הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה התכנסה היום (שלישי) ךדיון חירום בקיצוץ הצפוי של רבע מיליארד שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה, בהשתתפות ראשי האוניברסיטאות והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. יו"ר הוועדה, גדי פרנק, פרש את סעיפי הקיצוץ ואמר כי לא ניתן לעשות קיצוץ במוסדות או לשנות את תנאי השכר לכן הפגיעה תהיה ב"תכניות גמישות יותר".
על פי פרנק, הקיצוץ יפגע במגזרים החלשים. בין התכניות שייפגעו יהיו תכניות ההנגשה לחרדים וערבים, תכנית פר"ח, קיצוץ במכינות הקדם אקדמיות (ביטול הרפורמה במכינות), בהם לומדים בעיקר אוכלוסיות מוחלשות כהזדמנות שניה לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, תכנית "מרכזי מצויינות" השבת המוחות ועוד.
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, גלעד ארדיטי אמר בתגובה: "עכשיו ברור יותר מתמיד שהקיצוץ הזה יהיה על הגב של הסטודנטים והסטודנטיות ושהוא יפגע בנגישות המערכת לקבוצות מוחלשות ופריפריה חברתית וכלכלית".
לדבריו, צעדי הממשלה יפגעו בשיוויון ההזדמנויות הבסיסי ביותר, שמאפשר לצעירים לרכוש כלים להשתלב בחברה ובשוק עבודה מודרני. הוא הלין על כך שהצעד הזה אינו תוצאה של מדיניות מתוכננת אלא כתוצאה משיקולים קואליציוניים צרים.
"בעוד בעולם מרחיבים את ההשקעה הציבורית בהשכלה הגבוהה אצלנו באים לקצץ", אמר. אנחנו נאבק כדי שמערכת ההשכלה הגבוהה לא תחזור להיות מקומם של אליטות כלכליות בלבד, וכדי למנוע העמקה של הפערים החברתיים בישראל. אנחנו, הסטודנטים והסטודנטיות, נעשה כל שידרש כדי למנוע את הפגיעה בנו ובמערכת".
לפי נתוני ה- OECD ההשקעה הציבורית בהשכלה גבוהה בישראל נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD. התמיכה הציבורית בסטודנטים בישראל 0.11% מהתמ"ג לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 0.31% כמעט פי 3. גובה ההוצאה הציבורית הכוללת על השכלה גבוהה עומד על 0.9% מהתמ"ג בישראל לעומת ממוצע של 1.1% ב-OECD פער משמעותי ביותר. רוב המדינות המפותחות נמצאות במגמת העלאה של ההוצאה הציבורית לנושא ב-15 השנים האחרונות.
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הציגה גרף המציג את "הקיצוץ הרוחבי" בין המשרדים - בניסיון להראות את המדיניות הלא עקבית של הממשלה. לפי הנתונים שהוצגו, הנסמכים על דיווח של הממונה על התקציבים במשרד האוצר לא בכל המשרדים יתקיים קיצוץ של שלושה אחוזים. בפועל, ברוב המשרדים הקיצוץ הוא בגובה אחוז אחד ואף פחות.
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' פרץ לביא, אמר בדיון: "חברנו יחד, כלל גורמי האקדמיה, למאבק משותף כי אנחנו חרדים לעתידה של מדינת ישראל. פגיעה בהשכלה הגבוהה היא פגיעה אנושה במשק הישראלי ובעתיד מדינת ישראל".
"עלינו להסתכל מעבר לקו האופק - חברת הטכנולוגיה או הסטארט אפ הבאה, הפיתוח המדעי, התרופה הבאה וזוכה הנובל הבא לא יצמחו במדבר התקציבי! אומרים "הם יסתדרו", הראש הישראלי ימציא לנו פטנטים, ישיגו תרומות... זה לא המצב!", אמר לביא.
תגובת משרד האוצר: "בתקציב 2016 קיים פער בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות הצפויות, לפיכך נדרשת התייעלות רוחבית של כל משרדי הממשלה על מנת לצמצם את הוצאות הממשלה שיותאמו למסגרות התקציב הנתונות.
במסגרת זו, אגף התקציבים במשרד האוצר השאיר בידי המשרדים את הסמכות להחליט היכן לקצץ ועל כל משרד להפעיל את שיקול דעתו המקצועי בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד.
בהקשר של הקיצוץ בהשכלה הגבוהה, בסיס התקציב להשכלה גבוהה עומד על כ-9 מיליארד שקלים. מאז שנת 2011, גדל בסיס תקציב מערכת ההשכלה הגבוה בכ-2 מיליארד שקלים, זהו גידול משמעותי אשר מבטיח את חוסנה הכלכלי של המערכת.
בפועל ניתן לראות כי אין מדובר בקיצוץ, אלא בקיטון התוספות המתוכננות, ועל כן בוודאי ביחס לגידול בתקציב בשנים האחרונות לא צפויה פגיעה מהותית בהשכלה הגבוהה".