אמרו עליהם שהם שמאלנים קיצונים, שהם לא מבינים שום דבר בכלכלה ושהם עוצרים את הקדמה, אבל מבט על כמה ממובילי מחאת הגז מגלה סטודנטים צעירים בעלי מודעות פוליטית, שבאמצע המסלול הרגיל של צבא־לימודים־עבודה־מילואים הצטרפו למאבק שהשתלט על כל רגע פנוי מחייהם.
אף על פי שכולם פעילים היום בתא של הארגון האקטיביסטי "מגמה ירוקה", המאבק בעיניהם הוא לא רק סביבתי, אלא לטענתם מדובר במאבק החברתי החשוב ביותר שהתנהל בשנים האחרונות. לכן זה שנה ארבעת הפעילים המרואיינים בכתבה מוותרים לדבריהם על החיים הפרטיים ועל התחביבים כדי להיאבק במתווה הגז באמצעות למידת החומר, ארגון הפגנות, מעקב אחרי נתוני החברות, השגת חוות דעת מכלכלנים וממומחים ברחבי העולם, הבערת הרשתות החברתיות ומתן ראיונות לתקשורת. בין שותפיהם למחאת הגז ניתן למנות, בין היתר, את העמותה לכלכלה בת קיימא, הפורום הישראלי לאנרגיה, התנועה לאיכות השלטון, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ועוד.
"הכל התחיל מהרצאה של פרופסור ששינסקי באוניברסיטה", מספר עילי אברמוביץ', 26, ממובילי המחאה מטעם "מגמה ירוקה", סטודנט למתמטיקה, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ותושב תל אביב. "התווכחתי עם ששינסקי במהלך ההרצאה, ובחוץ פגשתי פעילים של תא 'מגמה ירוקה' באוניברסיטה. יומיים אחרי כבר מצאתי את עצמי עם מגפונים ושלטים בהפגנה מול הבית של סילבן שלום".
"אני הצטרפתי למאבק ב־2013, אז ההפגנות היו יותר הפגנות של תסכול וזעם שלא ידענו איך לתעל", מספרת גלי פרוינד, 24, גם היא ממובילי המחאה מטעם "מגמה ירוקה", סטודנטית לכלכלה וצרפתית באוניברסיטת תל אביב ותושבת תל אביב. "היום אנחנו יודעים יותר, וכבר שנה שאנחנו עובדים ברצף על המאבק מול מתווה הגז המוצע".
"במסגרת הלימודים אמרו לנו להתחיל לקרוא מוספים כלכליים, להתחיל להתעמק בכלכלה הישראלית והעולמית", מספר עומרי בללי, 26, ראש תא "מגמה ירוקה" באוניברסיטת תל אביב ומנהל המחאה מטעם הארגון, סטודנט לכלכלה וחשבונאות באוניברסיטה ותושב פתח תקווה. "התחלתי לקרוא והרגשתי שאני נשרף מפנים. נחשפתי למציאות אחרת מהמציאות היומיומית שלי - של תספורות ענק, טייקונים, עסקאות שנחתמות בין מקורבים - זה הכניס אותי לדיכאון והחלטתי שאני חייב לתעל את התחושות שלי לפעולה".
הראיון עם בללי נערך במהלך שירות מילואים קרבי שהוא מבצע בבקעת הירדן. "שחררו אותי באישור מיוחד להפגנה", הוא מספר. "לא הייתי סולח לעצמי אם לא הייתי מגיע. זה הזמן עכשיו לקום ולהיאבק, אין לנו הזדמנות אחרת".
בללי. שוחרר מהמילואים כדי להגיע להפגנה
"בילדותי התגוררנו בדרום תל אביב, אז לא הבנתי שעוני הוא משהו חריג", מספרת אור לוסטינגר, 27, דוברת תא "מגמה ירוקה" באוניברסיטת תל אביב, שסיימה השנה לימודי מדעי המדינה ומתגוררת בשוהם. "למדתי בשכונת התקווה וזה היה נראה לי נורמלי. היום המשפחה שלי במצב טוב יותר ואני מרגישה צורך לתת, להתנדב. בגלל זה בחרתי להצטרף לעשייה חברתית. המאבק הזה בעיני הוא לא מאבק סביבתי, אלא קודם כל מאבק חברתי. הפעילות שלי התחילה מפעילות פעם בשבוע, אבל היום היא בולעת את כל הזמן שלי. חברים, ספורט, משפחה, הכל מחכה".
מתווה הגז הנוכחי שנחשף אתמול לא מספק אתכם?
אברמוביץ': "להפך, הוא מאוד מדאיג אותי. הוא חושף פרצות של הון־שלטון ועוולות בכל התחומים. המתווה הזה לא יביא לחלוקה צודקת של משאבים ולא יבטיח את החיים שלנו כאן בדורות הקרובים. רק מחיר גז נמוך יבטיח מחירי חשמל ותחבורה זולים יותר”.
ומה לגבי הטענה שזה יבריח את היזמים?
"אפשר להוריד את מחיר הגז ועדיין לשמור את ישראל אטרקטיבית למשקיעים”.
מה עם האמירה שהמחאה היא של סקטור פוליטי מאוד מסוים?
בללי: "בעיני הססמה 'ימין ושמאל מפרקים את המונופול' היא הססמה הנכונה ביותר במאבק. בהפגנה במוצאי שבת היו דתיים־לאומים, הליכודניקים החדשים וגם הפורום למען ארץ ישראל השלמה ואנשי הבית היהודי. אני שמאלני, אבל זה בהחלט לא מאבק של שמאל”.
פרוינד: "זו מחאה לאומית ולא מפלגתית, לא מדובר כאן בימין או שמאל, זה צריך להיות עניין של כולנו. המאבק מתמקד בשקיפות, שקיפות היא הערך החשוב ביותר בדמוקרטיה. אנחנו חייבים לוודא שהמונופול לא יבוא על חשבון הציבור וזה לא יקרה אם המתווה יתקבל בוועדת ביטחון סגורה. אנחנו רוצים לראות את הדמוקרטיה בפעולה. בחרנו בנציגי ציבור והם צריכים לעבוד עבורנו”.
עדיין בסופו של דבר זו החלטת ממשלה.
"הממשלה עוקפת את הממונה על ההגבלים העסקיים ואת החוקים והמנגנון שהיא עצמה הקימה לטובת אנשים שהם חפצים ביקרם. הטענות כאילו הגז יישאר באדמה מגוחכות. הגז כבר זורם זה שלוש שנים. הקידוחים בישראל מהווים 20% מהשווי של חברת נובל אנרג'י העולמית. למישהו נראה שהם יוותרו על נתח כזה גם אם נתח הרווחים שלהם יצטמצם?”.
"לא מדברים באוויר"
המחאה נגד הסכם הגז שהתגבש בין ממשלת ישראל לחברות הגז העלתה הילוך בשבת האחרונה כאשר אלפים הפגינו בתל אביב נגד המתווה ודרשו, בין היתר, שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות בנושא הגז, פירוק המונופול והוזלת המחיר לצרכנים. במהלך ההפגנה נעצרו ארבעה מפגינים. אתמול, לאחר ניסיון כושל של הממשלה להשיג רוב בהצבעה שתאפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין הגז, נחשפו פרטי מתווה הגז לציבור. בינתיים, במטה המאבק מתכננים לקיים הפגנה נוספת בשבת הקרובה. "דחייתו של מועד ההצבעה על המתווה היא בבחינת הבעת אי אמון בראש הממשלה", מסר מור גלבוע, מנכ"ל "מגמה ירוקה". "אנו קוראים לכולם להגיע לעצרת בשבת, ולהפגנות שעוד יהיו”.
"מחאה לאומית ולא מפלגתית". ההפגנה נגד המתווה הגז בשבת האחרונה. צילום: בן קלמר, פלאש 90
מהעימותים שפרצו ועוד עלולים לפרוץ עם השוטרים - הפעילים לא חוששים, כמו גם מהשלכות שעלולות להיות לזיהויים כחלק מהנהגת המחאה. "חוויתי אלימות בהפגנות בעבר", אומרת פרוינד, "אבל אני לא מאמינה שהשוטרים רוצים להיות אלימים, לתחושתי זה מוצא אחרון. אני מאוד משתדלת לא להיקלע לעימותים אלימים. אם אני מרגישה שמשהו כזה עומד לקרות, אני משתדלת ללכת אחורה”.
אתם לא חוששים לעתידכם המקצועי?
בללי: "בדרך כלל בוגרי כלכלה וחשבונאות עובדים בחברות מסחריות גדולות במשק. ייתכן שהם לא יאהבו בוגר שפעיל במחאה חברתית, אבל במאבק הזה אני הולך עם הלב שלי, ואני לא מצטער".
אתה חושב שסטודנט לכלכלה מסוגל להתמודד עם כלכלנים בכירים ופרשני כלכלה שתומכים במתווה?
"אני מזמין כל כלכלן להתעמת איתנו. ההתעסקות בנושא של כלכלת אנרגיה דורשת התמחות מאוד מסוימת, וחלק גדול מהכלכלנים והפרשנים אינם בקיאים בתחום הזה. חלקם מביאים ססמאות שנראה כאילו נלקחו מתוך דף מסרים של נובל אנרג'י. הם לא מביאים מספרים. הצדק איתנו, והמספרים איתנו. אנחנו יודעים לקרוא דוחות, וזה מה שאנחנו עושים בשנה האחרונה. יש לנו חוות דעת ודוחות מקצועיים. אנחנו לא מדברים באוויר. כל השאר הם רק בלבולי מוח של תעמולה ממומנת”.
"לא בולשביקים"
המאבק החברתי שהם מובילים גובה מהם, לטענתם, מחיר אישי לא פשוט. "אם היית שואלת אותי לפני שנה, לא הייתי מאמין שזה מה שאעשה", אומר אברמוביץ'. "המאבק משתלט על החיים הפרטיים - קשה מאוד ללמוד במקביל, לשמר זוגיות, לעבוד, אבל אני מוכן לספוג את הפגיעה כי אני מאמין שזה הזמן להשפיע. המתווה עדיין לא אושר, החוזים לא נחתמו".
איך המשפחה מגיבה לפעילות הזו?
לוסטינגר: "אמא שלי היא קצינת משטרה בדימוס, אבא שלי עורך דין בשירות המדינה, ושניהם מאוד תומכים בי, מאוד מעודדים אותי לקחת חלק אקטיבי".
מה לגבי ההפגנות? העימות עם השוטרים?
לוסטינגר: "מן הסתם הם לא מעודדים אותי להתעמת עם שוטרים, אבל בהחלט מבינים שזה הזמן שלי להשפיע, לשנות. לקחת חלק בדמוקרטיה".
אתם חושבים שהדברים שאתם עושים אכן משפיעים?
לוסטינגר: "ברור, אנחנו רואים את זה. הדיון הציבורי הער, ההפגנות, השיח, הכל נובע מעשייה, וזה שווה את כל הוויתורים. הכל עדיין פתוח, ואנחנו לא נפסיק להיאבק. ההתעוררות הזו נותנת לי כוח, דרייב עצום להמשיך".
אומרים עליכם שאתם פופוליסטים.
אברמוביץ': "רחוק מזה, התפקיד שלנו הוא לקרוא דוחות נתונים, ללמוד את המספרים, להכין תגובות שלנו, להסביר ברשתות החברתיות. אנחנו מציעים פתרונות שנבדקו על ידי כלכלנים בעולם. בניגוד לאמירות פופוליסטיות, אנחנו ממש לא בולשביקים ולא קוראים להלאמה".
אתם רואים את עצמכם מנהיגים?
לוסטינגר: "אנחנו לא מנהיגים, אנחנו מאמינים שזה הזמן שלנו להשפיע על עתיד המדינה. יש איתנו עשרות מתנדבים ומאות אנשים שאכפת להם ונותנים המון מזמנם, ואני רוצה לומר להם תודה ענקית".