חגיגות יום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל יצאו הערב (רביעי) לדרך בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
אביו של החייל אורון שאול ז"ל נשא את תפילת יזכר, הנועלת את אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה. דגל המדינה הונף לראש תורן ונתן את האות לפתיחת חגיגות יום העצמאות.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר הצהרה מוקלטת ששודה בתחילת הטקס. נתניהו הביע את הערכתו לחיילי צה"ל ותאר את ההישגים הרבים של המדינה.
הטקס, במעמד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, עומד בסימן ישראלים פורצי דרך. בין 14 מדליקי המשואות: ד"ר דני גולד - ממציא ומפתח כיפת ברזל שתורמת תרומה משמעותית להגנה על ביטחון תושבי ישראל. אהוד שבתאי – ממייסדי ומפתחי אפליקציית הניווט המהפכנית WAZE שכבשה את העולם. רמי לוי – פורץ דרך בתחום הקמעונאות, שהוביל להוזלת מחירים בתחום המזון. אליס מילר – עתירתה לבג"צ פרצה לראשונה את דרכן של נשים לקורס טיס בצה"ל. ולוסי אהריש – עיתונאית מוסלמית פורצת דרך, המעלה לסדר היום הציבורי הישראלי שיח של סובלנות ופתיחות בין מגזרים.
כמדי שנה, השיא יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, את המשואה הראשונה ולאחר מכן נשא את נאומו, בו התייחס לפלגנות בחברה הישראלית, כפי שבאה לידי ביטוי במערכת הבחירות האחרונה: "אין חולק על כך, שמערכת הבחירות אותה חווינו לא מכבר, שברה שיאים חדשים של קיטוב ושל איבה. ציבורים ומגזרים רבים ספגו גידופים - על לא עוול בכפם, וברקמה האנושית עליה עמלנו במשך דורות - החלו להופיע קרעים".
"גם בשנה שחלפה, כאבה מדינתנו וכאבנו יחד: חווינו פיגועים קשים, חטיפות אכזריות, ומערכה קשה שגבתה מחיר כבד בחזית ובעורף. אך דווקא ברגעים קשים של שבר ואובדן - חווינו גם התרוממות רוח של ערבות הדדית ואחווה. זה קרה, כי בכל פעם מחדש, בעת שניסו לשבור את רוחנו - ידענו לחזור אל מרכיבי היסוד שבנו מאז ומתמיד את חוסננו הלאומי. חוסן, המורכב לא רק מטילים ארוכי טווח ומסוללות 'כיפת ברזל'; לא רק ממטוסים מתקדמים ומטיסים מעולים! כל אלו הכרחיים, אך אין בהם די. לצד המערכה המעשית, המדינית והביטחונית, ייחדנו מקום נכבד, להיבט הערכי בחיינו הלאומיים; לאותה רוח מיוחדת של העם הזה, שיצרה כאן - כמעט יש מאין - חברה מיוחדת ומדינה משגשגת".
אדלשטיין הביע את מורת רוחו מהשיח השלילי שרווח בחודשים האחרונים בחלקים רבים בציבור: "בעת האחרונה גברה התחושה בקרב חלקים רבים בציבור, אולי רבים מדי, שהחיים בארץ הזו קשים מנשוא. לצערי, גורמים לא מעטים אף תרמו במכוון לחיזוק תחושה זו. אין מקום לשיח שרווח כאן השנה! אני מצר על-כך, שיש בינינו כאלו, שחיפשו תדיר להוציא דיבת הארץ רעה, שהפכו את הנהי ואת השחרת פנינו - לעיסוק אובססיבי של ממש".
לדבריו, דווקא היום, כשישראל מציינת שישים ושבע שנים לקיומה, עלינו להוציא שיח קלוקל זה - לגמלאות! "שיקולים של יוקר המחיה ושל איכות החיים, ראויים לעלות לדיון ציבורי. הם מטרידים, בצדק, רבים מאיתנו, ודורשים בחינה מתמדת. עם זאת, אנחנו חייבים לעצור ולשאול את עצמנו: מתי התחלנו למדוד את הזיקה שלנו לארץ הזו בשיקולים של עלות ותועלת? האם ראוי שנחליף שיח חי ועמוק בן אלפי שנים - רק במדדים כלכליים ובשיקולי נוחות?מבחינתי, התשובה ברורה: לא לא!"
עם זאת, אמר יו"ר הכנסת, כי שומה על השלטון הנבחר לעמוד על המשמר, כדי שישראל לא תזנח לעולם את עקרונות הרווחה והצדק, שהיו תמיד נר לרגליה; "כדי שלעולם לא תשכח את העני והגר, את היתום האלמנה, ותבטיח שלעולם לא תפנה את גבה לחלשים ולנזקקים החיים בתוכה"!
בהמשך נאומו קרא אדלשטיין לכולם להתעלות מעל המחלוקות וציין את חשיבותם של כל אזרחי ישראל בעיניו כשווים: "לאחרונה התלבטו רבים, האם זה 'אנחנו או הוא', או 'אנחנו או הם'. הקריאה שחייבת לצאת מכאן הערב, היא חד משמעית: זה - אנחנו! כולנו!. אנחנו חייבים להתעלות מעל לחילוקי הדעות ולמחנאות; אנחנו חייבים לחזק את המכנה המשותף; אנחנו חייבים לגנות את הקיצוניות ואת ההתנשאות, את הגזענות ואת האלימות. אחרת, נאבד את הבסיס הערכי והמוסרי לקיומנו בחלקת אלוקים זו"!
"אני אוהב את הארץ הזו. אבל יותר מכך, אני אוהב את העם הזה!", אמר יו"ר הכנסת. "את תושבי מרכז הארץ ואת מיישבי הפריפריה, את אנשי הקיבוצים והמושבים, את המתיישבים ביהודה ובשומרון, ואת בני המיעוטים; את אנשי הרוח והספר, האקדמיה והאמנות - וכן, גם את מנשקי המזוזות ואת המשתטחים על קברי צדיקים. בעיני - כולם, כולם, שווים!! כולם כולם – לתפארת מדינת ישראל!"