אלפי בני נוער מרחבי העולם, בהם אזרחי ארה״ב, אמריקה הלטינית, קנדה ואירופה, ישתתפו היום (חמישי) במצעד החיים המסורתי שיתקיים בפעם ה־27 מאושוויץ לבירקנאו.
יו״ר מצעד החיים, ד״ר שמואל רוזמז, אמר: ״אנו מציינים 70 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. מצעד החיים מציין את השנה הזאת כשנה מיוחדת שבה אנחנו מודעים לכך שניצולי השואה שיכולים לספר את סיפורם הולכים ונעלמים, ואנחנו חייבים למצוא את הדרך להמשיך לספר ולא לשכוח.
"אנחנו צועדים 27 שנה במטרה אחת: להיות העדים החדשים. אנחנו מאמינים שמי ששמע את הסיפור מניצול שואה ומבקר במחנות, למחרת בבוקר כשהוא חוזר למקום מגוריו, הופך להיות העד הבא שמספר את סיפורו של אותו ניצול שואה - כך בעצם מי שמאזין הופך לעד״.
ד״ר רוזמן סיפר על תוכניות ייחודית שהיא חלק ממפעל חינוכי יהודי המיועד לבני נוער שאינם מתגוררים בישראל וכולל שבוע של ביקור באתרים יהודיים ובמחנות השמדה בפולין ולאחר מכן שבוע בישראל, שבו הצעירים מסיירים ברחבי המדינה, מבקרים במחנות צה״ל, באתרים קדושים ומשתתפים בטקסי יום הזיכרון ובאירועי יום העצמאות.לדבריו, לאחר שבני הנוער היהודים ושאינם יהודים ייקחו חלק בפעילויות שיתקיימו באופן אינטנסיבי במשך שבוע בפולין ולאחר שבוע נוסף שבו ישהו הצעירים בישראל ויאספו חוויות - יהיו להם הכלים לייצג את העם היהודי.
״אני לומד בבית ספר יהודי בטורונטו, ההורים שלי נולדו בארץ ומרבית משפחתי גרה בישראל״, סיפר אורי מזומן בן ה־17, ״המשפחה שלי חשבה שהטיול לפולין והמצעד יאפשרו לי להבין את מה שעברו היהודים בשואה. ראינו במחנה בבירקנאו כל כך הרבה נעליים ושיער של קורבנות שזה גרם לי לחשוב מה היה קורה איתי אם הייתי נולד בתקופה של השואה״. מזומן אמר שיצעד היום לזכר סבה של אמו שכל משפחתו נספתה בשואה. ״כשאני פה אני מרגיש קשר עז למשפחתי ולהיסטוריה שלה״, הוסיף.
אודרי (רבקה) עמר, בת 15 ממרוקו, הגיעה מטעם בית הספר היהודי בקזבלנקה עם כ־30 תלמידים מהמוסד. ״לא רציתי לבוא לכאן, פחדתי לראות דברים כמו שראיתי בסרטים על השואה, אבל בסוף אמרתי לעצמי שזה הסיפור של העם היהודי וכשיהיו לי ילדים ארצה לספר להם על מה שקרה כאן. אני מתרגשת ומפחדת לקראת המצעד, אבל אני צריכה להיות גיבורה ולעבור את זה״.
מרטין ברנק, בן ה־80 מקנדה שניצל ממחנה בירקנאו והשתתף במצעד המוות, סיפר: ״כל שנה אני מגיע למצעד החיים. השנה הגעתי עם בני ועם הנכד. ליתר האנשים שהגיעו איתי לא נותרו עוד קרובי משפחה שהם גם ניצולי שואה. המטרה של ניצולי שואה כמוני היא להשאיר ירושה. אני מתנדב להסביר לאנשים מה קרה כאן ולסייר איתם במחנות, למרות הכל עם ישראל חי, זה המסר שאני מעביר למבוגרים ולילדים כאחד. צריכים להתחיל בגיל צעיר לבוא לכאן ולראות מה שקרה כאן וכך אנשים יעבירו הלאה את הסיפורים. אני מפחד שאלה יישכחו, עכשיו הזמן ללמוד ולא לשכוח".