות המדעיים והטכנולוגיים של ישראל, הגרעין האיראני, היחלשות מערכת החינוך, החמרת הפערים בחברה הישראלית, ״וכל זה החמיר מאז״, אומר ארד.

בתום הכנס הוחלט לחלק את העבודה לשלושה אשכולות, האשכול המדיני שבראשו עומדים אפרים הלוי וארד, האשכול הכלכלי שמנוהל על ידי בן בסט ושטרום, והאשכול המדעי בראשו עומדים הפרופסורים זאב תדמור, דב שוורץ וידין דודאי. ״הצלחתי ללקט אנשים רציניים, הקפדתי על תמהיל של נשים וצעירים, כדי שזה לא יצטייר כבית לורדים, אבל לא חיפשנו מפתחות של עדה. הנושאים שאנחנו דנים בהם אינם קשורים לעדתיות או למוצא. לא הייתי בטוח שזה ילך״, הוא משחזר, ״חלק מהאנשים שאליהם פניתי שוהים תקופות ארוכות בחוץ לארץ, אחרים, כמו פרופ' שלמה אבינרי, אמרו לי שהם מביעים את דעותיהם בעצמם ואינם זקוקים לפורום כדי לעשות זאת. אבל מי שהתחייב מגיע למפגשים בנאמנות למרות שאין בזה יוקרה או כיף, אפילו אוכל טוב אין אצלנו״.

הרכבת הפורום לוותה אף היא בוויכוחים. פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל, שהגיעה לאחד המפגשים הציעה לשתף בפורום אינטלקטואלים ערבים, אחרים אמרו שהפריפריה איננה באה לידי ביטוי. פוליטיקאים על פי החלטה של ארד אינם משתתפים בפורום. ״אפילו לא הסכמנו לערוך את הדיונים בחדרי הכנסת. יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין התלהב מהפורום והציע לנו את הכנסת כמקום מפגש. סירבתי, אני לא רוצה להיות תלוי בפוליטיקאים״. אבישי ברוורמן שהיה יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת הוזמן לכמה מפגשים, הם מתכוונים להזמין לדיונים את עפר שלח ואת אבי דיכטר, אבל ככלל אין אצלם פוליטיקאים.

השבט הלבן שוב מחליט על עתידה של המדינה? אין בפורום תושבים מהדרום, למשל, שסובלים מהמצב הביטחוני וגם מעט מאוד ערבים.

״נקודת הראות הזאת היא פופוליסטית. מי שמטפל בבריאות אלו הרופאים ולא החולים. בתחום הכלכלי צריך להבין בכלכלה. בתחום הצבאי אנחנו לא מצפים שהרובאים יחלקו עצות. פה עוסקים במדיניות ברמה הגבוהה ביותר. כשאנחנו עוסקים בשאלה מה צריך להיות אופי היחסים שלנו עם סין אנחנו צריכים להתייעץ עם סינים? אנחנו לא פרלמנט שעובד על פי מפתח ייצוגי, אנחנו רגישים לצעירים, למבוגרים, לנשים, אבל לא לדברים אחרים״.

למי אתה תצביע בבחירות?

״רק פעם אחת הצבעתי לממשלה מכהנת כשעבדתי עם נתניהו מפני שחשבתי שזה לא ראוי שאני עובד עם ראש הממשלה אבל לא מצביע עבורו. כל חיי הצבעתי נגד הממשלה ככה סתם בשביל הכיף, תקראי לזה מרדנות סמלית״.