על רקע כוונת הממשלה לקצץ שוב ובאופן דרמטי בתקציבי ההשכלה הגבוהה שלחו ועד ראשי האוניברסיטאות, ועד ראשי המכללות והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות היום (רביעי) מכתבים לראש הממשלה, לחברי הכנסת, לשר החינוך ושר האוצר, הקוראים להם לבטל את ההכוונה לקצץ מעל רבע מיליארד שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה בתקציבי שנת 2015-2016.
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל העביר מכתב לשר האוצר משה כחלון וקרא לו למנוע את הקיצוץ: "מקוממת העובדה שההחלטה על קיצוץ לא נבעה מצורכי השעה הדוחקים של החברה הישראלית, אלא משיקולים קואליציוניים גרידא. קיצוץ נוסף, כה רחב במערכת בשעה זו לא רק שיפגע בסיום תוכנית החומש אלא יחזיר אותה לאחור ויעצור בצורה משמעותית את התקדמותה".
הוא הוסיף: "כבר היום ההשקעה הציבורית בהשכלה גבוהה בישראל והתמיכה הציבורית בסטודנטים נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD. ברור כי עלויות הקיצוץ יושתו על הסטודנטים הן בעלויות עקיפות והן בהיעדר שירותים. מערכת ההשכלה הגבוהה קריטית לחוסן המדינה והצעירים בה לא חוששים לנקוט צעדים דרסטיים על מנת להילחם על עתידה. דווקא בעת הזו, יש להרחיב ולהגביר את התמיכה בציבור הסטודנטים ולא להשית עליו נטל נוסף. הסטודנטים ומערכת ההשכלה הגבוהה אינם הבנק של ההסכמים הקואליציוניים".
ועד ראשי האוניברסיטאות קרא לראש הממשלה ולשרים שלא לתת ידם לפגיעה אנושה במדע ובמחקר הישראלי: "בימים בהם כולנו מתגאים בתיוגה של מדינת ישראל כ- START-UP NATION, במספר הנובליסטים הישראלים, ובהישגי המחקר הישראלי בכללו - אנו נשיאי האוניברסיטאות, מודאגים מיכולתנו לפתוח את שנת הלימודים האקדמית הקרובה, אם הקיצוץ המתוכנן אכן יופעל!".
"הקיצוץ הזה הוא הרסני, שכן מדינת ישראל בהחלטה זו פוגעת במו ידיה במשאב החשוב ביותר שלה - המשאב האנושי, ובעתיד המשק הישראלי, בפיתוחו ובשגשוגו, דווקא בתקופה בה מדינות רבות משקיעות בהשכלה הגבוהה סכומים עצומים מתוך הכרה בחשיבות האוניברסיטאות לצמיחה כלכלית. אוניברסיטאות המחקר בישראל מייצרות לא רק פריצות דרך מדעיות ברמה עולמית אלא גם עשרות אלפי מקומות עבודה בזכות יזמות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. כל אלה הם תוצר ישיר של השקעות עבר במערכת ההשכלה הגבוהה ובאוניברסיטאות המחקר", אמרו ועד ראשי האוניברסיטאות.
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות אמר: "קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה יוביל לפגיעה אנושה בתשתית האקדמית והחברתית של מדינת ישראל.
המכללות האקדמיות הציבוריות מהוות את חוד החנית במתן שוויון הזדמנויות לצעירים ומאפשרות להם להשתלב בלימודים גבוהים. מכללות רבות ממוקמות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה ומתמודדות עם אתגרים וצרכים מגוונים הדורשים משאבים לא מבוטלים במטרה להשקיע בתשתיות לטובת לסטודנטים הלומדים בהם ולהעניק להם סביבה אקדמית איכותית ותמיכה כלכלית בהתאם לצורך".
אנו ניצבים בפני תוכנית חומש להשכלה הגבוהה, במסגרתה נדרשים משאבים נוספים העומדים על מיליוני שקלים לטובת קליטת סטודנטים נוספים, פיתוח תוכניות לימודים, הרחבת הנגישות לסטודנטים מהמגזר החרדי והערבי, השקעה בסגל האקדמי הבכיר והזוטר ויישום החלטות ממשלה וחוקים. אנו מבקשים מכם למנוע כל קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה – התשתית של ההון האנושי והחברתי", קראו בוועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות.
תגובת משרד האוצר: "בתקציב 2016 קיים פער בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות הצפויות, לפיכך נדרשת התייעלות רוחבית של כל משרדי הממשלה על מנת לצמצם את הוצאות הממשלה שיותאמו למסגרות התקציב הנתונות. במסגרת זו, אגף התקציבים במשרד האוצר השאיר בידי המשרדים את הסמכות להחליט היכן לקצץ ועל כל משרד להפעיל את שיקול דעתו המקצועי בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד".
"בהקשר של הקיצוץ בהשכלה הגבוהה, בסיס התקציב להשכלה גבוהה עומד על כתשעה מיליארד שקלים. מאז שנת 2011, גדל בסיס תקציב מערכת ההשכלה הגבוה בכשני מיליארד שקלים, זהו גידול משמעותי אשר מבטיח את חוסנה הכלכלי של המערכת. בפועל ניתן לראות כי אין מדובר בקיצוץ, אלא בקיטון התוספות המתוכננות ועל כן בוודאי ביחס לגידול בתקציב בשנים האחרונות לא צפויה פגיעה מהותית בהשכלה הגבוהה" אמרו במשרד האוצר.
שר החינוך נפתלי בנט, הגיב לפרסום אודות כוונת הקיצוץ באקדמיה: "נדהמתי לגלות שהאוצר רוצה לקצץ יותר מרבע מיליארד שקלים מתקציבי ההשכלה הגבוהה וזאת אחרי שרק בשנה שעברה קוצצו 175 מיליון שקלים. זה מאוד פשוט. הספיק לנו עשור אבוד אחד באקדמיה. לא אתן שבמשמרת שלי זה יקרה שוב".
בנט הוסיף כי "חתני פרס נובל לא יגיעו מלצפות באח הגדול. הם יגיעו מהשקעה אדירה בהשכלה הגבוהה: במחקר, במעבדות ובהוראה. אי אפשר ביד אחת לדאוג לגיל הרך וביד השנייה לקחת מההשכלה הגבוהה. אלו אותם ילדים".
בכיר במועצה להשכלה גבוהה אמר כי "מדובר בקיצוץ הגבוה ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה זה עשור והוא מתווסף לקיצוץ של 175 מיליון שקל בשנה שעברה. המשמעות היא הפסקת השבת המוחות ואובדן האמון במערכת".