האמא של כולם: יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל דואגת לילדי הנופלים

בימים שבהם שוקעות המשפחות השכולות בזיכרונות ובעצב האינסופי, נאווה שוהם-סולן מתרכזת לא רק באובדן שחוותה בעצמה, אלא גם בנקודת השיא של פעילותה כיו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.

שוהם-סולן שכלה את בעלה, רס"ן רענן שוהם, בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. הוא נהרג בזמן שפיקד על פלוגת צנחנים שנתקלה במארב סורי. 25 שנים אחר כך, בשנת 2007, החלה למלא את תפקידה הנוכחי, בהתנדבות.

"הכוח נמצא בכך שאישה כמוני, אלמנה שחוותה אובדן וחייה התרסקו לרסיסים, באה לאלמנה חדשה, מחבקת אותה ואומרת לה: 'אני פה בשבילך. אמנם אני לא יכולה לנחם אותך, אבל אתן לך כתף. אני מבטיחה שעוד מספר שנים יהיה יותר קל'. אני יודעת שאותה אלמנה לא תשכח את בעלה. הוא ילווה אותה כמו צל. היא תקום איתו ותישן אותו - אבל הקימה והשינה תהיה יותר קלה. הכאב הפיזי והריקנות והחלל שנפער בנשמה ישתנה, ויום אחד הוא כבר לא יפריע לה לחיות. קשה לה להאמין לי בנקודה השחורה הזו של חייה, אבל ברגע שהיא רואה אותי יש לה דוק של אור קטן בקצה המנהרה".

את השכול הפרטי שלה ניתבה שוהם-סולן לעשייה, את המחנק - לחיבוק גדול, ואת הצער על כך שנשארה לבדה עם שני ילדיה הקטנים החליפה ברצון לתת לילדים שהתייתמו. אחת הפעילויות החשובות של הארגון בנושא זה היא ארגון המחנות החווייתיים המשותפים לילדים אלו, מפעל החשוב במיוחד לשוהם-סולן. "במחנה הפסח שקיימנו השנה בפוריה אחד הילדים אמר לי שזה היה הדבר הכי מהנה שהיה לו בחיים", היא מספרת. "הילדים נהנים ומביעים בצורה פתוחה ואמיתית את ההנאה שלהם, מה יש יותר מזה? בשבילי, זה השכר".

"גם האמהות משתחררות"

ארבעה ימים ושלושה לילות בילו הילדים בכנרת, טיילו, שחו, התנסו בספורט ימי, צברו חוויות ונהנו מפעילות ערכית שקשורה להיסטוריה ולטבע של ארץ ישראל. "עבור רבים מהילדים זו הפעם הראשונה שהם מחוץ לבית", אומרת שוהם-סולן, ומסבירה על החשיבות של המחנה: "מצד אחד הילדים משתחררים למספר ימים, לעיתים גם מאחרויות שנפלה עליהם בבית לאחר המוות במשפחה. מצד שני, גם האימהות משתחררות לזמן קצר מהטיפול בהם".

עד מינוייה של שוהם-סולן ליו"ר הארגון, היו יתומי צה"ל שהגיעו לגיל מצוות יוצאים למחנה קיץ אחד. אולם מאז כניסתה לתפקיד היא החליטה להרחיב את הפעילות, וכעת, תחת השם "עוצמה", מקיים הארגון מספר מחנות מדי שנה, בעיקר בחגים. "החלטנו להרחיב את הפעילות כי הבנו שהילדים אוהבים להיות עם ילדים שעברו את אותו אובדן וחווים את אותם געגועים לאבא שחסר. איתם הם יכולים לצחוק ולבכות ולדבר על זה בחופשיות".

"חופשת הקיץ התארכה משבועיים לשלושה וחצי שבועות, ובמסגרתה הילדים יוצאים לארה"ב ולקנדה", היא מספרת. "גם אם הטיול יוצא על האזכרה של האב, אנחנו מתעקשים שהילד ייצא לטיול ומקיימים אזכרה משותפת לכל האבות. זה מעמד מאוד מרגש, כי הילדים זוכים לחיבוק משאר חבריהם לקבוצה, וזו הנחמה הגדולה שאפשר להעניק להם".

את פעילות הארגון מממנות תרומות שמגיעות מאנשים פרטיים, אבל בעיקר מארגונים כמו ידידי צה"ל בארה"ב, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בקנדה וגם מהרב יחיאל אקשטיין והקרן לידידות שהוא עומד בראשה. השנה העניקה הקרן לארגון תרומה בסך 300 אלף דולר, שתאפשר לילדים החל מגיל שש לצאת למחנות, ולא מגיל 10, כפי שהיה עד היום.

"טחנות הצדק טוחנות לאט"

בתחילת השבוע, לקראת יום הזיכרון – אחד משני הימים המכבידים כל כך על אלמנות ויתומי צה"ל, בנוסף לאזכרה הפרטית – הגיעו הילדים לירושלים, לפגישה השנתית המסורתית עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "זו הדרך של מנהיגי המדינה למסור לילדים האלו את הערכתם על התרומה שאביהם נתן למדינה", מסבירה שוהם-סולן. "זו הדרך לומר להם 'איבדתם אבא, ואנחנו לא שוכחים את זה'".

ולמרות ההערכה מהמדינה, בארגון ממשיכים לפעול על מנת להרחיב את זכויותיהם של בני המשפחות השכולות. למשל, חבריו הצליחו להעביר הצעת חוק ולפיה אלמנת כוחות הביטחון תוכל להמשיך לקבל תגמולים ממשרד הביטחון גם אם נישאה בשנית. "עד אז הייתה מחשבה שברגע שאלמנה מכירה מישהו שמפרנס אותה, היא השתקמה ושכחה את בעלה", אומרת שוהם-סולן. "אבל אנשים לא מבינים שהבעל, אבי הילדים, הוא חלק מהזהות שלנו ואי אפשר למחוק אותו או לשכוח אותו. גם אחרי שהכאב הפיזי חולף, נותר הצער הגדול. גם אני, 33 שנה אחרי שרענן הלך, חושבת האם הוא היה מתאהב בי היום".

חוקים נוספים שהצליחו חברי וחברות הארגון להעביר, הם תיקון האפליה בין אלמנות צוות אוויר לכוחות היבשה ועיגון בחוק של סל ההטבות שאלמנות ויתומים מקבלים. בימים אלו הם עובדים על תקנות החוק. בנוסף, לכשתקום הממשלה החדשה תעמוד על סדר היום הטבה ליתומים בגילי 25-21. "נכון להיום הם לא זכאים לתשלום שכר לימוד באוניברסיטאות, אבל אם האב היה בחיים הוא היה עוזר להם לשלם עבור הלימודים", מסבירה שוהם-סולן. "יש הרבה דברים לקדם, אבל טחנות הצדק טוחנות לאט".

בשנה האחרונה, בשל האירועים הטרגיים שהתרחשו בארץ, הצטרפו עוד נשים וילדים לארגון, המאגד תחת חסותו לא רק את צה"ל, אלא גם את המשטרה, השב"כ והמוסד. "אנחנו כמובן לא עסק רגיל ששואף להגדיל את מספר הלקוחות שלו", אומרת שוהם-סולן. "אבל אנחנו כן רוצים לשווק את הארגון בפני חברינו, לגייס תרומות ולהגדיל את הקופה שלנו כדי לארגן פעילויות וגם לקדם את הזכויות שלנו בכנסת".