הסיכויים של מהנדסים שהוסמכו במוסד אוניברסיטאי ישראלי לקבל הפניה לראיונות עבודה גבוהים פי שלושה מאלה של מהנדסים שהוסמכו במוסד לא אוניברסיטאי, כמו מכללה. הם גבוהים גם פי 1.5 מאלה שהוסמכו במוסדות זרים הפועלים בארץ. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
על פי המחקר, גם הצלחה בלימודים תורמת לכניסה לשוק העבודה: מי שסיימו את לימודיהם בהצטיינות החזיקו בסיכויים גבוהים פי שניים לזכות בהפניה לראיון עבודה, לעומת מהנדסים בעלי נתונים דומים שלא סיימו בהצטיינות.
"סוגי המוסדות משמשים אותות המרמזים על האיכות הפוטנציאלית של המועמדים, בין שאיכות זו נמדדת בפריון ובין שנמדדת במאפיינים אחרים שהמעסיקים מעריכים", מסביר פרופ' מאיר יעיש, שערך את המחקר עם הדוקטורנטית יסמין ברזילי־שחם מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה.
לדברי יעיש, מערכת ההשכלה הגבוהה עברה בעשורים האחרונים שינוי גדול. "אם בעבר הייתה המערכת מבוססת על שמונה אוניברסיטאות", הוא מסביר, "כיום זוהי מערכת מגוונת המונה 69 מוסדות אקדמיים ישראליים ועוד 11 מוסדות אוניברסיטאיים זרים הפועלים בישראל. ב־30 השנים האחרונות גדל פי 4.5 מספר הסטודנטים הלומדים במערכת - מ־58 אלף בשנת 1980 ל־257 אלף בשנת 2012".
הפרופ' יעיש וברזילי־שחם התבססו במחקר על מאגר נתונים ייחודי שמקורו בחברת גיוס והשמה. כמו כן התקיימו ראיונות עומק עם מעסיקים ועם אנשי השמה.
בשלב הראשון מנה מדגם האוכלוסייה 2,700 מועמדים. בסופו של תהליך סינון נבחרו 341 מהנדסות ומהנדסים מתחומים שונים: תעשייה וניהול, חשמל, אלקטרוניקה ומחשבים, בני 29 בממוצע (עד גיל 35), בעלי ותק תעסוקתי של ארבע שנים בממוצע. 86% מהנבדקים היו בעלי תואר ראשון, 95% מהם למדו במגוון המוסדות הישראליים - שש אוניברסיטאות ותשע מכללות.
לדברי החוקרים, מראיונות העומק התברר כי קיימת העדפה לבוגרי אוניברסיטאות -הנחשבות למוסדות העילית של מערכת ההשכלה - וזאת על פני בוגרי מכללות ומוסדות זרים.
"המעסיקים סבורים כי הלימודים האקדמיים מחנכים את המועמדים לנורמות של התנהגות ראויה. הם סבורים כי לימודים במוסד יוקרתי דורשים יותר משמעת עצמית, יותר הקרבה ומאמץ. לדעתם, תכונות אלו יוצרות עובדים יצרניים במיוחד. המעסיקים משתמשים בתפיסותיהם את מוסדות הלימוד כבסיס למיון המועמדים הפונים אליהם", סיכם פרופ' יעיש.