שלום אני בן כספית ואני היום השוטר הרע.

זאב אלקין ניהל את המו"מ הקואליציוני בשם הליכוד ונתניהו. במסגרת המגעים הוא השקיע המון אנרגיה וכושר שכנוע כדי להוריד את נפתלי בנט מהדרישה לשמור בידיו את התיק לענייני ירושלים. 

אלקין הוכיח לבנט שמדובר במשרד מיותר, בתיק מלאכותי שאין בו צורך, סיפר לו שנתניהו סיכם עם ניר ברקת שהתיק הזה יוחזר למשרד ראש הממשלה ויפסיקו להטריד את ירושלים עם הבירוקרטיה המיותרת שלו.

בסוף בנט הבין וירד מזה, ונתניהו באמת נטל לידיו את הסמכויות כפי שסוכם, ושלשום אלקין עצמו, ההוא שהסביר ושכנע, הוא שקיבל באישון ליל את התיק לענייני ירושלים, על אפו וחמתו של ניר ברקת, רק כדי לא להיות רק שר הקליטה והעליה.

כי רק שר פשוט, עם תואר רגיל ותיק אחד, כבר לא נראה לאף אחד להיות כאן, ובטח שלא לזאב אלקין, שהספיק לעבור כבר שתי מפלגות ושתי אידיאולוגיות בדרכו הקצרה בפוליטיקה שלנו, ואם זה לא היה כל כך עצוב, גם אני הייתי מגחך.

שלום אני אריה אלדד ואני היום השוטר הטוב.

בשבוע הבא  יועמד למכירה פומבית מכתב שכתב דוד בן גוריון כשבועיים אחרי הכרזת המדינה.

המכתב היה מיועד לאבא חושי, מזכיר מועצת פועלי חיפה ולימים ראש העיר של חיפה האדומה. חודש וחצי אחרי כיבוש החלק הערבי של חיפה ובריחת תושביו. בן גוריון, אולי כדי להקדים רפואה למכה מבהיר כי  אנחנו לא מעוניינים בהחזרתו של האויב. כלומר – הערבים שברחו.

כשאני נזכר איך במלחמת ששת הימים חניכו הפוליטי של בן גוריון, משה דיין, עשה שמיניות באויר כדי שהערבים שברחו מקלקיליה לעבר הירדן יחזרו, כשאני נזכר איך מנחם בגין העלה לישיבת ממשלה את שאלת הדיור החלופי לערבים שפלשו לבתי הרובע היהודי בעיר העתיקה  ואחרי המלחמה נדרשו לפנותו – אני חושב : איזה מזל שבתש"ח בן גוריון היה ראש ממשלה, ולא החברה האלה.