״דרך המלך״ היא אחת מכ־80 תוכניות שמפעילה ״עלם״ כדי לסייע לצעירים כסיכון. מדובר בתוכנית הכשרה תעסוקתית לנוער מנותק ועוכר חוק כשילוב חונכות אישית. התוכנית, הפועלת מאז 2005, מספקת מענה משלים לשירות המקצועי והטיפולי הניתן כיום על ידי מוסדות המדינה באמצעות הצמדת חונך מתנדב לכל נער או נערה.
סלמה (25), אם חד־הורית לילד בן שנתיים, היא דוגמה להצלחתה של התוכנית ולחשיבותה הרבה. אילולא סלמה הייתה פוגשת את עלם ואת רננה דנון, עובדת סוציאלית בעמותה, היא הייתה עדיין נאבקת על שיקומה. לא רק שהיא השתקמה, היא אף מסייעת כיום לנערות במצוקה. על תרומתה הגדולה לנערות במצוקה הוענק לה בתחילת החודש פרס ״קרן יפה לונדון יערי״ של הקרן החדשה ליזמות חברתית של נשים.
למען עתיד טוב יותר
סלמה ברחה בפעם הראשונה ממשפחתה המתעללת טרם מלאו לה 13. סלמה סיפרה כי ״חייל בצה״ל שיוצא למלחמה לא יודע מה מחכה לו, אבל הוא יוצא בכל זאת כי הוא יודע שהוא מגן על המדינה שלו. באותה מידה אני החלטתי לברוח על אף שלא היה לי לאן ולא ידעתי מה מחכה לי, אבל ידעתי שאני נלחמת למען עתיד יותר טוב בשבילי ובשביל נערות כמוני״.
״מגיל קטן אני לא זוכרת יום ששיחקתי או שהיה לי צעצוע״, סיפרה סלמה, ״רציתי לשחק עם האחים שלי וגירשו אותי לעזור לאמא בעבודות הבית. כשהייתי בת 7 לא הבנתי למה לאחי הקטן מותר לשחק בחוץ ואני צריכה להכין אוכל ולעשות כביסה לשמונה אחים מיד כשאני חוזרת מבית ספר. אפילו לעשות שיעורים אסרו עלי. הבית היה בית סוהר לבנות, וכשאחותי הייתה בת 16 חיתנו אותה בכוח עם גבר בן 41״.
סלמה לא התייאשה וברחה בפעם השנייה מביתה לאחר ששמעה שיחה על הכוונה להרוג אותה. היא הגיעה לתל אביב וברחובות העיר הכירה כמה נערות שהיו במצבה. ״היינו ישנות על קרטונים בגנים ציבוריים״, תיארה סלמה. כך היא שרדה במשך שנה וחצי, אך בשל קשיי ההישרדות ברחוב היא נאלצה לחזור למשפחתה.
"החוק שומר עלי"
סלמה ידעה שלא תשרוד זמן רב בקרב משפחתה, ועוד לפני שמלאו לה 16 שנים היא החליטה להתקשר למשטרה. בעקבות השיחה היא הוצאה מביתה, אך לאחר שדוד שלה שוחח עם השוטרים היא הוחזרה לשם. סלמה לא ויתרה, ובגיל 16 החליטה לנצל את חוק העונשין וגרמה לאמה להגיש נגדה תלונה בגין תגרה שפרצה בין השתיים. בעקבות זאת היא נשלחה לשנתיים במעון נעול לנערות במצוקה בצו בית משפט ושם חזרה גם ללמוד. כשפג תוקף הצו, והיא עוד לא בת 18, היא החליטה לחזור לחיק משפחתה. ״זה היה להחליף בית סוהר אחד בשני. אמא שלי ואחיותי היו חסרות לי. פחדתי אבל אמרתי להן - יש חוק והוא שומר עלי״.
לאחר חמש שנים של התעללות ובריחות, מגיעה סלמה לתחנת המשטרה והפעם עם סימני אלימות קשה על גופה. היא אמרה לשוטרים: ״אם אתם לא עושים כלום, אני מתאבדת כאן ועכשיו״. בתגובה לכך נעצרו בני משפחתה.
סלמה ידעה שבכך לא יסתיים מאבקה והיא הצליחה לשכור דירה, אך לאחר שהתקשתה לעמוד בתשלומים, היא סולקה משם. סלמה נאלצה להתחבר עם גברים שניצלו אותה כדי לשרוד בתל אביב, ונכנסה להיריון מאחד מהם. ״לא היה לי כסף להפלה אבל בלי קשר לזה רציתי להקים משפחה משלי, אפילו בלי גבר, כדי שיהיה לי משהו משלי״, היא סיפרה.
״ביום הראשון שהגעתי לחברה שלי בצפון, בעודי בחודש הרביעי, היא לקחה אותי למרחב סיוע של 'עלם'. המדריכות חיבקו אותי וכל הזמן שאלו אותי מה אני רוצה לאכול ומה אני אוהבת. אני לא רגילה לדברים האלה. אני רגילה לטפסים וטרטורים, חוסר אמון, מכות וניצול". העובדת הסוציאלית דנון ואנשי מקצוע אחרים מ׳׳עלם׳/ ובהם אנשי היחידה לצעירים דרי רחוב, סייעו לסלמה מאותו רגע לכל אורך ההריון, אם זה במיצוי הזכות לדיור מול העירייה, ברישומה כתושבת המקום במשרד הפנים ואם ברכישת מוצרי מזון.
לאחר הלידה הוכנסה סלמה לתוכנית "דרך המלך", ושם הודרכה כיצד לטפל בתינוק. בנוסף, עזרו לה בהתנהלות מול גורמי הרווחה כדי שתוכל להכניס את הילד למשפחתון ואף מימנו את השתתפותה בקורס של מזכירות רפואית.
אחרי שהחלה בתהליך השיקום היא החליטה לעזור גם לנערות שהיו במצבה. היא מספרת: "מצאתי ב'עלם' משהו שהוא יותר ממשפחה, יותר מעזרה. בפעם הראשונה מישהו חשב עלי. מה שמחזק אותי עד היום זה מה שהם אמרו לי לאורך כל הדרך, שאני חזקה ושאני מסוגלת. היום אני מתנדבת פעמיים בשבוע במסגרת לנערות במצוקה. החודש גם קיבלתי את 'פרס קרן יפה לונדון יערי' של הקרן החדשה ליזמות חברתית של נשים". סלמה סיכמה: "אני רוצה שכל נער ונערה שנמצאים עכשיו במלחמת הישרדות, ידעו שיש להם למי לפנות".