על רקע המחאה של בני העדה האתיופית בישראל, מתפרסם הבוקר (חמישי) מחקר חדש, המצביע על הפערים העמוקים בחברה בין בני העדה האתיופית לשאר האוכלוסייה בכל הנוגע להשכלה ותעסוקה. המחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ממחיש כי לא מדובר רק בפולקלור או בתחושות, אלא בכישלון מהדהד בקליטת עלייה שעיקר העולים בה נמצאים בישראל זה שלושה עשורים ורבים מבניה הם ילידי הארץ.
בין הנתונים המטרידים במחקר, שערכו הדס פוקס וגלעד ברנד, עולה כי רק 9% מכלל העולים ילידי אתיופיה מועסקים במקצועות המצריכים מיומנות גבוהה. זאת לעומת 21% מבני העדה שלמדו כבר בישראל. אבל כשמשווים גם את הנתון המעודד יותר לכלל האוכלוסייה מדובר עדיין בפער עצום של פי שניים - 39% מהאוכלוסייה היהודית בישראל מועסקים במקצועות כאלה שעיקרם מצריכים השכלה אקדמית או מיומנות טכנית, מקצועות חופשיים, מהנדסים, עורכי דין, עובדי הוראה וכדומה.
במה כן עובדים יוצאי אתיופיה? כ-50% מהנשים וכ-17% מהגברים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל לאחר גיל 12 עוסקים בעבודות ניקיון ומטבח - שיעור גבוה משמעותית מאשר בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
בכל הנוגע להשכלה מצאו עורכי המחקר כי רק 20% מהישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ או שעלו בגיל צעיר, מחזיקים בתואר אקדמי. זאת לעומת 40% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית. שיעור בעלי תעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם הגיע ל-53%, בהשוואה ל-75% בקרב יהודים שאינם ממוצא אתיופי.
עורכי המחקר מדגישים כי מדובר בשתי מגמות מובילות הגורמות גם לפערי הכנסה ניכרים בקרב משקי הבית היהודיים: "ב-2013 הסתכמה ההכנסה ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב-11,453 שקלים בחודש - כ-35% פחות מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה, העומדת על 17,711 שקלים למשק בית. פער זה עשוי להיות מוסבר בממצאים שעלו מן המחקר, שלפיהם השכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית, ומצבם בשוק התעסוקה טוב פחות".