על גגות תל אביב: כך הפך דיזנגוף סנטר לדבר הירוק הבא

ביום ההולדת השישי של אלון פילץ, הבעלים והמנכ״ל המשותף של דיזנגוף סנטר, נפתח המרכז המסחרי בצומת הרחובות דיזנגוף וקינג ג'ורג' בתל אביב. הקניון, שחוגג כבר כמעט ארבעה עשורים ומארח מדי יום כ־50 אלף מבקרים, ספג במהלך השנים ביקורות כאלו ואחרות, בעיקר בשל גודלו, ניכורו לסביבה ומיקומו - בלב שכונה של בתים נמוכים במרכז תל אביב.

המבקרים בסנטר, וגם השכנים התל אביבים הוותיקים, יופתעו לגלות שדווקא כאן, עמוק בתוך מתחם הצרכנות, צומחות בשנים האחרונות יוזמות חברתיות וסביבתיות ייחודיות. העסקה ישירה, התייעלות אנרגטית, גן ירק, קיזוז פליטות פחמניות ועוד הפתעות של טבע עירוני.

לפני כחמש שנים היה דיזנגוף סנטר הקניון הראשון שהעביר את עובדי האבטחה והניקיון שלו מחברות קבלן להעסקה ישירה. זה קרה הרבה לפני המחאה החברתית, שהציפה בין היתר את הנושא בתקשורת. היום פילץ הוא נציג נאמן של הקואליציה להעסקה ישירה, ומבלה שעות בפגישות עם מנכ״לים של חברות מסחריות בניסיון לשכנע אותם לעבור להעסקה ישירה.

״אנחנו שוכחים שמודל העסקה ישירה היה פעם המקובל. רק ב־20 השנים האחרונות הפכה העסקת קבלן לנורמה. האנשים האלה היו שקופים לנו. גם אם השתדלנו מאוד לברר אצל הקבלן שהוא אכן מעניק להם תנאים ומשלם להם כראוי, לא תמיד הצלחנו לוודא שאכן זה כך״.

״כן, אבל לא רק. אני מסביר למנכ״לים שאיתם אני נפגש שהעסקה ישירה היא מעבר לעשיית הדבר הנכון - מדובר גם ברווח עסקי לכל דבר. עובדים בהעסקה ישירה מזדהים עם הארגון, נאמנים לארגון, יודעים שיש להם גב, שיש להם למי לפנות במקרה של בעיה או מצוקה אישית. התנאים שלהם ברורים, המשכורת. אנחנו רואים שהתפוקה של העובדים והיחס שלהם למבקרים שלנו שונים. אני מדגיש בפני המנכ״לים שלפחות בהתחלה העסקה ישירה גם לא עולה יותר. אחרי שעברנו להעסקה ישירה גילינו שזה לא קשה כמו שחשבנו״.

״רוב המעסיקים נרתעים מלקיחת אחריות על אנשים. העסקת עובדים נתפסת כעונש, ככאב ראש, הם אינם רוצים אנשים, הם רוצים משאב. אני לא מאמין בזה. האחריות לשינוי היא גם על המגזר העסקי, שיכול לתרום לחברה לא רק דרך אחריות תאגידית ותרומות אלא גם בענייני היומיום. העסקה ישירה היא הדבר הנכון לעשות. החברות העסקיות הן חלק מהמארג החברתי במדינה. יש להן כאן הזדמנות לתת פרנסה קבועה לאנשים״.

לפני כשנתיים, אחרי שהשלים את קליטת עובדי הקבלן, החליט פילץ לעבור לשלב הבא: להפוך את הסנטר למקום ידידותי יותר לסביבה. כיום מועסקת במקום שאנה שכטרמן, מנהלת קיימות במשרה מלאה. אחרי חודשים ארוכים של תחקיר ובדיקה על יוזמות של קיימות עירונית שמתאימות למרכזי קניות, מנסים השניים להפוך את הסנטר לירוק יותר.

רוב המבקרים אינם מודעים לכך, אבל מי שיטפס לגג הקניון יגלה גן פורח ומשתלת עצים - 1,400 במספר - שננטעה במטרה לקזז את הפליטה הפחמנית של המרכז.

אלון פילץ. צילום: תמר דרסלר
 

פרויקטים מהסוג הזה הם המילה האחרונה בעולם האחריות התא-גידית. כדי לקזז את הפליטה הפחמנית של מפעל, מרכז מסחרי או חברת תעופה, נהוג להשקיע בפרויקטים של התייעלות אנרגטית, או לנטוע עצים, סוג של כפרת עוונות.

1,400 העצים מקזזים כ-15% מהפלי-טה הפחמנית של המרכז. בסמוך למשתלת העצים פורח גן ירק שמשמש בין היתר להדרכות על חקלאות אורבנית.

״לא רצינו גינה שהיא רק רעיון, רק להראות איך הדברים עובדים״, אומרת שכטרמן. ״הטכנולוגיות החקלאיות כאן מכוונות להיות מניבות. החסה שאנחנו מגדלים משווקת לבתי קפה בסנטר. אנחנו מתכוונים להמשיך ולהתרחב ולהגדיל את הגן לדונם שלם בשטח הגג״.

חסה וירקות תבלין צומחים כאן על גבי משטחים מוגבהים. כוורות אורבניות, בריכת דגים ויוזמה למשוך ציפורים לקנן על הגג משלימות את התמונה.

שכטרמן ופילץ לא לבד. בשורת החקלאות האורבנית מגיעה בשנים האחרונות ליותר ויותר מקומות בעולם. טיסה במסוק מעל מגדלי ניו יורק תגלה עשרות גינות ירק, קטנות ובינוניות, על הגגות בלב מנהטן, ברוקלין וברונקס. בברוקלין, הרובע הצפוף, ששמו מעולם לא נקשר בחקלאות, פועלת כיום חווה חקלאית מסחרית, גות׳האם גרין, על גג בשטח של 4,500 מ״ר - אחת משש חוות מסחריות בניו יורק. גות׳האם גרין משווקת עלי סלט, תבלינים וחסה למספר רב של מסעדות בעיר.

אלה החושבים שחקלאות אורבנית היא לא יותר מטרנד משעשע - אולי כדאי שיחשבו שוב. במחקר שערך ארגון New York Sun Works, שעוסק בחינוך לקיימות בארצות הברית, נמצא כי בניו יורק לבדה חקלאות גגות יכולה להאכיל 20 מיליון איש מדי שנה. בתל אביב פועלות היום קרוב ל־30 גינות קהילתיות, המאגדות סביבן את תושבי הרחובות והשכונות המשוגעים לדבר. בגגות של תל אביב פורחות גינות, חלקן לנוי, חלקן משלבות צמחי מאכל, וחלקן כבר בשלב כמעט מסחרי - מספקות את הצרכים של הדיירים ועודף להחלפות ומכירות.

מגג הסנטר נשקפים בתי תל אביב הישנים, בנייני משרדים, מערכות מיזוג אוויר ודודי שמש. לא ניתן לשכוח שהסנטר הוא מרכז קניות עם 400 חנויות ועשרות בתי קפה ומסעדות. גם פילץ ושכטרמן לא מתעלמים מתרבות הצריכה שהם מקדמים, תרבות שהיא לכאורה מנוגדת לתרבות הירוקה.

״אני אוהב קניות״, אומר פילץ, ״אני לא מכחיש. מצד אחד הסנטר מייצר את תרבות הצריכה, הוא מרכז קניות ובילוי לכל דבר, אבל אנחנו קיבלנו החלטה להיות מעבדה של קיימות עירונית. לנסות להוציא לפועל מגוון של יוזמות חברתיות וסביבתיות״.

כחלק מהמהלך, החליפו בסנטר לפני כשנתיים את מערכת המיזוג. המנהלים מדווחים היום על חיסכון של 13% בצריכת החשמל. פילץ הנחה את העובדים לבחור מכוניות לפי רמת היעילות האנרגטית שלהן. הוא עורך בימים אלה סקר על מנת לקבל את אחוזי החיסכון, באנרגיה ובכסף, מצעד זה.

בתוכניות הקיימות של המקום גם הקמת תחנת רכב להשכרה בחניון הסנטר. הוא ישמש את המבקרים במקום וגם את השכנים התל אביבים, הזקוקים לרכב כדי לצאת מחוץ לעיר.

״אנשים יכולים להגיע, לאסוף רכב לסוף שבוע, לנסוע לבקר חברים מחוץ לעיר, ולהחזיר כאן, במקום להחזיק ברכב פרטי או להיות כבולים לבית״, אומר פילץ. ״הרעיון הכולל שלנו הוא להפוך את הקיימות והקהילה למיינסטרים, להפיץ את הבשורה. אנחנו לא רוצים להיות היחידים בתחום. נהיה מאושרים לראות קניונים ומרכזי קניות נוספים שיצטרפו לדרך״.