כיצד הייתם מגיבים לו הייתם נדרשים לשלם אלפי שקלים על כיכר לחם שחור או על קרטונית חלב? אם אינכם מאמינים שייתכן כדבר הזה, או שלא הייתם על המפה בקיץ 85' או שזיכרונכם השתבש.
"חודשים קודם לכן, ב־84', ראינו שהמשק מתקרב למשבר כלכלי חמור אם התהליך הזה, שבשיאו הגיע ל־400% אינפלציה, יימשך", אומר נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' משה מנדלבום, מי שהיה חתום על שטרות השקל עתירי האפסים והשתתף בישיבת הממשלה הגורלית שהביאה למחיקת אותם אפסים מיותרים, ודיוניה והחלטותיה נחשפים עתה במלאת 30 שנה לקיומה.
״האפסים ההם לא צצו יש מאין, אלא בעקבות חוק בגיבוי בית המשפט העליון, שלפיו מותר לממשלה לקבל 'הלוואות' ללא הגבלה מבנק ישראל למימון גירעונותיה", מבהיר הנגיד בדימוס. ״מכיוון שנדרש להדפיס כסף ללא חשבון, בנק ישראל, שמתפקידו לשמור על יציבות המחירים, לא יכול היה לעשות דבר כדי לעצור את האינפלציה הדוהרת. בישיבה ההיא אושרה התוכנית לייצוב המשק שבלמה את התופעה, אם כי המעבר מהשקל הישן לחדש ארך חודשיים״.

גם 30 שנה אחרי, מנדלבום זוכר את השתלשלות האירועים בדרך לגיבוש התוכנית. ״נועדתי עם שמעון פרס, כשהתמנה לראש ממשלת האחדות הלאומית, והתרעתי שאנחנו הולכים לקראת מצב קטסטרופלי שעלול לסכן את אושיות המדינה״, אומר מנדלבום. ״אלמלא כוננה ממשלת האחדות, לא היה סיכוי לתוכנית. אם כולם מתפעלים ממחיקת האפסים שבה, למען האמת עיקרה קיצוץ של 750(!) מיליון דולר מתקציב המדינה בעוד שבנק ישראל תבע קיצוץ כפול. אכן דולר, כי לשקל הישן לא היה ערך יציב והוא היה משתנה כל יום. מכיוון שהריבית נותרה גבוהה מול הורדת האינפלציה, היה כדאי לציבור לרוץ ולשלם את המסים כדי להתפטר מהאשראים למיניהם. הציבור רץ בהמוניו, שילם כנדרש והקופה התחילה להתמלא. מכך הגענו בתוך ארבעה חודשים לעודף תקציבי, דבר שאובמה לא מצליח להשיג כעת בארצות הברית וביוון של היום לא חולמים להגיע לזה״.
אך כיצד הצליח בנק ישראל לנפק ים של שטרות ומטבעות חדשים בחודשיים בלבד? ״מכיוון שהיה לנו ברור שיהיו מוכרחים לבלום את מרוץ האפסים, הכנו שטרות ומטבעות בלעדיהם כבר שנה קודם לכן״, הוא חושף. ״כששאלו אותי מה ההבדל בין שטר הכסף לממשלה, אמרתי שבשטר היו רק שלושה אפסים״.
 
ומטבעות השקל הזעירים?
 ״הם נוצרו מחשש פן האינפלציה תעלה עוד ואי אפשר יהיה להחזיק אותם בתוך הכיס״.
ועוד גילוי. אם חברי הוועדה המייעצת שליד בנק ישראל בחרו נשיאים וראשי הממשלה לשעבר -אשכול, מאיר, שרת, בן צבי ושז״ר -כמי שדמויותיהם יתנוססו על השטרות החדשים, כיצד ״התפלח״ הרמב״ם אל שטר השקל החדש ועגנון התביית על שטר 50 השקלים? ״הוועדה הייתה מייעצת ומי שקבע, בסופו של דבר, זה הנגיד״, אומר מנדלבום. ״כשומר מצוות, ברור שרציתי את הרמב״ם, ענק רוח שלו היה חי כיום אין ספק שהיה זוכה בפרס נובל״.
אם נחזור לתוכנית לייצוב המשק, בניסוחה היה מעורב הכלכלן הבכיר פרופ' מיכאל ברונו, מ״נערי פרס״, כהגדרת מנדלבום, כשבהמשך ירש אותו בנגידות מי שהיה תלמידו באוניברסיטה העברית. ״את החלק המוניטרי בתוכנית ניסחנו בבנק ישראל״, מספר מנדלבום כשעל פניו חיוך של ״לא תסדרו אותנו״.
״אני לא רוצה לקחת קרדיט מאף אחד״, אומר מנדלבום בפרגון. ״כולם עזרו. ברונו היה לנו נכס. זה שפרס רצה אותו כדי שהתוכנית תוצג אחר כך כ׳תוכנית פרס', בסדר, שיהיה. אני על כבודי מחלתי. כשראיתי שהמדינה בסכנה, הבנתי שעל אדם לדאוג לה ולא לעצמו. אגב, פרס ידע לתמרן את ישיבת הממשלה דנן - שנמשכה עד למחרת בבוקר ובמהלכה נרדמו שרים אחדים - כך שהשרים שמעו מה שכל אחד רצה לשמוע. סטנלי פישר הצעיר, שנשלח אלינו על ידי האמריקאים לעזור לנו בייצוב, הציע אלטרנטיבה מוניטרית, שלו הייתה מאושרת, כל התוכנית הייתה נכשלת. כשראה את ההצעה שלנו היה הגון דיו, כפי שהכרנו אותו כעבור שנים, כדי לומר 'תשכחו ממה שהצעתי'״.
גמלאי עסוק
מנדלבום בן 82, איש נעים הליכות. ״אנחנו מנדלבום ולא מנדלבאום, כפי שמשבשים בעזרת השיר ששרה עדנה גורן״, מטעים בחיוך סלחני נינו של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה ומצאצאי החיד״א, הפוסק חיים יוסף דוד אזולאי. הוא בן למשפחת תעשיינים. ״כשהלכתי ללמוד כלכלה, חשבתי שזה חשבונאות״, הוא מודה.
בעבר מילא תפקידים ממשלתיים, ובראשם מנכ״ל משרד המסחר והתעשייה, עד שב־82' מונה כנגיד בנק ישראל. בעקבות משבר מניות הבנקים הביאה ועדת בייסקי לפרישתו מתפקידו ב־86', כמה חודשים לפני המועד. ״שופטים לא תמיד יודעים מה זאת כלכלה״, הוא עוקץ. ״מראש הבנתי שהוועדה מכורה״.
שנים רבות הוא משמש כמרצה לכלכלה, בעבר באוניברסיטת בר אילן וכיום במכללות נתניה ואשקלון. גמלאי עסוק, אומרים עליו. חי בירושלים עם רעייתו שרה בדירה צנועה. הוא גם אספן של שטרות כסף, איך לא. ״אצלי הכלכלה זה החיים״, הוא מצהיר.
ובאשר לנגידה, קרנית פלוג?
״לנגידה הנוכחית יש בעיה אחת -הריבית הנמוכה היא הגורם המרכזי שהעלה את מחירי הדיור במשק. אמרתי לכחלון שבלי להעלות את הריבית, אי אפשר יהיה להוריד את מחירי הדירות בארץ״.