"אהבתי את יובל ואני אוהב אותו, אין לי שום בעיה עם מה שקורה לו," אומר אלכס פטישי, אביה של טלי הנקין, רעייתו בנפרד של יובל רבין. הם נפרדו לפני כשנתיים, עדיין לא התגרשו באופן רשמי, אבל חיים לחוד.



רבין עזב את בית המשפחה בשכונת צהלה בתל אביב ועבר לדירה מפוארת בשדרות רוטשילד. השבוע פורסם ב"דה מרקר" שנאלץ לעזוב אותה אחרי שלא שילם במשך כמה חודשים את שכר הדירה בגובה 15 אלף שקל בחודש. "אין לי מושג למה הוא הסתבך," אומר פטישי, "אין לי שום דבר רע להגיד עליו. הוא בחור מקסים וטוב, ישר והגון".



הדירה, מתברר, היא הקטנה בצרותיו של רבין. ב"גלובס" פורסם השבוע שצ'ק שלו, באמצעות חברת "עטיר שי" שבבעלותו, בסך 48 אלף שקל לחברת "ראיתלון" לא כובד והוגש להוצאה לפועל, שפתחה נגד רבין תיק. 
 

"אם מישהו מצפה שאהיה פלקט באזכרה לאבי כל החיים שלי, אני לא מוכן", יובל רבין אמר לפני שש שנים למעריב. פלקט הוא לא. כבר שנים שיובל רבין מסתובב סביב כסף גדול, אם כי לא ברור עד כמה הוא הצליח להתעשר. הוא היה מעורב בעסקים בניגריה ובזימבבואה באמצעות חברת לובי שבה היה שותף, הוא העניק יעוץ בבולגריה, בסרביה ובחוף השנהב, הוא מקורב לאיש העסקים הקזחי קינס רקישב, מהבולטים באליטה הקזחית, הוא עומד בראש חברת "וו.טי.פי" שעוסקת במחזור פסולת עירונית, ובראש חברת "ביונד וורבל" שמנתחת רגשות באמצעות האזנה לקול האנושי.
 
אז איך קרה שבנו הצעיר של ראש הממשלה לשעבר, אדם עתיר קשרים, שדלתות רבות פתוחות בפניו כמעט בלי להתאמץ, שמיודד עם ביל קלינטון ועם אהוד אולמרט, שלרגע, אחרי הרצח של אביו, היה נראה שהוא עומד לרשת את מקומו, איך אחרי כל זה הוא הסתבך בעסקים? 


חבר קרוב של רבין, אהוד אולמרט. צילום: פלאש 90

"אני לא מעוניינת לדבר בנושא, לא מעורבת בכלל בעסקיו," אומרת אחותו, דליה רבין. "אין לי מידע על מה שקורה לו בעסקים." לחבר קרוב דווקא יש הסבר: "הוא אדם טוב מאוד, חיובי, ישר, הגון, שקט, אולי אפילו נאיבי, כזה שאפשר לתחמן, לעשות עליו מניפולציות. הוא מאמין בבני אדם, נותן אמון בכל אחד, יכול להיות שהוא פשוט לא מתאים לעולם העסקים".
 
מתאים או לא, יובל רבין, בקרוב בן 60, חי כבר שנים ארוכות בתוך הכסף הגדול. הוא גדל בארצות הברית כשאביו היה שגריר ישראל בוושינגטון. בצבא שירת בחיל הים ובשריון. הוא למד הנדסה, עבד בכמה חברות מחשבים ובמאי 76' התחתן עם אילת סניור, בתו המאומצת של בוריס סניור, מיליונר דרום אפריקאי. 
 
אמה של אילת, בתיה אלדור, הייתה גרושה כשנישאה למיליונר סניור. הוא אימץ את בתה היחידה, אילת, ונולדו להם שני בנים: טל, אדריכל תל אביבי, וליאון, רופא. 

המשפחה חיה בעושר רב. סניור הביא כסף מהבית, אביו הקים רשת של בתי קולנוע בדרום אפריקה. לו עצמו היו עסקי נדל"ן ומפעל לנייר צילום. המשפחה אף הייתה מושקעת בחברת "אפריקה-ישראל".
 
רבין הכיר את אילת סניור כשלמדו ביחד בתיכון חדש בתל אביב. הם נישאו בגיל 21 בבית משפחת סניור בכפר שמריהו. החתונה של ההון והשלטון הייתה אחד מאירועי השנה. כולם היו שם: עזר ויצמן ושלמה להט, נשיא המדינה אפרים קציר, אפילו שמעון פרס. הרב שלמה גורן השיא את השניים, מתחת לחופה עמד גם הרב עובדיה יוסף. 800 האורחים התכבדו במזנון חלבי עם מאפי ירקות, פשטידות, חביתיות ועוגות מרציפן לקינוח. 
 
חייהם של הזוג הצעיר התחילו ברגל ימין. די מהר נולד בנם היחיד, מיכאל, שהיום גר בארצות הברית. בדף הפייסבוק שלו הוא העדיף להתעלם השבוע מההסתבכות של אביו. הם גרו כמה שנים בארצות הברית ובגרמניה וחזרו לישראל, לווילה בכפר שמריהו. 
 
בהליך הגירושין חשפה אילת רבין רמת חיים גבוהה עם שתי מכוניות מפוארות, עוזרת בית, גנן, חופשות בחו"ל, שטיחים פרסיים ותמונות יקרות על הקירות.
כמעט עשרים שנה אחרי החתונה המתוקשרת, אילת ויובל רבין התגרשו. יובל חי אחר כך עם טלי הנקין. הם עבדו ביחד בחברת המחשבים סאפיינס. רבין היה סמנכ"ל, הנקין מנהלת כוח אדם. גם נישואיו השניים היו לכסף גדול. הנקין היא בתו של אלכס פטישי, שאביו, דב, היה ממייסדי בית חרושת "סוגת". פטישי עבד עם המיליארדר שאול אייזנברג בהונג קונג ושב לארץ במחצית שנות התשעים. המשפחה מתגוררת במושב משגב דב. 
 
 במשפחת סניור קיבלו בתדהמה את הידיעה על הגירושין. אילת רבין, אשתו בנפרד של יובל, הגיעה להלוויה של יצחק רבין, אבל עמדה מאחור, לא בשורה הראשונה לצד בני המשפחה. "אף אחד לא דיבר איתנו," התלונן אביה שהשתתף אף הוא בהלוויה. 
 
לפני 11 שנים אילת רבין נישאה בשנית, ליוסי ריין, מרצה לניהול במרכז הבינתחומי וגיסו של פרופסור דן שכטמן, חתן פרס נובל. היא פסלת, בעלת סטודיו בסידני, חיה על הקו תל אביב-אוסטרליה. השבוע הייתה בישראל, אבל העדיפה להתעלם מפניית מעריב. הכעסים הישנים כפי הנראה שככו. יובל רבין הוא אחד מחברי הפייסבוק של גרושתו. 
 
הרצח של אביו הצית אש פוליטית אצל רבין. זמן קצר אחרי הרצח הוא היה ממקימי תנועת "דור שלם דורש שלום". לרגע נדמה היה שהוא יירש את אביו. "לפני הרצח לא הייתי מדמיין את עצמי נכנס לפעילות פוליטית", הוא אמר בראיון עיתונאי. "כעת אני מרגיש שעליי להילחם על עמדותיי".
 
במשך כמה שנים הוא היה פעיל נלהב, נפגש עם פלסטינים ועם מתנחלים, השתתף בחגיגות המימונה בבאר שבע ובהפגנה בירושלים שקראה לנתניהו להתפטר. הוא מתח ביקורת על מפלגת העבודה ועל שמעון פרס וקרא לו לפרוש, אבל בבחירות 96' היה במקום ה-117 ברשימה לכנסת.
 
ב-98', שנה אחרי שנישא להנקין, הפוליטיקה נזנחה. השניים עברו לארצות הברית. "הלכה לי המדינה", הוא אמר, אבל הקפיד ללמד עברית את שני ילדיהם. הנקין עבדה בחברת "גילת" ורבין פתח חברת לובי ביחד עם שמעון שבס, אמנון ליפקין שחק וגיל בירגר. הם ייצגו את הכורדים בניסיון לקדם את מעמדם בוושינגטון, את סרביה שניסתה למנוע מתן עצמאות לקוסובו, ואת חוף השנהב שביקשה למשוך משקיעים זרים לאפריקה. 
 
חברת הלובי "אר.אס.אל.בי" שכרה משרדים למרגלות גבעת הקפיטול ודי מהר רכשה לעצמה רשימה נכבדה של לקוחות, בין השאר שר האוצר של בולגריה, מילאן ואלצ'ב, שרצה להדק את הקשרים הכלכליים של ארצו עם ארצות הברית והואשם בעיתונות במדינתו בקשרים עם המאפיה. 
 
בעזרת הקשרים שלהם בוושינגטון, הם סייעו לשר הבולגרי להיפגש עם הילרי קלינטון, עם עיתונאים כלכליים חשובים ועם ראשי קרן המטבע והבנק העולמי. רבין הסביר שהלובי הוא פרנסה עבורו. "אני לא רואה את הפסול בזה", הוא אמר והדגיש שבעקבות רצח אביו הוא עבר תהליך. "הכול השתנה. גם אצלי, גם מסביבי".
 
 אחרי כעשר שנים רבין חזר לארץ. כמו בעבר, גילה עניין בנעשה באזור לצד עיסוקיו הכלכליים. באפריל 2011 הוא הקים ביחד עם משה שחל, עידן עופר, יעקב פרי, ליפקין שחק ואחרים את תנועת "ישראל יוזמת", הקוראת לממשלה לאמץ תוכנית מדינית להסכם שלום עם הפלסטינים. 

על פי המתווה, קווי 67' יהיו הבסיס למו"מ, ירושלים תחולק והפליטים יקבלו פיצוי כספי. היום מונה התנועה כ-800 חברים.   במקביל, רבין חיפש עסקים בנרות. כך הוקמה חברת "אונידה", שותפות בין רבין, דן חלוץ, עופר דקל וגבי לוי-גונן. הם ניסו לקדם בניגריה חברות ישראליות ביטחוניות ועבדו ביחד עם הקולונל פול אדור אובי, שהיה מושל בדלתא של נהר הניגר, וככזה ציווה על ירי במפגינים שגרר שפיכות דמים. 
 
ב-2008 פתח ביחד עם בן דודו יפתח יעקב ועם חלוץ את חברת "גלילה ליין טכנולוגיות" לתיקון טלפונים ניידים. החברה נסגרה אחרי שנתיים. יעקב חש פגוע. במשפחה היו בטוחים שבן הדוד רבין חבר לשותפים נגד יעקב. סטף ורטהיימר ניסה לפשר ונכשל. יעקב תבע את החברה בבית משפט. התביעה הסתיימה בפשרה.
 
רבין התקדם הלאה, אל הכסף הגדול. הוא התיידד עם רקישב הקזחי  והצטרף לקרן ההשקעות שלו, "ג'נסיס אנג'לס", כיועץ. רקישב הוא החתן של אימנגלי טסמגמבטוב, שר ההגנה של קזחסטן, שיש המנבאים שיירש את הנשיא נורסולטן נזרבייב. רבין הביא אל הקרן את אולמרט שהתמנה ליו"ר. 
 
בדרך היו עסקים נוספים, כמו ההצטרפות למיזם כריית זהב בזימבבואה. לפני כחמש שנים הוצע לרבין, שהיה שותף בחברת "זניט", להצטרף למיזם דומה של חברת "ראיתלון". העסקים לא המריאו ו"ראיתלון", שהלוותה ל"זניט" כשני מיליון דולר, דרשה את כספה בחזרה. בהסכם פשרה בבית המשפט הוסכם ש"זניט" תשלם 3.8 מיליון שקל, מתוכם רבין היה אמור לשלם 150 אלף שקל בארבעה תשלומים. הצ'ק הראשון, 48 אלף שקל, חזר אחרי שהתברר שאין לו כיסוי. לפני כשבועיים נפתח התיק בהוצאה לפועל.
 
חייו האישיים, כמו אלה העסקיים, ידעו עליות ומורדות. לפני שנתיים נפרד מאשתו השנייה, טלי הנקין-רבין. "לצערנו הרב הם נפרדו, אבל מה יכולנו לעשות", אומר פטישי. 
 
רבין עזב את בית המשפחה וכאמור עבר לדירה בשדרות רוטשילד. לאחרונה, כשנאלץ לעזוב את הדירה בתל אביב, עבר לגור עם בת זוגו בקיסריה. השבוע הוא סירב לדבר. 
 
חברו הוותיק, האלוף במילואים יורם יאיר (יה יה), אומר ש"זה לא נורא. יש דברים גרועים יותר. ראינו בשנים האחרונות טייקונים שנפלו. אני לא מודד בני אדם על פי הצלחתם הכלכלית. ראינו לאן הגיעו אנשים שהיו מוצלחים מאוד מבחינה כלכלית. מבחינתי, עדיף אדם ערכי על פני אדם מצליח כלכלית".