האם מחאת התיכוניסטיות נגד תקנוני הלבוש היא זמנית או מהפכה?

תיכוניסטיות נמאס. מאות נערות מבתי ספר שונים ברחבי הארץ יצאו למחות נגד קוד הלבוש הנהוג בבתי ספר רבים, האוסר עליהן להגיע ללימודים במכנסיים קצרים בקיץ - אך מתיר לבנים להגיע לבית הספר במכנסיים קצרים ובגופיות מאווררות. המחאה, שהתעוררה כבר בתחילת שנת הלימודים שעברה, סוחפת אחריה הפעם אלפי גולשים וגולשות שמוחים נגד אפליה מגדרית מכל סוג בבתי הספר. למא־ בק הצטרפו גם לא מעט הורים לבנות, שטוענים: ״אל תפלו בנות לעומת בנים, אל תהפכו אותן לאובייקט מיני. אלו בסך הכל מכנסיים קצרים בקיץ״. האם זו תופעה זמנית או חלק ממהפכה תודעתית של דור שלם של נערות? שיחות עם בני נוער מצביעות על שינוי מסתמן בצורת החשיבה של בנים ושל בנות כאחד.

״אנחנו בהחלט לא בית מתירני, אלא בית שדוגל בכבוד לאדם, למורה, למערכת החינוך. ועדיין, אין שום בעיה עם זה שבתי בת ה־14 תצא לבית הספר בחום הקיץ במכנסיים קצרים, לא קצרצרים, וחולצה קצרה. אנחנו גרים בדרום הארץ, החום עצום. לא ייתכן שבנים יורשו להגיע במכנסיים קצרים ובנות לא. האמירה שזה משדר לבנות 'את אובייקט מיני, תתכסי', לא מקובלת עלי״, אומרת חווי, אם לנערה מאזור באר שבע, שם אסר בית הספר על בנות בלבד להגיע במכנסיים קצרים ללימודים.

לדבריה, ״אני תומכת ביוזמה של הילדות שלנו להתארגן ולמחות נגד אפליה בלבוש, אפליה בשיעורי ספורט, ואפליה בכלל. זו לא מחאה של פריקת עול וחוסר כבוד למוסד - זו מחאה מודעת מאוד, ואני מצדיעה להן״.

בעמוד הפייסבוק ״מפסיקות לשתוק, נלחמות למען השוויון״, שנפתח כבר בשנה שעברה על ידי רותם אלישע, תיכוניסטית מרמלה ופעילה פמיניסטית, וצבר עד כה קרוב ל־10,000 עוקבים, מסבירות הנערות את מטרתן.

״אנחנו עדות לגל תלונות על אפליה על רקע מגדרי בבתי ספר תיכונים רבים ברחבי הארץ״, כותבות מנהלות העמוד, ״אנחנו רוצות לשים לתופעה הזאת סוף, ולהפסיק לשתוק אל מול פני האפליה הזאת. אנחנו לא מוכנות שיעירו לנו על לבוש בטענה שזה מפריע לנערים להתרכז, כשלהם יאפשרו ללבוש שורטים קצרים בקיץ בעוד לנו לא ירשו ללבוש טייץ גם בימים החמים ביותר. מהיום אנחנו מפסיקות לשתוק ונלחמות על החופש שלנו ללבוש וללכת בלי שיעירו לנו ויאשימו אותנו. המטרות שלנו הן להעלות את המודעות לאפליות שיש בין נערים לנערות על רקע של לבוש והערות סקסיסטיות, לשנות את האפליה הזאת ולהמשיך להיאבק על עוד דברים שצריך לשנות בבתי ספר, כמו חוסר שיעורים במגדר, או הבהרת ההבדל בין אלימות מינית וניצול מיני ליחסי מין״.

נוי גבע, תיכוניסטית בת 18 מתיכון ״מטרו ווסט״ ברעננה ופעילה במאבק, מספרת שבמשך שנים לא הורשו תלמידות במכנסיים קצרים להיכנס לבית הספר: ״לא חשבנו שזה לא בסדר, השלמנו עם זה. רק השנה, כשהתחלתי לפתח תודעה פמיניסטית, הבנתי שזה לא בסדר, שזו אפליה מגדרית. כיום בשכבה שלי כל הבנות תומכות במחאה ואנחנו מגיעות לבית הספר במכנסיים קצרים. גם בבית תומכים בי״.

״צריך לחנך את הבנים לא לראות בבנות אובייקט מיני, אלא בן אדם״, אומרת בנימיני הצעירה, ״הפתרון שהוצע לנו, לכסות את רגלינו, בעצם נותן לגיטימציה לאמירה שלבנים מותר ולבנות אסור״.

רומי וחברותיה לא ויתרו, ובסוף התאפשר להן להיבחן באותו היום - אם כי באיחור רב ורק לאחר ויכוחים עם גורמים בהנהלה. בסוף השבוע העוקב היא וחבריה תלו ברחבי בית הספר (כולל במסדרונות ועל הלוקרים) שלטים שעליהם נכתב ״משרד החינוך מחנך לחברה שובניסטית״, ״96% הצלחה בבגרות, 100% אפליה מגדרית״ ו״אל תלמדו אותנו איך להתלבש. תלמדו אותם לשלוט בעצמם". כמה בנות אף הגדילו לעשות והצטלמו כשהן לבושות סוודרים וצעיפים בחום הקיצי, כדי להמחיש את גודל האבסורד.

"בינתיים אף דמות סמכותית לא פנתה אלינו. פשוט הלכו והורידו את השלטים שתלינו. לא היה דיון או רצון לשנות את המצב".

מי שכן התייחסה למחאת הנערות היא יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, ששיתפה את הדברים בפייסבוק שלה (וקיבלה כ־15 אלף לייקים), וכתבה: "איזו הפרה בוטה של תפקיד המורה והמנהל/ת יש בתשובות שקיבלו התלמידות המוחות. וגרוע לא פחות: אילו דברים הם מלמדים את הבנים? שהאחריות לא לפגוע בגוף האישה, לא להטריד אותה, לא להפוך אותה לחפץ, היא בידיה בלבד. שמי שמוטרדות, מותקפות ונאנסות הן רק מי שמתלבשות בלבוש חושפני. שיש בכלל קשר בין הבגדים שנערה או אישה לובשת לבין הזכות של אדם אחר לגעת בה בלי הסכמתה המפורשת".

זהבה גלאון. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
 

רותם אלישע, תלמידת י"ב בת 18 ויוזמת המחאה, ומי שעומדת מאחורי מיזם "מפסיקות לשתוק", מדווחת כי היא רואה בשטח התעוררות משמעותית: "הנערות רואות שהן לא לבד, שיש אחרות שמוכנות לדבר, יש להן גיבוי ותמיכה מצד ההורים, מצד התקשורת, זה נותן יותר מוטיבציה. ברגע שיש לך יותר מודעות גם התסכול עולה, כי אנחנו מודעות לכך שמדובר באפליה ומוכנות לפעול נגד המסרים המחפיצים שמועברים לנו במערכת החינוך. שלחנו מכתב למשרד החינוך, שחזר ואמר שמדובר במדיניות המוכתבת על ידי בתי הספר. זכינו להתעלמות, אבל אנחנו מקבלות הרבה תגובות אוהדות. אנחנו מתכננות מחאה מול הכנסת ב־16 ביוני, וגם מנסות לפנות לחברות הכנסת מיכל רוזין וזהבה גלאון ממרצ, ולשרה גילה גמליאל מהליכוד, שכבר אמרו שהן מזדהות עם המאבק שלנו. אנחנו מקוות להעלות את המודעות הפמיניסטית והשוויונית במערכת החינוך ובקרב בני נוער".

התלמידה איידן קטרי, תיכוניסטית טרנסג'נדרית ושחקנית מחולון, סבורה שהמחאה מבורכת: "ילדות ונערות עדיין נתונות לביקורת על צורת הלבוש שלהן, אבל התודעה הפמיניסטית מתפתחת. במקום לטפל בצורת הלבוש שלנו, צריך לטפל בעיקר בהטרדות מיניות ומקרים של אונס".

עו"ד סלעית קולר, מומחית במגדר ודיני משפחה, מסבירה שלא מדובר רק באפליה אלא בעבירה ברורה על החוק: "מדובר כאן באפליה על רגע מגדרי, האסורה בחוק האיסור על אפליה במתן שירותים ציבוריים מטעמי מין (מגדר). החוק קובע כי במתן שירות ציבורי אסור להפלות בהספקת השירות הציבורי בין היתר מחמת המין של מקבל השירות. חינוך הוא שירות ציבורי. אפליה אסורה היא כאשר נקבעים תנאים שונים לגברים ונשים לצורך קבלת השירות. בנוסף המורים עוברים על החוק למניעת הטרדה מינית ומבצעים זאת בחסות מערכת החינוך, כי החוק קובע שהתייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו מהווה הטרדה מינית. ההערות של המורים והמורות לתלמידות על לבושן מהוות הטרדה מינית והן גם מאפשרות לגורמים אחרים בתוך בית הספר להעיר לתלמידות על לבושן.

"כאשר מורה מתייחס/ת לנערה, וללבושה, רק מכיוון שהיא נערה ולא נער, תוך השמעת הערות הנוגעות להיותה אדם מיני, הערות המתייחסות לגופה בכלל ואיברי גוף ספציפיים -הרי שהערות אלה עונות על ההגדרה של התייחסות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו ומיניותו".

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מנחה את ציבור התלמידים ועובדי ההוראה להגיע לבית הספר בהופעה הולמת. יצוין כי בתקנון כל בית ספר, שנקבע בשיתוף התלמידים וההורים, ישנה התייחסות לאופן הלבוש אשר נקבע בהתאם לקהילת באי בית הספר. בחוזר מנכ״ל משרד החינוך מצוין סעיף הופעה בתלבושת אחידה/הופעה הולמת: 'יש להגיע לבית הספר בהופעה הולמת, כפי שתוגדר בתקנון, יש להקפיד על תלבושת אחידה במקומות שבהם היא מחויבת'".

אגב, מנהלי בתי הספר הם האמונים על קביעת סטנדרט הלבוש בבית ספרם, והתלמידות יודעות זאת היטב. בעמוד הפייסבוק שהקימו הן מפנות את הטענות ישירות למנהלים ולמנהלות של המוסדות החינוכיים שבהם הן לומדות.

נערות מתיכון "רבין" באילת, שאולצו להגיע במכנסיים ארוכים למרות החום השורר בעיר הודיעו שבכוונתן להגיע לבית הספר במחאה במכנסיים קצרים. בתיכון בעין גדי סיפרה תלמידה כי הושעתה מהלימודים והעלתה תמונה של המכנסיים שלבשה, תוך ציון שם בית הספר.

ומה אומרים הבנים? "לי זה בכלל לא מפריע, אין שום בעיה שהבנות יבואו כמונו במכנסיים קצרים לבית הספר, אנחנו לא מוחים כי זה לא נוגע אלינו אבל הבנות בהחלט כועסות", אומר ע', בן 17 מתיכון במרכז הארץ. כמוהו גם דניאל, תלמיד י"א שסבור שלהנהלת בית הספר שלו "אין כל קשר עם הנעשה בשטח. זה לא מפריע ללימודים ולא לריכוז, זה גם לא שוויוני ובכלל מה זה אומר עלינו הבנים?".

בהכנת הכתבה השתתף סער ורדי