לקראת חג השבועות: פער גדול בין עשירים ועניים בצריכת מוצרי חלב

תנובת החלב לפרה בישראל נותרה הגבוהה ביותר בעולם. אשתקד היא עמדה על 12,083 קילוגרם חלב לשנה – עלייה של 2.6% לעומת השנה שלפני כן.

על פי נתוני מועצת החלב, פעלו אשתקד בישראל 837 רפתות, לעומת 1,250 בשנת 2001. לעומת זאת, באותה תקופה עלה מספר הפרות החולבות מ-116 אלף ל-120 אלף. הגידול במספר הפרות החולבות, למרות הירידה במספר הרפתות, נובע בעיקר מהרפורמה שחלה בענף.
 

לעומת זאת, בתפוקת הדבש נרשמה ב-2014 ירידה של 6% לעומת השנה שלפני כן והיא נאמדה ב-3,200 טון. זאת לעומת עלייה של 9.7% בשנת 2013. בלמ"ס ציינו שהירידה החדה יחסית בכמות הדבש נבעה מפגעי מזג האוויר וממחסור בפריחה בעונת האביב.
 

תפוקת הדבש בישראל מגיעה מ-102 אלף כוורות. היבול הממוצע בכל כוורת הסתכם אשתקד ב-31 קילוגרם. כמות זו לא סיפקה את כל הביקוש המקומי. אשתקד יובאו לארץ כ-900 טון דבש, לעומת 636 טון ב-2013.
 

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי בשנת 2014 ירד מחיר החלב המפוסטר ב-1.3%, בעוד שמחירי הדבש ירדו ב-3.4%.

בשנת 2013 הסתכמה ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בישראל ב-14,501 שקל. ההוצאה על חלב ומוצריו ודבש עמדה על 295 שקל בחודש.

מסך כלל קבוצות ההוצאה למזון, ההוצאה למוצרי חלב הייתה הרביעית בגודלה – 14.7% מסך ההוצאות למשק בית.
 

בתוך מוצרי החלב, ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר הייתה על חלב מפוסטר, 52 שקל, ולאחר מכן על גבינה צהובה (42 שקל) ועל גבינה לבנה (34 שקל). ההוצאה על דבש הייתה חמישה שקלים בממוצע בחודש.
 

מהשוואה בין החמישון התחתון (חמשת העשירונים התחתונים) לעליון עולה כי לא היה הבדל גדול בהוצאות על חלב ניגר (מפוסטר, מעוקר ועמיד), על משקאות חלביים (שוקו, קקאו, קפה) ועל דבש.
 

לעומת זאת, ההוצאה על שמנת חמוצה בחמישון התחתון גבוהה ב-63% לעומת החמישון העליון, בעוד שההוצאה על לבן, יוגורט וכדומה בחמישון העליון הייתה גבוהה ב-55% לעומת ההתחתון.
 

ההוצאות של החמישון העליון על גבינות (בעיקר על גבינה צהובה, קוטג' וגבינה מלוחה), על שמנת מתוקה, חמאה וגלידות ושלגונים גבוהות במידה משמעותית לעומת החמישון התחתון.