סמל מקס לוין נושא על גבו את כל התוויות האפשריות לסיפור אנושי מרתק: הוא חייל בודד שהגיע מלוס אנג׳לס להתגייס לצה׳׳ל, כן יחיד שהיה יכול לקבל פטור משירות כצבא - ואם לא די בכך, הוא גם נפצע במבצע צוק איתן שבו השתתף כלוחם בגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים. אילו רצה בכך, היה יכול לוין לעלות על המטוס הראשון לארה״ב, אבל בחר להישאר עם הלוחמים.
 
אבל הסיפור הגדול שלו הוא מיוחד. מדובר בפרויקט חיים שאותו הוא מוביל כבר תשע שנים: קיר זיכרון מרגש לזכרם של ילדים שנספו בשואה ולא זכו לעלות לתורה.
 
"התחלתי את הפרויקט בגיל 13, בבר מצווה שלי״, הוא מספר. "המשפחה שלי מאוד ציונית ומגיל צעיר ביקרנו כל שנה בארץ. בבר מצווה הגענו לבקר באחד האתרים של קרן קיימת ומצאתי ספר מיוחד שבו מונצחים ילדי שואה שנספו בגטאות ולא זכו לעשות בר מצווה".
 
לוין מספר כי באותו רגע בער בו הרצון לעשות מעשה. "ראיתי את השמות של הילדים ואז אבא שלי אמר שלאנשים האלה אין הנצחה ואין משפחה, כי כולם נרצחו בשואה וגם אין מצבת זיכרון. הרגע הזה העציב אותי מאוד והחלטתי לעשות מעשה. כאן עלה הרעיון לבנות את הקיר הזה ולהנציח את השמות שלהם".
 
לוין מוסיף: "חלקם עברו את גיל המצוות, אבל לא זכו לקיים את מצוות העלייה לתורה. אני זוכר במיוחד שם אחד, פנחס כהן. החלטתי שזה ילד הבר מצווה שלי ואת סיפורו אני אנציח״.
 
הפרויקט קיבל תאוצה כשחברו אליו הקרן הקיימת לי28 4־JNS. עם השנים הגיעו אל אנדרטת הזיכרון נמצאת בפארק העצמאות במרכז ירושלים ילדי בר מצווה נוספים, שביקשו גם הם להנציח זכר של ילדים שנספו בשואה. כל אחד מהם מניח תרומה צנועה וזוכה להוסיף שם של ילד.
 
תשע שנים עברו והאנדרטה "Bnei mitzvah remember wall" הפכה לקיר זיכרון שזוכה לסיקור נרחב בעולם. "מה שיפה זה שכל ילד שמגיע למצוות יכול להגיע לאנדרטה, ללמוד על ילדי השואה, להביא את סיפורם, ובתרומה משלו הוא יוכל להנציח עוד ילד שלא זכה לצאת מהגטאות", מסביר לוין, "באמצעות האנדרטה נתתי לילדים את הזכות לקחת חלק בהנצחה החשובה הזו".
 
לוין, נכד לניצולי שואה, ממשיך לעקוב מקרוב אחר הפרויקט שלו. אחרי השחרור הוא מתכוון לצאת ללימודים, אבל מבטיח לחזור ולהקים בית בישראל. עד שזה יקרה הוא מקווה שלקיר שהקים יתווספו עוד שמות.
 
"עד היום הרבה ילדים הנציחו ילדי שואה", הוא אומר. "זה מרגש אותי מאוד. אני אדאג שגם בעתיד אנשים ישמעו על המקום הזה וילדי בר מצווה נוספים ינציחו ילדים שנספו בשואה - ולא זכו לחגוג".