למעלה מ- 1,100 איש השתתפו היום (חמישי) בכנס תל אביב ה-10 לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב-יפו. 
פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, מתחה ביקורת על מעמדו של תיק החינוך: "תמיד נדע שמי שבסוף יהיה שר החינוך, יהיה מי שרצה את תיק הביטחון או החוץ לפני כן. תמיד נרגיש שתיק החינוך הוא ברירת מחדל. הפוליטיקאים רוצים את תפקיד שר החינוך רק כי הם מבינים שיש תחתיו תקציבים מרובים והחלטות מרכזיות".
ד"ר ניר מיכאלי, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך טען כי : "מחויבות מוסרית ערכית יכולה להתממש במלואה אך ורק בהוויה של אוטונומיה פרופסיונאלית נתמכת. רק כאשר ידי המורים אוחזים במושכות ההובלה הפדגוגיים, מרכבת החינוך עשויה לנוע ליעדי תיקון חברתיים". 

פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר הכנס, ציין תפקידם של המחנכים רק גדל לנוכח האלימות והגזענות בחברה הישראלית: "לנוכח הנחשול ההולך וגואה בהתנהגויות פסולות של גזענות, לאומנות, שנאת זרים, פשעי שנאה ואלימות פוליטית – מחנכות ומחנכים לא יכולים "לשבת על הגדר". הוא הדגיש כי "אנחנו אומרים היום שֶאל מול רעות כאלה החינוך נדרש להוכיח את עצמו כעומד בפרץ: בלם ל"נחשול", חיסון ל"התקרנפות" וחומת מגן נגד מחוללי דה-הומניזציה שפוגעים באחרים ומביאים שכול ואומללות על כולנו".

"ערבי" ו"הומו" הן עדיין הקללות הכי נפוצות בבית הספר" 
 
אסף זמיר, סגן ראש עריית תל אביב-יפו ומחזיק תיק החינוך האשים את ממשלות ישראל לדורותיהן ביצירת מערכת חינוך מפולגת: "אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהעובדה ש"ערבי" ו"הומו" הן עדיין הקללות הכי נפוצות בבית הספר. ממשלות ישראל לדורותיהן אשמות ביצירת מערכת חינוך מפלגת, בה לומדים בנפרד חרדים, דתיים לאומיים, יהודים חילונים וערבים, ואחר כך כולם מתפלאים שגדלה פה חברה של אנשים שעוסקים בשנאת האחר במקום בשוויון. תפקידה של מערכת החינוך בישראל הוא להיאבק ללא הרף בגזענות הזו. אחת המשימות העיקריות של שר החינוך החדש היא סוף סוף לתת מענה אמיתי לבעיית הגזענות הבוערת בינינו, בעיה שהיא סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל".
 פרופ' פאסי סאלברג, איש חינוך פיני, מרצה באוניברסיטת הרווארד ומחבר הספר "לומדים מפינלנד" אשר הושק בכנס בשפה העברית, סיפר על הסיבה שמערכת החינוך בארצו כה מצליחה: "כשראינו את תוצאות המבחנים הבינלאומיים לא היה לנו מושג איך אנחנו כל כך מצליחים, חשבנו שהייתה טעות וכי לא יכול להיות שאנחנו כאלה טובים. בפינלנד מצבך הסוציו אקונומי, לא משפיע על איכות החינוך של ילדך. וזוהי אחת הסיבות בין היתר לכך שכולם בפינלנד סומכים על מערכת החינוך. המצב החינוכי של ישראל היום מקביל למצב החינוכי של פינלנד לפני 40 שנה".