מליאת הכנסת קיימה היום (שני) ישיבה מיוחדת לרגל 120 שנה להולדתו של ראש הממשלה השלישי של ישראל, לוי אשכול (1969-1963).
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים לזכרו של אשכול והשליך ממעשיו לאתגרים העומדים בפני ישראל היום.
"אשכול הושיט יד לשלום לשכנינו אך ניחן בראיית הנולד", אמר נתניהו. "הוא אמר שאסור להשלים עם מצור, הסגר, חרם ותוקפנות. הוא לא התכחש לסכנות אך גם לא ייפה אותן וראוי שננהג כך גם אנו".
"בוודאי שמעתם שבימים האחרונים אסד ונסראללה חוגגים את מיליארדי הדולרים שהם מבינים שעושים דרכם מאיראן למכונת הטרור שלהם בזכות הסכם וינה. חמינאי ממשיך לאיים על ארצות הברית. יועצו הבכיר אמר שלא יהיה פיקוח על מתקני הגרעין. ההסכם נותן לגיטימציה להתחמשות גרעינית של איראן והמשך תוקפנותה. עדיף שלא יהיה הסכם כלל מאשר הסכם רע".
עוד אמר ראש הממשלה, כי כשירדן הצטרפה למערכה נגד ישראל, אשכול אישר את תפיסת העיר העתיקה. "תארו לכם שירושלים היתה היום מחולקת ועל חומותיה ועל רכסי הגולן היו עומדים קנאי האיסלאם הקיצוני. כל בר דעת מבין איזה השלכות חמורות היו לכך. לכן ירושלים חייבת להישאר מאוחדת תחת ריבונות ישראל. כי אנו יכולים להגיע לפורעים ולקנאים. אנו לא יכולים למנוע קיצוניות באזורנו אבל כן יכולים לשמר ביכולותינו את ההתנגדות לכוחות האלה".
נתניהו גם הזכיר כי אשכול היה זה שהחליט להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לארץ, בעקבות בקשת משפחתו ובקשתו של יו"ר הליכוד מנחם בגין.
אחרי ראש הממשלה עלה יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג לנאום. "היום, במרחק השנים ניתן לקבוע בוודאות כי לאשכול הייתה תרומה מכרעת לניצחון הגדול של ישראל במלחמת ששת הימים. אותו ניצחון, שנזקף אז באותם הימים רק לזכותם של מצביאים גדולים ומבצעים מרהיבים, לא היה נולד למדינת ישראל הצעירה אם לא היה נוהג אשכול כמי שעול ההיסטוריה מונח על כתפיו", אמר יו"ר מפלגת העבודה..
הרצוג פנה אל ראש הממשלה ואמר כי הוא מבקש לתקן עיוות היסטורי שעשה נתניהו במהלך קמפיין הבחירות. "בסרטון שלך, מר נתניהו, במערכת הבחירות קבעת כי אשכול בחר לפתוח במלחמה למרות שוושינגטון התנגדה לכך בכל תוקף. צר לי שהעובדות הן שונות. אני מניח שתוכל להסתייע בחברינו ההיסטוריון וחבר הכנסת מייקל אורן ובספרו הנהדר "שישה ימים של מלחמה". ראש הממשלה אשכול שלח תחילה את שר החוץ אבא אבן לסבב שיחות שכלל גם את הנשיא ג'ונסון, סבב שלא הניב תוצאה של הסכמה. אשכול רצה מלכתחילה גיבוי בינלאומי או לפחות הסכמה שבשתיקה לפתיחה במלחמה. וכידוע, בתום תקופה ארוכה הוא זיהה את הרגע הנכון וידע לצאת למלחמה רק שהייתה לו תשתית מדינית ראויה לכך. הוא גילה נחישות ואיפוק – והצליח!"
בעקיצה נוספת לנתניהו, התייחס הרצוג ליחסו של אשכול למיעוט הערבי בישראל: "החלטתו המכוננת של אשכול, לבטל את הממשל הצבאי שחל על ערביי ישראל היתה צעד מהפכני ונועז. עד אז נחשב הציבור הערבי כאיום ביטחוני מתמיד. הטבח בכפר קאסם לא שינה את המצב".
הרצוג התייחס להקמת השידור הציבורי ע"י אשכול, ברמז על הרפורמות שעורכת הממשלה במבנה הרשות: "החלטתו של אשכול להקמת השידור הציבורי, אף היא עומדת בלב תפיסת עולמו הנאורה. אשכול ויתר במודע בהחלטתו זו על שליטתו של ראש הממשלה במידע המועבר לציבור מטעמו והעדיף את טובת הציבור על פני האינטרס שלו להמשיך ולשלוט בתקשורת".
בסיום הנאום שאל הרצוג מה היה עושה לוי אשכול אילו היה חי היום ופירט, במתקפה חריפה נגד ראש הממשלה: "אשכול היה יוזם תוכנית מדינית, יוזם ברית איזורית, יוזם תהליכי שלום, ואולי היינו חוסכים מלחמה קשה לפני השלום עם מצרים. הוא לא היה מסית כנגד ציבור האזרחים הערבים בבחירות או כנגד יריביו בהאשמות סרק שהם אנטי ציונים, אלא חותר לשוויון, פועל בהוגנות ונמנע מהסתה.
עוד הוסיף הרצוג: "הוא היה נלחם למען העבודה המאורגנת ודוחף בכל כוחו לקליטת עובדי קבלן בהעסקה ישירה מבלי לגעור בשר האוצר שלו. הוא היה מציל את רשות השידור ולא מתערב בגסות בעולם התקשורת או בשידור הציבורי כפי שאנחנו רואים ממש היום. והעיקר, הוא לא היה משתעבד למסע בלתי פוסק של הפחדה שממנו ניתן חלילה להסיק כי מדינת ישראל היא איזה עלה נידף ברוח, מסע שאתה, אדוני ראש הממשלה, מוביל חדשות לבקרים לתוך התודעה הלאומית שלנו. אני מעדיף לפעול כמו אשכול מאשר לדבר כמוך מר נתניהו".
נתניהו גם הזכיר כי אשכול היה זה שהחליט להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לארץ, בעקבות בקשת משפחתו ובקשתו של יו"ר הליכוד מנחם בגין.
אחרי ראש הממשלה עלה יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג לנאום. "היום, במרחק השנים ניתן לקבוע בוודאות כי לאשכול הייתה תרומה מכרעת לניצחון הגדול של ישראל במלחמת ששת הימים. אותו ניצחון, שנזקף אז באותם הימים רק לזכותם של מצביאים גדולים ומבצעים מרהיבים, לא היה נולד למדינת ישראל הצעירה אם לא היה נוהג אשכול כמי שעול ההיסטוריה מונח על כתפיו", אמר יו"ר מפלגת העבודה..
הרצוג פנה אל ראש הממשלה ואמר כי הוא מבקש לתקן עיוות היסטורי שעשה נתניהו במהלך קמפיין הבחירות. "בסרטון שלך, מר נתניהו, במערכת הבחירות קבעת כי אשכול בחר לפתוח במלחמה למרות שוושינגטון התנגדה לכך בכל תוקף. צר לי שהעובדות הן שונות. אני מניח שתוכל להסתייע בחברינו ההיסטוריון וחבר הכנסת מייקל אורן ובספרו הנהדר "שישה ימים של מלחמה". ראש הממשלה אשכול שלח תחילה את שר החוץ אבא אבן לסבב שיחות שכלל גם את הנשיא ג'ונסון, סבב שלא הניב תוצאה של הסכמה. אשכול רצה מלכתחילה גיבוי בינלאומי או לפחות הסכמה שבשתיקה לפתיחה במלחמה. וכידוע, בתום תקופה ארוכה הוא זיהה את הרגע הנכון וידע לצאת למלחמה רק שהייתה לו תשתית מדינית ראויה לכך. הוא גילה נחישות ואיפוק – והצליח!"
בעקיצה נוספת לנתניהו, התייחס הרצוג ליחסו של אשכול למיעוט הערבי בישראל: "החלטתו המכוננת של אשכול, לבטל את הממשל הצבאי שחל על ערביי ישראל היתה צעד מהפכני ונועז. עד אז נחשב הציבור הערבי כאיום ביטחוני מתמיד. הטבח בכפר קאסם לא שינה את המצב".
הרצוג התייחס להקמת השידור הציבורי ע"י אשכול, ברמז על הרפורמות שעורכת הממשלה במבנה הרשות: "החלטתו של אשכול להקמת השידור הציבורי, אף היא עומדת בלב תפיסת עולמו הנאורה. אשכול ויתר במודע בהחלטתו זו על שליטתו של ראש הממשלה במידע המועבר לציבור מטעמו והעדיף את טובת הציבור על פני האינטרס שלו להמשיך ולשלוט בתקשורת".
בסיום הנאום שאל הרצוג מה היה עושה לוי אשכול אילו היה חי היום ופירט, במתקפה חריפה נגד ראש הממשלה: "אשכול היה יוזם תוכנית מדינית, יוזם ברית איזורית, יוזם תהליכי שלום, ואולי היינו חוסכים מלחמה קשה לפני השלום עם מצרים. הוא לא היה מסית כנגד ציבור האזרחים הערבים בבחירות או כנגד יריביו בהאשמות סרק שהם אנטי ציונים, אלא חותר לשוויון, פועל בהוגנות ונמנע מהסתה.
עוד הוסיף הרצוג: "הוא היה נלחם למען העבודה המאורגנת ודוחף בכל כוחו לקליטת עובדי קבלן בהעסקה ישירה מבלי לגעור בשר האוצר שלו. הוא היה מציל את רשות השידור ולא מתערב בגסות בעולם התקשורת או בשידור הציבורי כפי שאנחנו רואים ממש היום. והעיקר, הוא לא היה משתעבד למסע בלתי פוסק של הפחדה שממנו ניתן חלילה להסיק כי מדינת ישראל היא איזה עלה נידף ברוח, מסע שאתה, אדוני ראש הממשלה, מוביל חדשות לבקרים לתוך התודעה הלאומית שלנו. אני מעדיף לפעול כמו אשכול מאשר לדבר כמוך מר נתניהו".