יושבים על הגדר: האם ישראל תתערב כדי למנוע טבח של הדרוזים בסוריה?

קדמו להפגנות קריאות של שייחים ונכבדים מהכפרים הדרוזיים לבני העדה לאסוף תרומות - בגדים, תרופות ומזון -עבור אחיהם מעבר לגבול. עטא פרחאת, יו״ר המועצה הציונית הדרוזית בישראל, שלח אתמול מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון משה יעלון, ובו דרש מישראל להתערב ולמנוע רצח עם.

"בשבוע שעבר השלטון הסורי הוציא את כוחותיו מאזור הר הדרוזים והעיירה סוידא. נכון לעכשיו הר הדרוזים מכותר ממזרח על ידי דאע״ש והבדואים שהצטרפו אליו וממערב על ידי ג׳בהת א-נוסרה", כתב פרחאת. "האספקה והמזון בהר יספיקו לכל היותר לחודשיים. לדרוזים אין נשק איכותי שמסוגל לייצר אש שתכריע את דאע״ש. כרס״ן בצה״ל, בן לעדה הדרוזית, נשלחתי או אשלח לכל משימה שיש בה חילוץ של אחינו היהודים. באותה מידה, הייתי מצפה שהמדינה שלי תפעל כדי למנוע שואה ורצח עם של הדרוזים".

בשיחה עם "מעריב" אמר פרחאת כי הוא נותן ביטוי לתחושות הרווחות כעת בקרב רבים מהדרוזים בישראל: "אני לא חושב שיש הגזמה בתיאור הסכנה הנשקפת לאחינו הדרוזים בסוריה. רק שלשום רצחו אנשי ג׳בהת א-נוסרה 28 דרוזים רק משום שלא הסכימו להתאסלם. הם מציבים בפני הדרוזים שתי ברירות: להתאסלם או למות. האם ישראל יכולה לעמוד מנגד כשטבח כזה קורה לדרוזים? האם אנחנו, הדרוזים בישראל, יכולים לעמוד מנגד? גורל דומה צפוי לרבבות דרוזים אחרים בסוריה".

פרחאת אומר כי הדרוזים הם עם גאה: "הם לעולם לא יעזבו את כפריהם ואדמותיהם. הם יישארו ויילחמו ואם צריך ימותו בקרב. העניין הוא שזה לא כוחות. המשטר הסורי הוציא את הצבא מהר הדרוזים והפקיר את הדרוזים לגורלם. לדרוזים יש לוחמים, אבל אין להם אמצעים. דברתי עם אנשי מפתח דרוזים בהר הדרוזים והם מבקשים שישראל תספק להם נשק שובר שוויון. הם צריכים מקלעים כבדים, טילי כתף. רובים, רימונים ואקדחים לא יספיקו".

אתמול דווח כי ישראל ביקשה מארצות הברית לסייע לדרוזים בסוריה. הבקשה הועלתה בפני הרמטכ"ל האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי, במהלך ביקורו בארץ בשבוע שעבר. גורמים רשמיים בירושלים אישרו את הדברים.

"אני שומע שיש מגעים לפעול באמצעות הערוץ האמריקאי ואני מקווה שזה יביא תוצאות", אומר פרחאת. "אני סומך על מערכת הביטחון הישראלית. אני לא צריך לתת להם עצות. הם יודעים מצוין מה לעשות ואיך לעשות, אבל אני רוצה להבהיר משהו: לא נפקיר את אחינו בסוריה. אם המדינה לא תהיה מוכנה לעשות למענם, אנחנו נעשה מעשה בעצמנו. אנחנו מוכנים לצאת לסוריה להילחם כתף אל כתף עם הדרוזים שם. לא נעמוד מנגד אם בסוריה יתרחש רצח עם".

בסוריה כ-700 אלף דרוזים. 500 אלף מתוכם מתגוררים בהר הדרוזים. על הרוחות הסוערות בקרב בני העדה בארץ דיווח גם אתר החדשות הדרוזי בשפה העברית "פורטל הכרמל". נמסר שם על הפגנות שהתחילו בכפר עין אל-אסד בגליל העליון, נמשכו בכפר סמיע ויאנוח-ג׳ת, והתפשטו לכפרים נוספים. המטרה היא ללחוץ על מנהיגות העדה לא להסתפק בהצהרות סתמיות אלא לפעול מול ממשלת ישראל כדי שתתערב.

השייך עלי מעדי, יו"ר ועדת המעקב של העדה הדרוזית, אמר בראיון לפור-טל הכרמל: "בהר הדרוזים חסר חימוש בנשק כבד כדי לעמוד מול הארגונים האלה. על הנשיא אסד לחמש את בני ההר. אני מזמין את כל בני עדתי, בלבנון ובישראל, להתגייס לשעת פקודה, על מנת להגן על אחינו".

לדברי מעדי, "על ההנהגה הדרוזית בישראל ללחוץ על ישראל למנוע מהכנופיות האלה לפגוע בדרוזים בסוריה. על ההנהגה לקרוא להפגנות ענק של כל הדרוזים בישראל כדי ללחוץ שלא יתבצע טבח באחים שלנו".

שותף לעמדה הזאת הוא סגן שר החוץ לשעבר מגלי והבה, כיום שגריר נודד למדינות הים התיכון מטעם הפרלמנט האירופי. "לישראל נפל לאחרונה האסימון", אומר והבה. "התחילו להבין אצלנו את גודל הסכנה של התפשטות המדינה האסלאמית באזור. ברור שאחרי סוריה אנחנו נהיה המטרה הבאה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתבונן בנעשה מן הצד, שלא יקרה לדרוזים מה שקרה ליזידים ולנוצרים. הדרוזים בסוריה יודעים להגן על עצמם, אבל  הם צריכים סיוע. לישראל יש כל הדרכים והשיטות לסייע להם. ישראל צריכה להפעיל מנופים דיפלומטיים כדי ללחוץ על הקהילה הבינלאומית להבטיח את שלומם של הדרוזים בסוריה. צריך להפעיל לחצים כבדים על קטאר, על סעודיה, על טורקיה ועל כל גורם אחר המעורב בלחימה בסוריה כדי להבטיח זאת".

גם בפיו של והבה התחייבות חד-משמעית: "אני הייתי קצין בצה״ל. כמוני יש אלפים בקרב העדה. אני מודיע כאן שאם מדינת ישראל לא תסייע לדרוזים בסוריה, אנחנו, בני העדה, נמצא דרך לעשות זאת. יש כ-50 אלף איש שיכולים לצאת מישראל לסייע לדרוזים בהגנה על חייהם. מי שלא מבין את זה - שיבין. אמרתי את הדברים גם לראשי מדינת ישראל. אני לא רוצה לפרט אבל המבין יבין".

לווהבה קשרי דם עם הר הדרוזים. אביו הגיע בתש״ח עם מתנדבי גדוד דרוזי מהר הדרוזים כדי להילחם לצד "צבא ההצלה" של קאוקג׳י בגליל. בעקבות הקרב על רמת יוחנן החליטו לוחמי הגדוד, ובהם אביו של והבה, לקשור את גורלם עם היהודים ועם מדינת ישראל. "אני מקושר עם ההנהגה בהר הדרוזים ויכול לומר: הדרוזים לא יעזבו את בתיהם", אומר והבה. "דרוזי לעולם לא יעזוב את ביתו ולא ייתן לפגוע בדתו ובאשתו, אפילו במחיר חייו. עדיף לדרוזים למות בכבוד או לחיות בכבוד. אין אלטרנטיבה. אם נצטרך, נהיה חייבים להתגייס לעזרת אחינו".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עד לאחרונה פרשנית לענייני ערבים בערוץ 9, מכירה היטב את הגזרה הסורית ואף ביקרה במדינה ב-2006. אין לה בכלל ספקות: ישראל חייבת לעזור בסיוע צבאי והומניטרי לדרוזים, גם לכורדים בצפון סוריה, ולהפציץ מטרות של המדינה האסלמית ושל המורדים בסוריה כדי לסייע לדרוזים.

"אני מציבה את הדרוזים ואת הכורדים יחד", סבטלובה אומרת. "שניהם חשובים לנו. סוריה מתפוררת ואנחנו צריכים לחשוב על היום שאחרי. ישנם אזורים מעין אוטונומיים של דרוזים ושל כורדים שאולי יחזיקו מעמד ואולי לא. הכורדים קוראים לנו לעזרה כבר יותר משנתיים כדי למנוע רצח עם, וכעת הדרוזים זקוקים לסיוע. אנחנו לא יכולים לשבת על הגדר. עד היום הסתפקנו בשמיכות, תרופות ובית חולים שדה בגולן. המצב השתנה וזה לא מספיק. כל המזרח התיכון מביט אלינו. אנחנו צריכים לסייע לבעלי בריתנו הפוטנציאלים גם באמצעות הפצצות מן האוויר. אני יודעת שיש לנו טראומות מלבנון, אבל כיום המצב שונה - אז לבנון חיה בצל סוריה חזקה. אי אפשר לתת לטראומות להכתיב לנו מהלכים חיוניים".

חבר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ נחמן שי, דווקא סבור שהניסיון הלבנוני צריך להרתיע אותנו מהתערבות צבאית ישירה על אדמת סוריה. "הצעד שננקט עד עכשיו בכיוון של לחץ על ארצות הברית לפעול בסוריה הוא נכון", אומר שי. "עם כל האהבה לדרוזים, ישראל לא תיכנס לסוריה להתעמת עם כל הארגונים שם. זה לא הגיוני, לא סביר ולא אפשרי. עלינו להתייצב לצד הדרוזים שהם שותפים שלנו וקרובים אלינו, אבל בזהירות הראויה. הקהילה הבינלאומית צריכה לעזור לדרוזים בהיקפים גדולים. ישראל יודעת לפעול - בצורות גלויות וסמויות - כדי לסייע למיעוטים באזור שלנו. נכווינו בעבר מבריתות עם הדרוזים והנוצרים בלבנון ולא הייתי מהרהר בכיוון של נוכחות ישראלית בסוריה. אנחנו צריכים לפעול בדיסקרטיות ובמקרה שיגיעו אלפי פליטים דרוזים לגבול ברמת הגולן, לקלוט אותם בלב פתוח".

מי שפעיל מאוד בנושא הוא סגן השר איוב קרא, שביקר בשבוע שעבר בירדן ועסק שם בין היתר בסוגיית הסיוע לפליטים דרוזים שנמלטו לשם מסוריה. "אני רואה את הדרוזים בסוריה כיעד אסטרטגי לאומי ממדרגה ראשונה לישראל", אומר קרא. "הדרוזים יכולים להיות פרטנר לשותפות של ברית מיעוטים במזרח התיכון, כולל הכורדים, הנוצרים, הארמנים, היזידים והטורקמנים. ישראל צריכה לטפח קשרים עם כל המיעוטים. אסור לנו להעלים עין מגורלם של הדרוזים. מי הפגנות שטובח בהם היום, מטרתו לטבוח מחר בביהודים. אני לא נכנס לסוגיה איך צריך לעזור ומה לעשות, אבל ברור לי שגם ישראל, גם ארצות הברית וגם מדינות המערב חייבות לפעול. אנחנו לא רוצים להיראות כאילו ישראל מתערבת בנעשה בתוך סוריה, אבל אנו נערכים לכל תרחיש, כולל חלילה טבח בדרוזים ונהירת אלפי פליטים לגבול עם ישראל. אסור לנו לקחת חלק פעיל במאבק בתוך סוריה. אף חייל ישראלי לא ידרוך על אדמת סוריה. אנחנו לא מיליציות, אבל ברור שלא נישאר אדישים לגורל הדרוזים"•