אף אחד לא חשב שהיוזמה להפוך את אמסטרדם לעיר תאומה של תל אביב תעורר כזו סערה.
בעיקר לנוכח העובדה שלתל אביב ברית דומה עם 30 ערים אחרות בעולם, ובסופו של יום מדובר בערים די דומות מבחינת האווירה בהן.
בשתי הערים קידמו את היוזמה בהתלהבות. במשרד החוץ ובעיריית תל אביב כבר גיבשו תוכניות רבות לשיתופי פעולה עם העיר בתחומי הקהילה הגאה, עסקים, תיירות ועוד. עיריית אמסטרדם מצדה שלחה נציגים לביקור מקדים שמיפו את תחומי העניין המשותפים, וראש עיריית אמסטרדם אברהרד ואן דר לאן הביע בפומבי את חיבתו לתל אביב, כינה אותה ״בירת הסטארט אפ״, התלהב מהפתיחות כלפי הקהילה הגאה ואפילו נכח במצעד הגאווה שנערך בעיר בחודש שעבר.
העיר התאומה, אמסטרדם. צילום: אינג אימג'
אלא שלאחר שהופעלו עליו לחצים מצד ארגוני שמאל וגורמים פרו־פלסטיניים, ואן דר לאן הכריז כי ייסוג מתוכניתו המקורית לכריתת ברית ״ערים תאומות״ בין שתי הערים. בישראל סירבו להשלים עם ההחלטה והפעילו מאמצי הסברה רבים, ולאחרונה המהלך הישראלי נחל הצלחה כשראש עיריית אמסטרדם הודיע כי שיתוף הפעולה בין הערים כן יצא לפועל, אף כי תוכנו עדיין אינו ברור, וכי הוא עצמו יגיע בקרוב לישראל לצורך העניין.
״אין ספק שהמדיניות הישראלית מקשה על ידידינו בעולם לעמוד לצדה של מדינת ישראל״, אומר כעת מיקי גיצין, חבר מועצת עיריית תל אביב־יפו מטעם מרצ. ״בסופו של דבר הצלחנו לשכנע את חברי מועצת העיר אמסטרדם להימנע מלהחרים את תל אביב באמצעות ההבחנה שעשינו בין המדיניות הישראלית לבין ההזדמנויות שיש בשיתוף פעולה משולש בין אמסטרדם, תל אביב ורמאללה. היום ברור להם, כמו לנו, שחרם על מדינת ישראל ועל העיר תל אביב אינו מקדם את הכוחות המתונים בישראל אלא מחליש אותם למול אלו שטוענים שכולם תמיד נגדנו״.
״תל אביב ניצבת לא אחת בחזית ההסברה כפניה המוכרים בעולם של ישראל בקרב קהלים רבים, ובהם צעירים, אנשי הייטק, אנשי הלהט״ב ואנשי תרבות ותקשורת״, טוען איתן שוורץ, חבר מועצת עיריית תל אביב. ״קמפיין החרם הגלובלי לא פוסח על תל אביב, והיא שמחה להתגייס לקרב ההסברה על ישראל היפה שמעבר לסכסוך. בקרב הנקודתי ניצחנו. אבל עצם השיח לא טוב לנו. זה בהחלט מדאיג״.
למה קזבלנקה כן
מאחורי סיכול היוזמה לברית ״ערים תאומות״ עמדה תנועת החרם על ישראל (ה-BDS), שהולכת ותופסת תאוצה בהפגנות נגד ישראל ובקידום סנקציות כגון סימון מוצרים מהתנחלויות וחרמות אקדמיים ותרבותיים והחליטה כעת לטרפד את שיתוף הפעולה בין הערים. ההתנגדות הגיעה לשיאה לפני כשבועיים, זמן קצר לפני ההצבעה במועצת עיריית אמסטרדם על היוזמה. חברי מועצת העיר, ובהן מפלגות השמאל, הירוקים ומפלגת זכויות בעלי החיים של הולנד, התנגדו ליוזמה בטענה ש״המפלגות מאמינות כי המצב בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית גורם לכך שאי אפשר לכרות ברית ערים תאומות״. מחוץ לישיבה אף התקיימה הפגנה, והמתנגדים אמרו לכלי התקשורת בהולנד כי בתחילה המפלגות דווקא תמכו במהלך, אך דעותיהן השתנו בעקבות הבחירות האחרונות שהתקיימו בישראל שבהן נבחרה מפלגה ימנית, ״וזאת במיוחד לנוכח הכיבוש הישראלי״.
בעקבות הביקורת שספג מארגונים פרו־פלסטיניים, ניסה ראש עיריית אמסטרדם להוביל מהלך של פשרה שיכלול ברית ערים תאומות גם מול תל אביב וגם מול רמאללה, אך הלחץ לא פחת, ולבסוף נאלץ להודיע כאמור על ביטול התוכנית.
ראש העיר ספג ביקורת על המהלך. צילום: ללא
אלא שבישראל סירבו להשלים עם רוע הגזירה. ״בעקבות הידיעות על אודות ההתנגדות באמסטרדם שהגיעו למשרד החוץ ולאנשי עיריית תל אביב, התקיימה סדרת פגישות והתייעצויות אינטנסיביות של אנשי העירייה, משרד החוץ בירושלים, השגרירות בהאג וידידי ישראל בהולנד", מספר אמיר אופק, מנהל המחלקה הממונה על נושא החרם נגד ישראל במשרד החוץ. "סבב ההתייעצויות הסתיים בהחלטת ראש העיר שלאמסטרדם יוצאים שני נציגי העירייה, ובמקביל הבאנו לביקור אצלנו קבוצה של כ־20 עיתונאים הולנדים לתדרוך משלנו. הסברתי לעיתונאים ההולנדים כי תל אביב תמשיך לשגשג ולקדם בברכה כל שיתוף פעולה עם ערים שונות בעולם. האתגר עומד כרגע לפתחם של תושבי אמסטרדם, שיצטרכו להחליט היכן ניצבת עירם - האם לצד הקיצונים והמחרימים, או שמא במחנה המקדם שיתוף פעולה והידברות".
גם שוורץ לא האמין איך היוזמה שניסה לקדם יורדת לטמיון: "תל אביב, שמלכתחילה לא יזמה את שיתוף הפעולה אם כי קיבלה אותו בזרועות פתוחות, החליטה להשיב מלחמה שערה נגד יוזמת החרם", הוא מספר. שוורץ יצא לאמסטרדם יחד עם חבר מועצת העיר תל אביב גיצין והשניים החלו במסע שכנוע של חברי מועצת העיר אמסטרדם. "בשיחות עם חברי הסיעות שהתנגדו לשיתוף הפעולה הובעה הסתייגות ממדיניות ממשלת ישראל, הזדהות עם הפלסטינים ושכנוע שתמיכה בהם תובע באופן הטוב ביותר על ידי הימנעות גורפת מכל קשר עם ישראל או ישראלים", אמר שוורץ. "בעיר שמקדשת פלורליזם וסובלנות כתל אביב, החרמה גורפת של ישראלים מובנת כאנטישמיות, במיוחד כשמדובר בעיר שהמגוון האנושי הוא כבר שם דבר בעולם. בנוסף קשה היה להימנע מהרמת גבה נוכח הצביעות המסוימת בעובדה שאל מול הקריאות להחרים את תל אביב הפלורליסטית, ישנה הסכמה ודממה מול קשריה של אמסטרדם עם איסטנבול וקזבלנקה שאינן מצטיינות בכיבוד זכויות אדם".
הופעלו לחצים מצד ארגוני שמאל וגורמים פרו-פלסטינים. צילום: רויטרס
"דגל אדום משולש״
כעת כל צד במערכה טוען כי הוא ניצח. תנועת החרם באמסטרדם רושמת לעצמה הישג ראשון בעיר וטוענת כי עצרה, גם אם זמנית, את שיתוף הפעולה עם תל אביב והרחיבה אותו לשיתוף פעולה גם עם רמאללה; ראש עיריית אמסטרדם טוען כי ניצח את המתנגדים ויגיע בקרוב לביקור בתל אביב; ואילו במשרד החוץ זוקפים הישג הסברתי לזכותם.
אלא שלמרות ה"ניצחון" המסתמן מול תומכי החרם, בישראל עוקבים אחר התגברות תנועת החרם בדאגה. "זה דגל אדום משולש", טוען שוורץ. "היה פה תהליך מהיר של קריאה להחרמה. עד כה היינו רגילים לביטולי הופעות מקסימום, כשבדרך כלל התייחסו אלינו כאל זרקור של זכויות אדם, וזה מקומם כמו כל גילוי של החרם. מי שמסתכל על מפת החרמות באירופה רואה שהדבר הולך ומתגבר. התנועה גדלה, אבל המפה הכללית היא שהלגיטימיות לקריאות לחרם גדלה, ואני מודאג כי אני יודע שניתקל בזה שוב".
במשרד החוץ מסמנים את המשבר עם פיפ״א בחודש מאי האחרון כנקודה שבה הבינו כי כל הכללים במאבק בתנועת החרם נגד ישראל השתנו. ״פעם תנועת החרם הייתה פועלת רק במישור הפוליטי״, טוען אופק. ״הפגנות נגד שגרירויות, נגד חברי פרלמנט, כל השיח היה במישור הפוליטי. מאז שהפלסטינים ביקשו להחרים את ישראל בפיפ״א, אנו רואים שהתנועה זולגת לכיוונים אזרחיים יותר כי שם הם רואים שתשומת הלב אליהם גדלה והאפקטיביות גם כן״.
בעקבות התחושה שה-BDS משנה את פניו, במשרד נערכים כעת לכל תחום. ״אנחנו מטפלים בסופרמרקטים, ביצרני יין, באוטובוסים, בספריות״, מספר אופק, ״לכל תחום תנועת החרם נגד ישראל תופרת את הקייס שלה, ואנחנו צריכים להכין טיעוני נגד, טיעונים משפטיים ועוד. הפרישה שלנו בשטח היא קריטית. אנחנו מודעים לכך שהפעילות נגד החרם היא מאבק של גרסה בגרסה, אבל אין תחליף לעבודה דיפלומטית בשטח״.