כשבועיים לאחר הבחירות לכנסת, כמחצית מהציבור תומכים בהקמת ממשלת אחדות לאומית, כך עולה מסקר "מדד השלום" של המכון הישראלי לדמוקרטיה לחודש מרץ.
על פי הסקר 49 אחוזים מהנשאלים סבורים שממשלת אחדות, המבוססת על הליכוד והמחנה הציוני, תשרת טוב יותר את האינטרסים של ישראל לעומת 32 אחוזים שהיו מעדיפים ממשלה המבוססת על מפלגות הימין והחרדיות.
פילוח לפי הצבעה מעלה כי התמיכה החזקה ביותר בממשלה ימנית דתית נרשמה בקרב מצביעי יהדות התורה עם 77 אחוזים והבית היהודי עם 76 אחוזים. ואילו התמיכה הגבוהה ביותר בממשלת אחדות נרשמה בקרב מי שהעידו על עצמם שהצביעו עבור יש עתיד, 83 אחוזים, ולאחריהם - מצביעי המחנה הציוני עם 73 אחוזים. בקרב מצביעי הליכוד רק כרבע, 26 אחוזים, רואים בממשלה בהשתתפות המחנה הציוני כזו שתשרת טוב ביותר את האינטרסים של ישראל.
הסקר שנערך הסקר על ידי פרופסור אפרים יער ופרופסור תמר הרמן, מלמד כי הציבור היהודי חצוי בדעתו בנוגע לביקורת שנמתחה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחר שקרא לצאת להצביע ביום הבחירות כדי להציל את שלטון הימין בטענה כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי". 48 אחוזים מהמצביעים היהודים חושבים כי הביקורת על דבריו של ראש הממשלה מוצדקת ואילו 47 אחוזים סבורים כי היא אינה מוצדקת. רק אחוז בודד ממצביעי הבית היהודי מצדיקים את הביקורת.
לגבי ההתדרדרות ביחסים בין ממשלת נתניהו לבין ממשל אובמה, 42 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים כי היחסים כיום גרועים, מעט יותר משליש מהנשאלים שסבורים כי הם בינוניים, ורק 17 אחוזים הגדירו את היחסים בין ישראל לארצות הברית כטובים או טובים מאוד. בקרב הציבור הערבי, 60 אחוזים מהנשאלים מעריכים כי היחסים טובים או טובים מאוד.
עוד בדק הסקר מה חושב הציבור לגבי כנות עמדתו של נתניהו בשאלת פתרון שתי המדינות, נוכח העובדה שלפני הבחירות אמר כי לא תקום מדינה פלסטינית, ואילו אחרי הבחירות ציין שאינו חוזר בו מנאום בר אילן, בו תמך בפתרון שתי מדינות לשני העמים. כמחצית מהנשאלים, 52 אחוזים, סוברים שנתניהו אינו תומך בפתרון זה בכנות. רק 13 אחוזים בציבור היהודי הם בדעה שנתניהו תומך בכנות בפתרון של שתי מדינות, ואילו 22 אחוזים בדעה שהוא אמנם תומך בפתרון זה, אבל מעריך שבעתיד הקרוב הפתרון הזה לא ישים.