משרד הרווחה אינו רווה נחת ממבקר המדינה.
"חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה" כותב המבקר בפתיח לפרק העוסק בביקורת על תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות לאוכלוסיות מוחלשות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן.
מדובר בבדיקת היחידות במשרד הרווחה האחראיות על מסגרות שילוב בקהילה (רובן כיום מופרטות) לעיוורים, לאוטיסטים, לבעלי התמכרויות ועוד. המבקר לא מכחיש כי קיימת גם בעיה חברתית-תרבותית במדינת ישראל שבה "הבריאים" פשוט אינם רוצים בשילובן של אוכלוסיות חלשות בסביבת המגורים שלהם: "השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים. משרד הרווחה הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות אשר פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012 אבל המשרד מיישם רק את חלקן" כותב המבקר.
עוד עולה מבדיקת המבקר כי צוות שהיה אמור לדון בפריסה של המסגרות ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, כלל לא התכנס במהלך 2014 כולה. מהבדיקה עולה עוד כי השילוב בקהילה אינו אחיד בלשון המעטה: "באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה" לדוגמה. כך יוצא שבאזורים ושכונות חלשים ממילא, השילוב בקהילה גדול יותר מאשר בשכונות 'חזקות' בהן התושבים יוצאים נגד שילוב חלשים בקהילה.
כאן חורג מבקר המדינה ממנהגו ומרשה לעצמו למתוח ביקורת לא רק על הממשלה, אלא גם עלינו – הציבור הרחב, ומנסח אמירה ערכית ברורה: "על משרד הרווחה לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים. תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, אבל בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה".
המדינה לא דואגת לקטינים בסיכון שנפלו קורבן לאלימות
בישראל נפגעים מדי שנה בשנה אלפי קטינים מתקיפות מיניות וממעשי אלימות. מבקר המדינה מזכיר כי ועדה ציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, בראשות פרופ' הלל שמיד, קבעה עוד ב-2006 היתר כי ילדים רבים כאלה אינם מטופלים הלכה למעשה, וכי ההיקף והמגוון של השירותים הניתנים להם קטן ואינו מתאים לצרכים המיוחדים של כל ילד. זאת ועוד, הדוח אז העלה תמונת מצב קשה של היעדר טיפול נפשי הולם לרבים מהילדים שנפלו קרבן לעברות מין, מכיוון ששום גורם ממלכתי לא לקח עליו את האחריות לכך. אז מה נעשה מאז? זה מה שבדקו במשרד המבקר בחודשים פברואר-אוגוסט 2014.
משרד הרווחה היה אמור להקים על פי חוק הסיוע עד אפריל 2013 שמונה מרכזי הגנה לילדים ונוער קורבנות אלימות. בפועל הוקמו רק חמישה. הביקורת העלתה עוד כי משרד הרווחה פרסם באתר האינטרנט שלו רק שניים מבין חמשת מרכזי ההגנה, כך שאנשי מקצוע רבים לא הפנו אליהם ילדים. בנוסף, נכתב בדוח כי "עד ינואר 2014 היה אמור משרד הרווחה להתקשר עם 12 מרכזי טיפול. ואולם נמצא כי המפעילים נבחרו רק במשך שנת 2014, וכי חתימת ההסכמים עמם הסתיימה רק בספטמבר שנה זו". זאת ועוד, לקטינים נפגעי עברות אלימות לא הוסדר מענה טיפולי מערכתי מותאם, זמין ופטור מתשלום, כפי שהוסדר לגבי קטינים נפגעי עברות מין.
ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה לדוח המבקר:
בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה: מדיניות המשרד ברורה ומדגישה את הצורך בשילובם בקהילה של אנשים עם צרכים מיוחדים. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשירותי המשרד השונים, ובכלל זה בדיור החוץ ביתי. שילוב של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה הינו יעד מרכזי של המשרד מתוך תפיסה מקצועית כי זכותם של בעלי המוגבלויות לחיים היא הזכות שלהם לחיים בתוך הקהילה כחלק ממנה.
בשנים האחרונות פועל המשרד ליצירת שינויים מהותיים באופן פריסת המסגרות החוץ ביתיות בתוך הקהילה בניסיון לאזן בין אינטרסים של כל הגורמים הנוגעים לדבר, ביניהם בראש ובראשונה אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, הקהילה המקומית, ראשי הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה נוספים, מוסדות התכנון והבניה ועוד.
מנכ"ל המשרד, מר יוסי סילמן מוביל מהלך מהפכני, במסגרתו במהלך שלוש השנים הקרובות יוצאו באופן הדרגתי כ-900 אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, השוהים כיום במסגרות מוסדיות לדיור בקהילה. מהלך זה מלווה בוועדה מייעצת, בה חברים, בין היתר, נציגי המשרד, נציגי השלטון המקומי, עמותות ציבוריות, נציגי משרדי ממשלה נוספים, כגון משרד הבריאות, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי.
בשנים האחרונות פועל המשרד ליצירת שינויים מהותיים באופן פריסת המסגרות החוץ ביתיות בתוך הקהילה בניסיון לאזן בין אינטרסים של כל הגורמים הנוגעים לדבר, ביניהם בראש ובראשונה אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, הקהילה המקומית, ראשי הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה נוספים, מוסדות התכנון והבניה ועוד.
מנכ"ל המשרד, מר יוסי סילמן מוביל מהלך מהפכני, במסגרתו במהלך שלוש השנים הקרובות יוצאו באופן הדרגתי כ-900 אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, השוהים כיום במסגרות מוסדיות לדיור בקהילה. מהלך זה מלווה בוועדה מייעצת, בה חברים, בין היתר, נציגי המשרד, נציגי השלטון המקומי, עמותות ציבוריות, נציגי משרדי ממשלה נוספים, כגון משרד הבריאות, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי.
בנוגע לקטינים בסיכון שנפלו קורבן לאלימות: משרד הרווחה מכיר בחשיבות הטיפול, קצר וארוך הטווח, בקטינים נפגעי תקיפה מינית ואלימות. לצורך כך, נכנס המשרד לתהליך הקמת מכרזים טיפוליים למתן מענה לאוכלוסייה זו (מרכזי הגנה וטיפול). עד לשנת 2014 הקים המשרד שישה מרכזי הגנה לטיפול קצר טווח בנפגעי תקיפה מינית ואלימות פיזית .
במהלך חודש אוקטובר החל המשרד בתהליך התנעה מחודש להקמת שני מרכזים נוספים בצפת ובנתניה וזאת לאחר שהמרכזים, שאמורים היו להיפתח באמצעות אגודת אל"י, לא הוקמו, ומנדט ההקמה הוחזר למשרד.
במהלך חודש אוקטובר החל המשרד בתהליך התנעה מחודש להקמת שני מרכזים נוספים בצפת ובנתניה וזאת לאחר שהמרכזים, שאמורים היו להיפתח באמצעות אגודת אל"י, לא הוקמו, ומנדט ההקמה הוחזר למשרד.
אנו מניחים שתהליך הקמתם של שני מרכזים אלה יסתיים בחודשים הקרובים .במקביל, הסתיימה קליטתם של 12 מרכזי טיפול ארוך טווח לנפגעי תקיפה מינית, באחריות, מימון והפעלת המשרד.