שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק להגנת הספרות והספרים, מפרסמת הוועדה המייעצת על מצב ענף הספרים דוח שנתי עבור שרת התרבות והספורט, שר הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שבשורה התחתונה קובע עוד מוקדם להסיק מסקנות לגבי השפעת החוק על שוק הספרים בישראל בעתיד.



״מדובר בשנת הסתגלות של השוק, שלדעתנו טרם הגיע לשיווי המשקל החדש״, כותבים חברי הוועדה בראשות מנכ"לית משרד התרבות והספורט, אורלי פרומן, ומוסיפים: "ערב כניסת החוק לתוקף, יצאו הרשתות במבצעי מכירות אגרסיביים שהקטינו את הביקוש בחודשים הראשונים שלאחר כניסת החוק לתוקפו". הערה נוספת מתייחסת למחצית הדואופול שהביא לגיבוש החוק, כלומר רשת סטימצקי: "בחצי הראשון של 2014 נקלעה רשת הספרים סטימצקי לקשיים פיננסיים, ללא קשר לחוק, שהביאו לפגיעה במכירות הרשת ובענף בכללותו".



החוק נולד בניסיון להתמודד עם המצב הייחודי הקיים בישראל. כידוע, בשנים שקדמו לחקיקתו הוכתבה התנהלותו של שוק הספרים באופן בלעדי בידי שתי רשתות, צומת ספרים וסטימצקי, השולטות בכ־80% משוק הספרים בארץ. צומת ספרים מתאפיינת במבנה משפטי של בעלות אנכית, מאחר שהיא נשלטת על ידי הוצאות ספרים גדולות (כנרת זמורה ביתן ומודן). המצב הזה, טענו רבים, גרם לפגיעה קשה בעקרון התחרות החופשית ובשל כך גם ברווחיהם של סופרים, חנויות פרטיות והוצאות לאור קטנות.

לפיכך, מונע החוק החדש מרשתות הספרים להציע הנחה על ספרים שנמצאים בתקופת הגנה בת 18 חודשים מרגע הוצאתם לאור, למעט שלושה מועדים מיוחדים: שבוע הספר, ראש השנה ופסח. עוד חידוש דרמטי הוא הקץ לתגמולים ולאפליה: החוק אוסר על חנויות ספרים להפלות מו"ל מסוים או לתת לו עדיפות בשטחי תצוגה שבהם מוצגים הספרים ואף אוסר על חנות או מו"ל לתגמל מוכרים עבור המלצה על ספרים. מכאן, שמתווי הטעם הספרותי לא יהיו עוד אנשי מכירות, כי אם אנשי ספר.
אנשי הוועדה מתייחסים לשיעור ההנחות הגבוה שדרשו הרשתות מהמו"לים על ספרים מוגנים ושאינם מוגנים, ומבטיחים כי "אם ההנחות לא ירדו לשיעורים המקובלים ברחבי העולם, הוועדה עשויה להמליץ על צעדי פיקוח נוספים".
על אף הרושם כי חברי הוועדה מרוצים מתוצאות החוק עד כה, הקולות מהשטח דווקא מעידים אחרת. דני פחימה, מו"ל הוצאת הספרים הוותיקה דני ספרים, מופתע ממסקנות הוועדה. "עם כל הכבוד לדוח, הדברים אינם עולים בקנה אחד עם המציאות בשטח", טוען פחימה, "את הדבר החשוב ביותר, כלומר את הסדרת היחסים בין המו"לים לרשתות, החוק שכח. אנו המו"לים נאלצים לתת לרשתות הנחות גבוהות באופן משמעותי, משום שהן טוענות שממחירים נמוכים יותר הן אינן יכולות להתקיים. בשטח, המו"לים מרוויחים פחות, הסופרים מרוויחים פחות כי הם מוכרים מספריהם פחות, ורבים מהסופרים החדשים מתדפקים על שערי המו"לים ונענים בשלילה. הפגיעה הקשה ביותר היא בספרי ילדים, שם אנו מוציאים מהדורות של 1,000־2,000 עותקים במקום 3,000־5,000 שהיו לפני כניסת החוק".

עיקרי דוח הוועדה המייעצת

• נתח השוק של רשתות הספרים הצטמצם מ־72% בשנת 2013 ל־64% בשנת 2014.

• מספר הכותרים החדשים שיצאו לאור בשנת 2014 גדל בכ־7%, לעומת ממוצע של 4% בשנים הקודמות.
 
• המחיר הממוצע של כלל הספרים עלה מ־44 שקל בשנת 2013 ל־ 51 שקל לאחר כניסת החוק לתוקף.

• המחיר הקטלוגי (הנקוב לצרכן) של הספרים החדשים ירד בשיעור של 11%־22%.

• בשונה מהצפיות המוקדמות בענף לירידה בשיעור של כ־25%־30% בספרים שנמכרו, הירידה עמדה על כ־12% בהשוואה לשנת 2013. הירידה בהכנסות ממכירת ספרים עמדה על כ־6% בלבד.

• בשנת 2014 חלה עלייה של 250% במכירות ספרים דיגיטליים לעומת שנת 2013. בעניינם, החוק מאפשר לקבוע מחיר שונה ונמוך יותר לספר בצורתו הדיגיטלית.