נתון קבוצת האיכות שהוצמד לכל מיועד לשירות צפוי להעלם כחלק ממהפכה בקליטה של המיועדים לשירות שמוביל ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי.
הקב"א היא ראשי תיבות של קבוצת איכות. הוא מדד שנע בין 41 ל-56, ומדרג את המיועדים לשירות לפי מקבץ נתונים שנאספו במהלך המיון הראשוני. הנתון עורר לא מעט מחלוקת עם השנים ובצה"ל הוחלט להיפרד ממנו ולהחליפו בנתון רחב יותר, "פרופיל אישי" שיקבע לכל מיועד לשירות לפי מספר מדדים ומבחנים שכל אחד יעבור בשלב המיון.
"הקב"א מקובע וחד מימדי" אומר גורם בכיר באכ"א. "הפרופיל האישי יבליט אצל כל אחד את היכולות שלו וימיין אותו נכון יותר לתפקיד המתאים לו" הוא מסביר. "זה מהלך מדורג שיצא לדרך כבר עכשיו ובמהלך השלוש השנים הקרובות נשלים אותו. המטרה היא לתת יותר שוויון בזה שנוסיף מיונים נוספים ובמקום ציון אחד נקבל גיליון ציונים לפיו נדע לשבץ את החייל במקום אליו הוא מתאים, במטרה למנוע נשירה בשירות שלו" אומר הגורם באכ"א.
נכון להיום הקב"א מחולקת לחמש קבוצות: 41-43 = גיוס מיוחד או שחרור מצה"ל, 44-47 = שירות ללא תפקידים פיקודיים, 48-51 = שירות בתפקידים פיקודיים זוטרים, 52 ומעלה = תפקידים פיקודיים בכירים כמו קצונה, כאשר בעלי קב"א 54 ומעלה עשויים לקבל תפקידם בכירים ומיוחדים.
טענות על מדד לא חוקי ולא שיוויוני
נכון להיום הקב"א מחולקת לחמש קבוצות: 41-43 = גיוס מיוחד או שחרור מצה"ל, 44-47 = שירות ללא תפקידים פיקודיים, 48-51 = שירות בתפקידים פיקודיים זוטרים, 52 ומעלה = תפקידים פיקודיים בכירים כמו קצונה, כאשר בעלי קב"א 54 ומעלה עשויים לקבל תפקידם בכירים ומיוחדים.
טענות על מדד לא חוקי ולא שיוויוני
במשך שנים שמרו בצה"ל על המדד הזה ועל הנוסחה המובילה אליו. החל משנת 2010 התאפשר למועמד לברר אותם בשיחה טלפונית ללשכת הגיוס. החל משנת 2011 מתפרסמים נתוני הקב"א והדפ"ר באופן גלוי ב"קיוסק המידע האישי" באתר האינטרנט "עולים על מדים". עם זאת, הפרופיל מפורסם בצורה מילולית ולא מתאפשר למועמד לברר את הפרופיל המספרי המדויק שלו. נוסף על כך, האופן המדויק לפיו נקבעים נתונים אלה נשמרים בסוד על ידי צה"ל.
אף על פי כן, צעיר שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טיס, קורס חובלים או יום סיירות יכול להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות שלו, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו ואף הוגשה עתירה בנושא לבג"ץ.
בין היתר נטען כי מדובר במדד לא חוקי ולא שיוויוני ונטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על הדירוג, וכך מי שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי נמוך יסבול מדירוג נמוך בהרבה מזה שגר בעיר מפותחת ומובילה במדדים.