עצרת הזדהות עם כחולי המדים: "עושים לשוטרים לינץ' תודעתי, ואין להם גב"

האירועים האחרונים בהם הייתה מעורבת משטרת ישראל תפסו דווקא את השוטרים הזוטרים לא מוכנים. הסערה הציבורית שפרצה בעקבות פרסום הסרטון בו נראים שוטר מכה חייל בן העדה האתיופית וההפגנות שבאו אחר כך גרמו לליטל ברקוביץ', אשת שוטר מהוד השרון, ולשלומי תמם מחולון, ששירת 19 שנים במשטרה, לארגן עצרת תמיכה בכחולי המדים. היא תתקיים ביום שלישי הבא בכיכר רבין, המקום בו הגיעה לשיאה הפעלת הכוח המשטרתית.

זו אינה הפגנת תמיכה בשוטרים אלימים, הם מבהירים. זו עצרת הצדעה לכמעט 30 אלף שוטרים שעובדים ימים כלילות למען הציבור. "אני גם לא רוצה שהעצרת תהפוך להיות כנגד הקהילה האתיופית", אומר תמם. "חשוב לי להבהיר את זה. יש המון שוטרים אתיופים והם חלק מאיתנו, הם אחים שלנו". 

19 שנה שירת תמם, 44, כשוטר סיור. הוא השתחרר בשל בעיות רפואיות. אשתו עדיין משרתת בארגון. "השוטר תמיד סופג, נתון לביקורת", הוא אומר. "הרי כל מי שנתקל במצב לחץ, אפילו דוח בכביש, השוטר מצטייר עבורו בצורה לא יפה. אנשים לא מכירים את עבודת המשטרה. לא שמים לב שכשאנחנו אוכלים ויושבים בליל הסדר, יש אלפי שוטרים בחוץ ששומרים, שלא נמצאים עם המשפחות. 19 שנה לא לקחתי את הבת שלי לראות זיקוקים בערב יום העצמאות. המטרה שלנו בעצרת היא להגיד תודה לשוטרים על כל הפעילות שהם עושים במשך כל השנה - שבתות, חגים, לילות". 

"חיכו שמישהו ירים את הכפפה". תמם 

 

תמם מקבל הודעות רבות משוטרים ברשתות החברתיות, שם מתארגנת העצרת. "נראה כאילו השוטרים חיכו שמישהו ירים את הכפפה", הוא אומר. "השטח אוהד, גם מצד אזרחים שמתקשרים אליי ואומרים 'לא חשבנו על זה, ואתה צודק'". 

השוטר לשעבר מוסיף: "נכון שיש גם תגובות אחרות, אבל אסור להאשים את המשטרה בכל בעיות החברה. זו עבודה שאם אתה לא אוהב אותה, אתה לא יכול לעבוד בה. להיות שוטר בישראל זו גאווה, לדעת שאתה נותן מעצמך למען המדינה, למען הציבור. יש המון נתינה בעבודה הזו, יש המון מקרים שלא מגעים לתקשורת של שוטרים שנותנים לאנשים. שוטרים שאוספים כסף ביניהם ומעבירים אוכל לאנשים". 

ב-19 השנים בהן שירת בארגון תמם ראה כיצד הופך השוטר לאויב האזרח. הוא אפילו הותקף מספר פעמים. "אף אחד לא מזמין משטרה כי בא לו לשתות איתנו קפה", הוא אומר, "תמיד יש צד טעון, כועס. פעם הגעתי למשפחה שהיה לה צו הריסה לחדר בבית. באירוע כזה אתה יכול לבוא ולקיים את הצו כלשונו ובמידה שיש הפרעה יש לך את כל הסמכות לעכב ולעצור. ישבתי עם ההורים המבוגרים למעלה מחמש שעות, חיבקתי אותם והסברתי, עד שבאו הילדים ותקפו אותי. סיימתי בבית חולים. בבית המשפט האמא אמרה לבן שלה 'למה, הוא ניסה לחבק אותנו'. הוא לא ראה את השעות שישבתי שם כדי לא לבצע הריסה אגרסיבית".

המשטרה, טוען תמם, מנסה להכשיר את השוטרים לשדה הקרב האמוציונלי בו הם פועלים. "השוטרים עוברים סימולציות, אבל בית הספר הכי טוב זה השטח. בסוף, השוטר בשטח הוא הכל. הוא גם נותן את הקנס, אבל גם זה שמקשיב לך. הוא עוצר אותך וחובש אותך. שוטר שמגיע לאירוע יכול לפתור אותו בשנייה ויכול במילה אחת להסלים". 

"בכל גוף יש אנשים שלא מתאימים. משטרת ישראל יודעת לטפל באנשים האלה. המפכ"ל הנוכחי נקלע לתקופה מאוד קשה מבחינה תדמיתית. הוא זרק את השוטרים הסורחים, לא משנה מהי דרגתם, כולל את הסגן שלו. המשטרה בודקת את עצמה, יודעת להעיף את מי שלא צריך להיות אצלה. לא ראיתי גופים אחרים שעושים ככה בדק בית". 

"עצרת התמיכה הזו הייתה צריכה להיות מזמן", אומרת אושרה אסף, יו"ר עמותת זכויות השוטרים, שכועסת על בני אתיופיה ועל האלימות שהפנו כלפי השוטרים. "דנינו אמר שצריך לתת לציבור להוציא את הזעם. למה זעם? אם יש להם מה להגיד, אני מוכנה להקשיב". 

אסף טוענת שהאלימות מצד המפגינים חרגה מהמקובל: "אני נחשפת למקרי רצח של אתיופים, בעלים שרוצחים את נשותיהם, אלימות מאוד קשה. וכך היה נגד השוטרים. אתה יודע איזו אלימות קשה הייתה נגד השוטרים בשבוע שעבר? אתה לא יכול להגיד שהשוטרים היו אלימים אליהם".

לטענתה, המשטרה כארגון לא מעניקה גב לשוטרים הזוטרים. "בסופו של דבר היא נותנת שירות לציבור ומה שמעניין אותה זה הציבור עצמו", היא אומרת. "מי שנופל בין הכיסאות הם השוטרים. בשולי הארגון יש אנשים שמאבדים את העשתונות והם לא צריכים להיות במערכת".

"זה לא נכון. השוטרים היום מאוד אינטליגנטים. יש קריטריונים בגיוס, אבל אנחנו בני אדם, לכל אחד יש סיבוב. מה שמעניין את הפיקוד הבכיר זו התדמית. וכן כשהם רואים ששוטר נהג שלא כראוי, אין פשרה". 

השוטר היום, לדבריה, מודע יותר ולומד מטעויות: "הוא מתעד את כל היום שלו. יש מספיק שוטרים הגונים שיכולים להגיד לך 'בדבר הזה טעיתי'. מה שעושים לשוטרים זה לינץ' תודעתי. המפגן הזה הולך להוכיח לציבור שאנחנו משפחות ערכיות, מוסריות, עם אותו לב שיש לכולם". 

המפכ"ל לשעבר אסף חפץ אומר כי "שימוש בכוח הוא כלי עבודה של שוטר. הבעיה היא באזורים האפורים, איפה ששימוש בכוח הופך לאלימות. המשטרה צריכה להתמודד עם ההגדרה, לצמצם את האזור האפור. היא צריכה לראות איך לחנך ולהנהיג את השוטרים לנורמות של שימוש בכוח".

חפץ מתייחס לאירוע שהדליק את הרחובות, תקיפת החייל: "אני רואה אלימות רק אחרי שהוא על הקרקע ומתחילים לבעוט בו ולתת אגרופים. בשלב שבו השוטר מנסה להוציא את האזיקים, כל הפעולות על מנת לאזוק - זה נראה מאוד גרוע, אבל זו פעולה לגיטימית של שוטר שמפעיל כוח. זו לא אלימות. הציבור צריך להבין שהשטח האפור הזה הוא לפעמים בעייתי ודי רחב".

"לא הייתי נותן לה ציונים יותר מדי גבוהים. עובדה שאנחנו רואים הרבה תלונות. אבל השוטר חייב לדעת שכל עוד הוא עושה שימוש בכוח, הוא יהיה מוגן גם על ידי החוק וגם על ידי המערכת. ברגע שהמערכת לא תיתן לו גמישות של הפעלת כוח, הוא יאבד את יכולתו למלא את תפקידו. יש פה איזון מאוד עדין. זה יכול לסרס את השוטרים. תפקידו של המפכ"ל הוא לא להתרשם יותר מדי מהתקשורת שמבקרת ומכה את המשטרה, ומצד שני להקפיד עם מגבלות השימוש בכוח". 

"מנהיגים צריכים לדעת את הפשרה הנכונה. אם יש מפקד שלא יודע, שיעזוב את המערכת. צריך להיות עם עמוד שדרה חזק, שמסוגל לעמוד מול ביקורת ציבורית, אבל גם להיות ער אליה". 
 

בשנותיו במשטרה חפץ חווה את התמודדות השוטרים עם הציבור ועם דעת הקהל. "אשתו של השוטר שומעת את הצד שלו", המפכ"ל לשעבר מדגים, "את הקשיים שלו בשטח, והיא מבינה יותר טוב מהציבור את הדילמה שבה הוא נמצא. גם המשטרה חייבת לראות את השוטר ואת בני משפחתו. זה מרכיב בתוך מערכת השיקולים שלה והיא צריכה לדאוג שהשוטר ימשיך לשרת".

"ללא ספק הדברים האלה משפיעים. הם יוצרים מצב שגם מי שרוצה להתגייס, הסביבה רואה זאת בעין לא חיובית. לכן המשטרה צריכה לשדר מצד אחד שהשימוש בכוח הוא כלי עבודה, ומצד שני לדאוג לכך שהמקרים יהיו מעטים והשימוש בכוח יהיה רק להשגת התכלית שלשמה הוא נועד".