אריאל רוניס, מנהל בכיר ברשות אוכלוסין וההגירה ובכיר לשעבר בשב"כ שם אמש קץ לחייו לאחר שהואשם בגזענות ע"י אישה שהגיעה למקום עבודתו לקבל שירות.
ריקי פרץ (43) מנהלת המחלקה של מרשם ודרכונים ברשות האוכלוסין, שעבדה עם רוניס, סיפרה עליו היום (ראשון) בשיחה עם "מעריב-השבוע": ״אריאל הגיע אלינו לפני חמישה חודשים״, משחזרת פרץ, ״הוא היה מנהל חדש והפתיע אותנו עם היחס החם שלו והיכולת נתניה שלו. לא האמנו שיכול להיות אדם כזה, שזכינו לקבל דבר כזה, אדם בעל יחסי אנוש מצוינים. אפשר לדבר איתו ולהתייעץ על כל דבר".
״אני עד עכשיו לא מעכלת שהוא עשה דבר כזה״, היא מספרת על תחושותיה לאחר ששמעה על המקרה המצער. ״ כשראיתי את הסטטוס בפייסבוק חשבתי שהוא מתכוון להתפטר, לא העלתי על דעתי שזה מה שהוא יעשה. זה לא מתאים לו באופי שלו. הוא מצטייר כאדם חזק ולא מישהו שיכול להגיע לסיטואציה כזו. אני לא אעכל את זה עוד הרבה זמן".
מההיכרות שלך עמו, את חושבת שיש קשר הדוק בין הפוסט בפייסבוק לבין מעשיו או שיש דברים אחרים?
״אי אפשר לדעת. אבל המילה הזאת, גזענות היא מילה מאוד קשה עבורה. המילה הזאת רחוקה ממנו שנות אור. הלוואי והייתי יכולה לענות לך על דבר כזה. אני בעצמי לא יודעת את התשובה״
זו שגרה במשרד הפנים? כעסים ויצרים?
״אנחנו עוברים מסכת של התעללות במשרד הזה מלא מעט מבקשי שירות שמגיעים אלינו. מספיק שמישהו לא מקבל את מה שהוא רצה וזה עובר לקללות וגידופים. אני אישית הגעתי למצב שהגשתי תלונה במשטרה על אדם שעבר את הגבול. אני למעלה מ- 20 שנה במשרד, ובהתחלה היה לי מאוד קשה עם זה, אבל אני היום כבר משתדלת לא לקחת את זה אישית".
אפשר למנוע את זה או לשפר?
״צריכה להיות התרעה חוקית. לא ייתכן שאנשים שלא מקבלים את מה שהם רוצים יכולים להפעיל עלייך אלימות מילולית או פיזית. זו לא פעם ראשונה שכותבים עלינו בפייסבוק. העובדות באות אלי לא פעם ומבקשות שאני זו שאדבר עם מבקש השירות כי הן פשוט חוששות להיכנס לוויכוח לא נעים. אני באמת משתדלת להסביר אבל זה לא תמיד מצליח. איפה שאפשר לעזור אנחנו באמת עוזרים. רק לפני כמה ימים היה פה מישהו שמעצבים זרק חפצים אישית שלו על הרצפה. זה מבהיל. הוא זרק את המשקפיים שלו וכל מיני דברים״.
מה קרה באותו היום?
״היא חיכתה בעמדת המודיעין ואמרו לה שיש עמדת ילדים שמיועדת לקבלת שירות עבור הילד. במודיעין הסבירו לה שהיא צריכה לגשת לעמדה והיא סירבה וביקשה להתקבל במקום. המטרה של העמדה הזו היא לעזור לאימהות. היא כעסה, ואריאל, שהיה נוהג להסתובב כל היום בלשכה, הגיע לעמדת המודיעין. הוא ביקש להרגיע אותה. אני לא מאמינה לרגע שהוא אמר לה שתעוף לו מהעיניים, מההיכרות שלי איתו הוא לא בנאדם שיוציא כזה משפט מהפה שלו״.
"העובדים אינם גזענים, נאצים או רשעים"
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, התייחס להתאבדותו של רוניס ואמר: "מילים הורגות. האסון שפקד את משפחת רשות האוכלוסין וההגירה הכה בתדהמה את כולנו. חבר יקר ומנהל מוערך התקשה להתמודד עם השתלחות חסרת רסן החוצה כל קו אדום כלפי עובדי הרשות ועובדי שירות המדינה".
בן עמי הוסיף: "עובדי רשות האוכלוסין וההגירה הם אנשים מסורים, מקצועיים ורגישים המצויים תחת לחץ יומיומי כבד כתוצאה מעומס עבודה ודרישות עצום הנובע מציפייה מוצדקת של האזרח לקבל שירות מהיר לבעיותיו. הם אינם גזענים, נאצים או רשעים, כפי שרבים מאיתנו שומעים מדי יום. גם עובדי הרשות הם בני אדם בעלי משפחות וילדים ורבים מהם רואים בעבודתם שליחות אישית וחברתית".
בן עמי התייחס לביקורת שמופנת כלפי עובדי הרשות ואמר: "ההתלהמות וההכפשות היומיומיות עמן מתמודדים עובדי הרשות מחייבות דיון ציבורי נרחב, לגבי ההגנה שיש לתת לעובדי המדינה בכלל ועובדי הרשות בפרט וחציית קו אדום בהשתלחות האיומה שהביאה למעשה כה טראגי".
השב"כ: "רוניס היה איש מקצוע מן המעלה הראשונה"
בהיותו בן 24, התגייס רוניס לשירות הביטחון הכללי. הוא שימש במספר תפקידי שטח במגזר הערבי במרחב צפון ובמסגרת זו אף פעל מול גזרת לבנון. בשנת 2001 הוא קודם למעמד של מנהל בשירות ועבר ל"מנהלה הביטחונית לסיוע", שם עסק בשיקומם בישראל של סייעני כוחות הביטחון. בהמשך דרכו מילא תפקידים ניהוליים מבצעיים נוספים ובנובמבר 2010 פרש מהשירות לגמלאות.
בשב"כ התייחסו להתאבדותו של רוניס ז"ל: "שירות הביטחון הכללי קיבל בתדהמה את הבשורה הקשה על מותו של אריאל, מביע צער על לכתו בטרם עת ומשתתף בצער המשפחה".
הם הוסיפו כי "אריאל הוערך כאיש מקצוע מן המעלה הראשונה, מחויב למשימה, דבק במטרה וראה בעבודתו שליחות. במהלך שירותו היה אחראי למבצעי סיכול בארץ ובלבנון. במסגרת עבודתו בתחום שיקום הסייענים, פעל אריאל ללא לאות לשילובם של הסייענים בחברה הישראלית. בשנת 1999 קיבל אריאל את אות העובד המצטיין".