האחראי על עליית יהודי אתיופיה: "אם הייתי צעיר יותר הייתי צועד עם המפגינים"

לוברני, שכיהן בעבר כשגריר ישראל באדיס אבבה ובאיראן וכמתאם פעולות הממשלה בלבנון, מונה על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר ב־1991 להעלות את היהודים שנותרו באתיופיה לאחר ״מבצע משה״, ופעל לזירוז העלאתם ארצה, לאחר השתלטות החונטה הצבאית באתיופיה והרעת תנאי החיים של היהודים במדינה.
 

בין השאר ניהל לוברני מו״מ סודי ומתיש עם שליט אתיופיה מנגיסטו היילה מריאם, שנמלט מהמדינה ערב מבצע הפינוי, גייס את המימון הנדרש (30 מיליון דולר) מיהודים בארה״ב, והשיג את אישורו הכתוב של הנשיא ג׳ררג' בוש האב למהלך (לדרישת שליטי אתיופיה). בעזרת קשריו בממשל האתיופי, הוא הצליח לחלץ את צי 36 המטוסים משדה התעופה של אדיס אבבה ביום המבצע - לאחר שברגע האחרון השלטונות כמעט מנעו את המראתם לארץ.

״יצאתי משם במטוס האחרון, יחד עם אמנון ליפקין שחק, נרגש מאוד, כמו כולם, אבל ידעתי שקליטתם בארץ תהיה לא קלה״, אמר לוברני השבוע והסביר: ״גם מפני שאנחנו לא עם שיודע לקלוט עלייה, כפי שיכולים להעיד בני עליות קודמות שהגיעו לכאן, וגם מפני שראיתי מאיזה תנאים הם באו ולמה מצפים מהם בארץ. לצערי, בגלל תפקידי האחרים אז, לא הייתי יכול להיות מעורב מעשית בקליטה שלהם כאן. לגורמי הקליטה היה רצון טוב, אבל הם לא הבינו עד תום את המעבר החריף שהאנשים האלה היו צריכים לעשות, בכל תחום״.

בין השאר מציין לוברני את ריכוזם של העולים מאתיופיה ב״גטאות״, כדבריו, ואת חוסר ההבנה של גורמי הקליטה לגבי המנטליות והתזונה הספציפית שהיו רגילים אליה. ״מדובר בעם שחי קרוב לטבע, הם היו זקוקים לחיטה מסוימת (טף) שממנה היו אופים את הלחם שלהם, במקום זה הביאו להם צימעס ופתיתים. הייתה הרבה בורות, שבאה לידי ביטוי גם בסוג של גזענות, שנמשכת עד היום.

״מדובר באנשים עדינים ומאופקים מאוד, ואם הביאו אותם להתפרצות זעם כזו, זה מזעזע. זה סימן שכולנו צריכים לעשות חשבון נפש״, מוסיף לוברני, ״זה שנתניהו מחבק עכשיו את החייל שהוכה בידי השוטרים, זה לא מספיק. צריך להקים גוף ממלכתי, שיטפל במצוקות שלהם - בתעסוקה, בחינוך, במגורים ובפרנסה״.