כתבי אישום הוגשו נגד חברי ארגון הפשיעה של האחים מוסלי

השמונה, אביאל וואהל 37, ליאור גרינברג 42, עמרם כהן ,59 ניר דבח 33, אלון מימון 32, האחים שי אשולי 37 ורועי אשולי 31 וכן יעקב יום טוב 32, נעצרו במהלך חקירה מאומצת וממושכת שנוהלה במקביל על ידי ימ"ר תל אביב וימ"ר מרכז בליווי פרקליטות מחוז תל אביב ולאחר שנחתם הסכם עד מדינה בפרשה.

מכתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין קלאודיה בילנקה ומוריה גרין, עולה כי החל מספטמבר 2011 חברו עד המדינה ואדם נוסף לנאשמים ויחד איתם לשי מוסלי ולאחרים, ונטלו חלק בפעילויות פליליות שונות במסגרת מאבקי שליטה בין ארגוני פשיעה.
 

עוד עולה כי הנאשמים, מוסלי ואחרים פעלו יחד בתקופות זמן שונות במסגרת מאורגנת, שיטתית ומתמשכת. במתכונת זו הנחה שי מוסלי את הכפופים לו, כיוון את פעילויותיהם ופיקח עליהם, במישרין ובעקיפין. 

מבין הנאשמים שימש וואהל כאיש סודו, יד ימינו ועוזרו של מוסלי וסייע לו בהכוונת פעילויותיהם של המעורבים האחרים. שאר הנאשמים, כך נטען מכתב האישום וכפי העולה מהחקירה היו כפופים למוסלי ולוואהל.

במהלך החקירה הצליחו החוקרים לקשור מקרה רצח של אבי דוד אחד מאנשיו של מוסלי, ביום ה – 9 באוקטובר 2011 לנקודת השבר בין ארגון הפשיעה של מוסלי לארגון הפשיעה של איציק אברג'יל כביכול.

בכתב האישום נטען כי לאחר שדוד, נורה למוות התעורר החשד בקרב הנאשמים כי מוטי חסין ושלומי ניאמנצ'יק אחראים לרצח.  "בעקבות כך, קשרו הנאשמים ומוסלי קשר לגרום למותם של מוטי חסין ושל אנשים נוספים שנחשבו על ידי הנאשמים כנמנים עם חבורתו של חסין, וזאת כנקמה על מותו של דוד ז"ל" נטען בכתב האישום.

עוד עולה כי וואהל וגרינברג קשרו קשר יחד עם מוסלי לרצוח את בר כהן ז"ל אשר זוהה על ידי הנאשמים כמי שנמנה עם חבורת  חסין. "במסגרת הקשר, הצטייד גרינברג באקדח ובאפוד מגן. בלילה שבין 29.1.12 וה- 30.1.12, בגינה בבת ים, על דעתו של וואהל, ירו גרינברג, האדם הנוסף ו/או אחר בתיאום עימם, מספר רב של קליעים במנוח וגרמו למותו. בתמורה לחלקו בביצוע הרצח, ימים אחדים לאחר ביצוע הרצח, שילמו וואהל ומוסלי, לגרינברג סך של כ- 50,000 דולר" מפורט בכתב האישום החמור.

התובעות מפרטות כי במקרה נוסף , קשרו וואהל, כהן, דבח, מימון ורועי אשולי יחד עם מוסלי ועם אחרים, קשר לגרום למותם של אוהד פרנקו ודניאל סמארה ז"ל, אשר להבנת הנאשמים השתייכו לחבורת מוטי חסין.

" במסגרת הקשר, הדביק דבח מכשיר עיקוב לרכב שכור אשר היה בשימושם של הקרבנות והנאשמים ביצעו פעולות מעקב אחר הרכב השכור במשך מספר שבועות לפני ביצוע הרצח. בשבועות שקדמו לרצח, רכש כהן או אחר בתיאום עימו, מכשירי טלפון "מבצעיים", עבור כהן ואחרים, שאמורים היו לשמש לתקשורת בין הנאשמים, מוסלי ואחרים. בהמשך הצטיידו הנאשמים ומוסלי ואחרים, מטעמם או בתיאום עימם, באקדחים גנובים ובמכונית גנובה שלוחית הרישוי שלה זויפה".

בכתב האישום נטען כי ביום ה- 20.2.12 הגיעו כהן ואחרים ברכב גנוב, כשהם רעולי פנים ומצוידים בשני אקדחים גנובים לבניין בו התגורר סמארה עם אמו ובת זוגו. "וואהל והאחרים ארבו  לפרנקו ולסמארה, שעה שהשניים הגיעו לבניין. בסמוך לאחר מכן, ירו כהן והאחרים בפרנקו ובסמארה מספר רב של קליעים מטווח קרוב ובאיברי גוף חיוניים וגרמו למותם" נטען בכתב האישום.

מיד לאחר מכן כך עולה השליכו כהן והאחרים את האקדחים בקרבת מקום, הציתו את הרכב הגנוב בשטח חולי ונמלטו מזירת הרצח בסיועו של אדם, שהחזיק במכשיר סלולרי מבצעי ושעמד בקשר עם כהן. כתב האישום מייחס למעורבים קשר גם לניסיון לרצוח את חסין עצמו.

כאן מתאר כתב האישום גם את מעורבותו האישית של עד המדינה ולפיו. "במסגרת הקשר ערכו הנאשמים יחד עם עד המדינה והאדם הנוסף פעולות הכנה שונות להוצאת תכניתם אל הפועל, לרבות סיורים מקדימים באזור מגוריו של חסין, הצטיידות ברובה צלפים ועוד. לבסוף, תכנית הקשר לא יצאה אל הפועל מחמת קשיים אסטרטגיים בהם נתקלו עת הגיעו למקום מגוריו של חסין כדי לבצע את הרצח". עוד מייחסות התובעות לנאשמים עבירות אלימות חמורות נוספות, לרבות מעשי סחיטה ואיומים.

בבקשת המעצר נכתב כי "הגם שלא מיוחסות למשיבים עבירות על פי חוק המאבק בארגוני הפשיעה, הרי שהתמונה המתקבלת מחומר הראיות היא, כי אף מעבר לפעילות המתוארת באישומים המפורטים בכתב אישום זה, התנהלו המשיבים על פי דפוסי עבריינות מאורגנים ושיטתיים, תוך שמירה על היררכיה בין המעורבים ונקיטה בשיטות פעולה המזכירות במובנים רבים את התנהלותו של ארגון פשיעה".