הדעה הרווחת באשר למהגרי העבודה הלא חוקיים ממדינות אפריקה היא שהם פשוט מחפשים בישראל חיים טובים יותר, אבל את הסברה הזאת בחרו מאות מהגרים אריתראים להזים בהפגנה סוערת שקיימו מול שגרירות ארצם בתל אביב בדרישה דווקא לאפשר להם לשוב למולדתם.



אריתריאה היא מדינה שנמצאת תחת שלטון צבאי דיקטטורי וישראל אינה יכולה לגרש אליה בחזרה את המסתננים שהם אזרחי המדינה הזאת, בדומה לאזרחי צפון סודן. הסיבה פשוטה - הקהילה הבינלאומית מגדירה את שתי המדינות הללו בסיכון גבוה לחייהם של מי שברחו מהן ושבים לארצם. עם זאת, החוק הבינלאומי אינו מחייב מדינות להעניק מעמד פליט אוטומטי למהגרים ממדינות אלה וישראל מקמצת מאד במדיניות הענקת מעמד הפליטות. 

מולו, צעיר שהשתתף בהפגנה, סיפר ל"מעריב אונליין": "העברנו מכתב לשגריר שבו אנחנו אומרים לממשלה שלנו - את אחראית לשלום האזרחים שלך בכל מקום, גם כשהם נטבחים על ידי כנופיות טרור במדינות אחרות באפריקה כשהם מנסים להגר. אני רוצה לחזור הביתה, למדינה שלי. אבל אני מפחד. אנחנו לא צריכים להישאר בישראל, זה לא נכון שאנחנו רוצים להישאר כאן".

"לכל אחד יש מדינה משלו. אחרי שאבא שלי נהרג ניסיתי למצוא עבודה כדי לשלם את המיסים הגבוהים ובגלל שלא הצלחתי לשלם הכניסו את אמא שלי לכלא. האחים שלי קטנים, הגדול בן 15, ואין עכשיו בכלל מי שדואג להם. אבל אם אני אחזור, המשטר יהרוג אותי כי הם אוסרים יציאה מהמדינה. הממשלה בישראל לא עוזרת לנו, לא נותנת לנו מעמד של פליטים. לא רוצים אותנו כאן אבל אנחנו גם לא רוצים להישאר כאן, רק לחזור למקום בטוח". מולו עובד בינתיים במטבח של מסעדה ואת המשכורת הקטנה שהוא מרוויח הוא מנסה להעביר לשלטון המושחת באריתריאה כדי לשחרר את אמו מהכלא. 

גבריאל טקלה, בן 35 ובעל משפחה שגם הוא השתתף בהפגנה, אומר ל"מעריב": "כמו שלכם היהודים יש תפילה 'לשנה הבאה בירושלים', ככה אנחנו אומרים 'לשנה הבאה באסמרה' (בירת אריתריאה - י"ב). אני יודע שאצלכם חושבים שאנחנו טפילים, אבל מה יש לנו לחפש כאן? יש לנו מדינה נהדרת עם כל מה שצריך ואת המאבק לחזור אליה בשלום אנחנו הפליטים מנהלים מול הממשלה שלנו בכל העולם, לא רק בישראל. פשוט כי אצלנו אי אפשר להפגין, אי אפשר להתקומם, בלי להיהרג".

אנחנו שואלים אותו מדוע היגרו מלכתחילה וסיכנו את חייהם והוא עונה: "כמו שיהודים ברחו מפוגורומים ורדיפות בגולה, ככה אנחנו ברחנו מזה במדינה שלנו. אנחנו חיים שם בפחד, בבית שלנו. אנחנו רוצים לחזור למדינה שממשלה אחרת, דמוקרטית, שולטת בה ואנחנו מפגינים איפה שאפשר כדי שזה יקרה. אף אחד מאיתנו לא חיפש חיים טובים יותר, זה לא נכון. כולנו הסתכנו ברצח כשברחנו. רובנו הגיע לישראל במקרה. הייתי מוכן להישאר במחנה פליטים באתיופיה עם משפחתי אבל מבריחים לא חוקיים העבירו אותנו ממקום למקום תמורת שוחד שקיבלו מהשלטונות. ברור שאני מפחד עליי ועל ילדיי אם נגורש. אני מעדיף לשבת בכלא. אין לי שום אלטרנטיבות כרגע". 
ארגוני הסיוע למהגרים מדגישים כי מאות אזרחי אריתריאה שנמלטו מאימת המשטר בארצם נהרגו השנה במסעותיהם מחוץ למדינה. חלקם טבעו בים התיכון בדרכם לאירופה, אחרים נרצחו על ידי פעילי דאע"ש בלוב. ההפגנה התקיימה בדרישה מממשלת אריתריאה להכיר בקטל הפליטים, להתיר קיום טקסי זכרון ואבלות על אלו שנהרגו ומבקשים להיות מובאים לקבורה בארצם ובעיקר - לאפשר למהגרים שמרצונם החופשי מעוניינים לחזור למדינה להנות מזכויות אדם וחופש כדי שיוכלו להישאר בארצם.  

הזרז להפגנה היה אותו סרטון של דאע"ש שהופץ בחודש שעבר בו מתועדת הוצאה המונית להורג בלוב של נוצרים אזרחים מהגרים אריתריאה ואתיופיה, כשבסרטון זוהו שלושה מהם שגורשו מישראל ולהם קרובים בארץ. הסכנות האורבות לאריתראים לא מנעו מרשות ההגירה ומשרד הפנים להחמיר את תנאי השהייה שלהם, וכמו אזרחי מדינות אחרות באפריקה גם הם נכלאים אם הם לא חותמים על "יציאה מרצון" למדינה שלישית, שם בדרך כלל לא ממתין להם דבר מלבד עוני, מחלות וסכנת חיים.