3 ילודים מתוך ה-24 שנולדו בנפאל בהליכי פונדקאות להורים ישראלים, הובאו הבוקר (שני) לארץ במטוס של צוות החילוץ שנחת בקטמנדו.



התינוקות שחולצו פינו לבתי החולים סורוקה בבאר שבע ורוטשילד בחיפה. תינוקות נוספים צפויים להגיע במהלך היום ולנחות בשדה דב יחד עם הוריהם.



התנאים הקשים השוררים באזור, ובמיוחד היעדר התשתיות, העמידו את התינוקות ואת הוריהם במצוקה קשה. זוגות הישראלים שנתקעו באזור דיווחו על מחסור חמור במזון ובציוד, ורק אתמול בשעות הערב, עם הגעת משלחת החילוץ של מד״א, הם קיבלו אספקה של חיתולים ומזון לתינוקות.



בין הרופאים שהגיעו לסייע לנפגעים בקטמנדו נמצאים גם מספר רופאי ילדים האמורים להעניק טיפול לתינוקות, כשלפחות שניים מהם הם פגים הנמצאים במצב קשה. ״נראה שרוב התינוקות כרגע בסך הכל בסדר, אזבל זה יכול להשתנות בכל רגע״, אמר אמש ד״ר קובי שיף, רופא בכיר בפגיית בית חולים לניאדו בנתניה, לפני שעלה על הטיסה לקטמנדו, ״תינוקות בני יום, ובעיקר פגים, הם מאוד עדינים. כל רגע יכולה להיות ירידה במדדים שלהם ואז תידרש תוספת חמצן והתערבות רפואית. כשהם מתניידים, ובמיוחד בטיסות, הסיכויים להתדרדרות במצבם רק גדלים, ולכן נשגיח עליהם מקרוב לאורך כל הדרך". 



יוסי פיליבה, אב לנעמה, בת שלושה שבועות, שאמור לעלות עמה היום על אחת מטיסות החילוץ, סיפר מקטמנדו: ״נעמה שלי יחסית נחשבת ל׳פז״מניקית׳ לעומת התינוקות האחרים, שחלקם בני ימים ספורים, ולכן בינתיים ביקשו מאיתנו לחכות. לנו יש גם חשמל, אז מצבנו עוד נחשב טוב יחסית לאלו שבכלל מנותקים ממנו, אבל זה קשה״. לדבריו, ״כשהתרחשה רעידת האדמה המשנית ברחנו החוצה ונשארנו בשטח הפתוח שעתיים־שלוש עד שיעבור זעם. אלו לא תנאים להחזיק בהם תינוקת. עדיין אין פה מים זורמים, אז המים מגיעים ממכלי חירום והם מאוד לא אסתטיים, וגם החנויות סגורות בגלל המצב, אז אין דרך לקנות שום דבר״.




הורים לתינוקות שנולדו בתהליך הפונדקאות. צילום: פייסבוק



במקביל, כמה מהזוגות הישראלים שילדיהם עדיין לא נולדו, ביקשו מהרשויות הישראליות להטיס לארץ את האמהות הפונדקאיות, 20 במספר, הנמצאות בשלבי הריון מתקדם, כדי להשלים פה את הלידה מחשש שבנפאל לא יהיו להם את האמצעים הרפואיים הנאותים לכך.



"איבדנו קשר עם האם"



שר הפנים גלעד ארדן מיהר לאשר את הבקשה להביאן לישראל בעקבות המצב החריג, למרות שבארץ הדבר מנוגד לחוק. עם זאת, בהמשך התברר כי הדבר לא נמצא בסמכותו, ובמשרד המשפטים היו מי שהסתייגו וקראו לבדוק את הנושא מחדש, בטענה שהצעד עלול להתפרש כסחר בנשים. בתום דיון שנערך בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הביע משרד המשפטים תמיכה בעמדתו של ארדן ואישר את כניסת הפונדקאיות לארץ. ״הגעת הנשים לישראל תאפשר להן סביבה רפואית הולמת ותוציא אותן מאזורי הסיכון לאחר רעידת האדמה״, נמסר ממשרד המשפטים.



״איבדנו כל קשר עם האם הפונדקאית שלנו ועם הגורמים המתווכים, לא ברור איך ואיפה היא תלד״, סיפר אתמול בדאגה נמרוד טפר, שהוא ובן זוגו ירון ממתינים ללידה, שאמורה להיערך בקרוב. לדבריו, ״הגענו לנפאל רק ביום שישי ולמחרת כבר תפסה אותנו רעידת האדמה הגדולה. אנחנו פה עם הילדה הבכורה שלנו, בת 3, שנולדה בהליך פונדקאות בהודו. בינתיים אנחנו מנסים להתבצר במלון, אבל הרעידות ממשיכות כמעט בכל שעה״.
לדבריו, ״בן זוגי והילדה יחזרו מחר עם כוחות החילוץ כי היא לא יכולה להישאר פה, ואני אמתין עד שיתברר מה יהיה עם הלידה. לפני רעידת האדמה הספקנו להיפגש עם המתווכים המקומיים ונקבעה הפגישה עם הפונדקאית עצמה, אבל מאז הרעידה נעלמו 1ן20|3ס»2^גש לא יצא לפועל. מהסוכנות הישראלית הבנו שאחד מקרובי המשפחה שיל הרופאה שהייתה אמורה ליילד את התינוק נפגע קשה ולכן היא לא תעבוד בהבופוק הפרובים, אז לא ברור מי יבצע את הלידה״.

לדברי דורון ממט־מגד, מנכ״ל תמוז פונדקאות־בינלאומית, האחראית על כ־15 מ־20 האמהות הפונדקאיות שעדיין לא ילדו, צפוי להן תהליך ארוך עד שיוכלו להגיע לארץ: ״הבאת הפונדקאיות היא לא עניין של מה בכך. הן צריכות להסכים להגיע, ולחלקן יש משפחות וילדים קטנים משלהן אז זה לא יהיה כל כך פשוט. ברגע שמשרד החוץ יודיע כי הדבר אפשרי, נצטרך לאתר את הפונדקאיות בקטמנדו, להגיע אליהן ולהסביר להן על האפשרות להגיע לארץ. אני מניח שהן גם יציבו דרישות משלהן. לאחר מכן המדינה תצטרך להקצות מקומות לינה שיקלטו אותן וצוותים רפואיים שילוו אותן״.

נפאל נחשבת ליעד פונדקאות נפוץ עבור זוגות ישראלים, לאחר שלפני כשבעה חודשים הסדיר הקבינט המקומי שם את הנושא. החלטה זו הפכה את נפאל לאחת המדינות היחידות בעולם שבהן מתקיימים הליכי פונדקאות חוקיים באופן רשמי עבור אזרחים זרים ממדינות העולם.

"הזכות להורות היא בסיסית"

החוק הקיים היום בארץ קובע כי רק זוגות נשואים הטרוסקסואליים יוכלו להביא לעולם ילדים באמצעות אם פונדקאית. בכנסת היוצאת עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית שיזמה שרת הבריאות אז, ח״כ יעל גרמן (יש עתיד), שנועדה לאפשר גם לזוגות חשוכי ילדים וכן לזוגות בני אותו מין ולאמהות יחידניות להביא ילד לעולם בהליך פונדקאות שיתקיים בישראל. אלא שבשל הקדמת הבחירות נבלם המשך תהליך החקיקה, וכך מי שאינם בני זוג הטרוסקסואלים נאלצים להמשיך להסתפק בשירותי הפונדקאות בחו״ל בלבד.

ח״כ גרמן מעריכה כי בקואליציה הנוכחית לא ניתן יהיה להמשיך ולקדם את הצעת החוק הממשלתית לקריאה שנייה ושלישית, ועל כן היא הגישה לפני כשבועיים הצעת חוק פרטית דומה, בגרסה מקוצרת, מתוך תקווה שהסיכויים לקדמה יהיו גדולים יותר.
״הזכות להורות היא זכות בסיסית. הצעת החוק הממשלתית שקדמתי בכנסת היוצאת והצעת החוק הפרטית שהגשתי כעת באות לאפשר את מימוש הזכות הזאת גם לזוגות חד־מיניים ולהסדיר את הנושא בארץ״, אמרה אמש גרמן. לדבריה, ״החרדים והבית היהודי מתנגדים לכך בתוקף משום שהם עדיין שבויים בקונספציה שתא משפחתי מורכב מגבר ואישה והם לא מכירים במשפחות החדשות של אישה ואישה או גבר וגבר או גבר לבד או אישה לבד. אני מקווה שבעזרת חברי כנסת בליכוד, שתומכים בהסדרת הנושא, אצליח לקדם את ההצעה״.
סיפורם של הזוגות הישראלים העוברים את תהליך הפונדקאות בנפאל הצית מחדש גם את הוויכוח הציבורי בנושא. חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה אתמול כי ״האסון בנפאל הוא הוכחה נוספת לבעייתיות הקשה בהתנערות המדינה מתופעת הולדת תינוקות באמצעות נשים פונדקאיות בחו״ל. הגיע הזמן לסיים את תיירות התינוקות במדינות כמו נפאל. אם המדינה מאפשרת פונדקאות, היא צריכה לאפשר אותה באותם תנאים לכל אזרחית ואזרח, הומו או סטרייט, זוג או יחיד ויחידה. על פונדקאות אפשר וצריך להתווכח ולא בטוח שצריך לאפשר אותה בכלל, אבל על שוויון זכויות, לא״.
ח״כ ד״ר עליזה לביא (יש עתיד), יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת הקודמת, אמרה כי ״בשעה זו הבטחת שלום התינוקות הרכים היא בראש מעיינינו, אך רעידת האדמה הקשה העלתה שוב את מצוקת הנשים הפונדקאיות במדינות עולם שלישי. אין ספק שהליך פונדקאות בחו״ל מצריך דיון מעמיק ונרחב באשר לשמירת זכויותיהן של נשים מוחלשות באשר הן: לפני לידה, אחרי לידה או בשלבי ההריון השונים״.