ארגוני הסביבה נגד האוצר: "כאוס והרס החופים בחסות החוק"

והנה, בכירי מינהל התכנון מודיעים כי במסגרת תמ"א 1 החדשה בפרק חופי הים התיכון ייקבע כך: "לכל סוג חוף נקבעו הוראות מפורטות המגדירות את מרחק הבניה מהחוף לשימושים שאינם תורמים לחוף או נשענים עליו (כגן מגורים), במרחק מינימלי של  100 מ' מקו המים. שימושים ציבוריים התורמים לחוף ולציבור כגון: מזנון, טיילת, מסעדות, מבנים לחינוך ימי וכדומה, הורחקו למינימום של 30 מ' מקו המים, ונקבע איסור בניה בטווח של 30 מ' מקו המים".

חוף הים בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני

לכאורה, ההיתר לבנייה בתוך 30 מטרים מקו המים יהיה "רק" למבנים קטנים "לתועלת הציבור", אבל בארגוני הסביבה קם הבוקר (שלישי) קול צעקה חוצה ארגונים המתריע בפני מינהל התכנון - אתם פותחים פתח להרס סביבתי חמור בחופי הים הצפופים שלנו ולבנייה פיראטית לצרכי רווחים פרטיים שתוכשר בחסות החוק.

"נפעל ככל יכולתנו למנוע את ההחלטה" 

החברה להגנת הטבע, ביחד עם "אדם, טבע ודין" פנו הבוקר במכתב למשרד האוצר ולאנשי מינהל התכנון האמונים על ההמלצות החדשות - רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי, שמרכזת את התכנית ומוטי קפלן, המלווה המקצועי של התכנית, מומחה בתחום שטחים פתוחים ותיירות. במכתבם דורשים שני הארגונים לבטל מייד את הדיון שנקבע בפרק התכנית המדובר אשר אמור להיערך ביום שלישי הבא במוסדות התכנון.

מהחברה להגנת הטבע נמסר למעריב אונליין כי "נפעל ככל יכולתנו למנוע את הדיון ואת ההחלטה על ההמלצות שהגיש מינהל התכנון ולהוריד את הנושא מסדר היום. יש פה את העיקרון שאסור לפרוץ את תמ"א 13 שמלכתחילה התקבל כדי לשמור על החופים שהם גם ככה עמוסים. יש לנו מעט מאד חופים שנותרו טבעיים ללא מגע יד אדם, והחופים המוסדרים כבר מתפקעים. פה קיוסק, שם מסעדה ולא יהיה לזה סוף. באקולוגיה יש מונח שנקרא 'כושר נשיאה'. הסביבה של חוף הים לא יכולה לשאת עוד בנייה בחופים, בין אם החוק יפתח פתח לקבלנים שינצלו פרצה כזאת או אחרת כדי להכשיר בנייה 'לתועלת הציבור' ובין אם לבנייה שהיא באמת כזאת".
 

בעמותת "צלול" טוענים כי אנשי מינהל התכנון, יוצרים במו ידיהם סתירות בתכנית שייתרו את הניסיון להפריד בין סוגי בנייה שונים בחופי הים ויפרצו אותה לכאוס של הרס החופים בחסות החוק. "פרק החופים בהמלצות לתוכנית המתאר הארצית, גוזל את החופים הפתוחים ומפקיר אותם לידיהם של היזמים. זאת במקום להגן עליהם לטובת הטבע, כלל הציבור והדורות הבאים. כך למשל, התכנית קובעת עקרונות לתכנון 'קו הבינוי הראשון' – מושג חדש שהיא יצרה.

"אנחנו רוצים להנות מחוף הים ולא לקנות קפה הפוך כל מטר" 

בשיחה עם "מעריב-אונליין" מסבירה דליה טל, רכזת הקמפיינים של 'צלול' מדוע ארגוני הסביבה יוצאים למלחמת חורמה ממש נגד התכנית: "מה זה 30 מטר? זה כמה צעדים מקו המים. אין לי מושג מה קרה להם. במקום מינהל התכנון הם נהיו מינהל הפיתוח, במקום לשמור על האוצר הקטן האחרון שנשאר לנו לדורות הבאים. אז אני מבינה שבתחום בחוף יהיו רק בתי קפה נניח, אבל מי צריך את כל הבתי קפה האלה? צריך להשאיר גם חתיכת חוף פתוחה. שבן אדם יוכל לבוא ולפרוש מגבת ולא להצטופף בין כל מי קופות רושמות. יעמוד מישהו עם חבל וימכור שמשיות. אבל אנחנו רוצים להנות מחוף הים ולא לקנות קפה הפוך כל מטר. מינהל התכנון מפקיר את החופים הפתוחים המעטים של ישראל למאוויי הרשויות המקומיות והיזמים".
 

טל חושפת בפנינו את הפירצות בגדר השמירה על החופים שמשאירה אחריה התכנית המוצעת ומסבירה: "מעבר לסעיף המדובר שלכאורה בא להרגיע, יש באותו מסמך סעיף שמגדיר עקרונות תכנון לקו הבינוי הראשון בחוף ובאותו סעיף מפורטת גם בנייה שהיא ממש לא 'לתועלת הציבור'. זה מה שהם כתבו, לא אנחנו. ואני שואלת עוד - מהו קו בינוי ראשון? זה מושג שמעולם לא הוגדר. גם את עיקרון הברזל לשמירה על השטחים הפתוחים בישראל, של צמידות דופן (בנייה רצופה) המופיע בתמ"א 35, הם מפרים. עכשיו יצוצו מזנונים על קו המים כמו פטריות אחרי הגשם? מי צריך את זה?". טל מוסיפה: "בעמוד האחרון יש פתאום סעיף של 'גמישויות' הקובע כי מוסד תכנון רשאי יהיה לאשר בחופים כפריים הוספת שימושים. מהם אותם שימושים?".