שר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), רשם היום (שלישי) הישג יוצא דופן בדיונים עם האוצר לקראת ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה שתתקיים מחר.
כץ השיג תוספת של למעלה ממיליארד שקלים למשרד הרווחה. אף שמדובר בכשליש מהתוספת בה נקב השר כץ בתחילת דיוני התקציב, בטקטיקה של משא ומתן קשוח מול האוצר ושר האוצר משה כחלון, בעצמו שר הרווחה לשעבר, מדובר בכל זאת בתוספת המשמעותית ביותר שניתנה למשרד הרווחה בעשורים האחרונים.
מלשכת השר נמסר כי התוספת כוללת בין היתר 200 מיליון שקלים להשמה חוץ ביתית לנכים ואנשים עם מוגבלויות, 100 מיליון שקלים לפיתוח שירותים קהילתיים לילדים ונוער בסיכון, 220 מיליון שקלים לחיזוק השירותים ברשויות המקומיות ובכללם תוספת תקנים לעובדים סוציאליים, 60 מיליון שקלים להרחבת שירותי הזנה במסגרות לקשישים ואנשים עם מוגבלות ועוד 580 מיליון שקלים להשלמת הכנסה לקשישים עניים.
לסעיפי התקציב נוספו גם תכניות ממוקדות לטיפול בעוני, הקמת מרכזים למיצוי זכויות, הכוונה תעסוקתית לאוכלוסיות רווחה ועוד.
"אני מברך על תוצאות המשא ומתן שניהלתי להגדלת תקציב הרווחה בישראל ומודה לראש הממשלה ולשר האוצר שרואים ב-2016 את שנת הרווחה. מדובר בתוספת משמעותית וחשובה שתסייע בפתרון בעיות ליבה קשות בחברה הישראלית. מחובתנו לדאוג לאוכלוסיות המוחלשות, לקשישים החיים בעוני, לילדים ונוער הנמצאים בסיכון, בעלי המוגבלויות והעובדים הסוציאליים, חוסנם הוא המדד למצפוננו החברתי", אמר שר הרווחה כץ.
למרות ההישג יוצא הדופן, השבוע היו גם מי שמתחו ביקורת על ההקצאה של האוצר לרווחה אשר פורסמה לקראת ישיבת הממשלה ושממשיכה להיות נמוכה מדי באופן יחסי למשרדי ממשלה אחרים. ציון גבאי, מנכ"ל הקרן לידידות ורן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, מסרו: "המצוקות החברתיות ידועות למשרד האוצר, אך התקציב המוקצה נמוך מדי ולא יחולל שינוי משמעותי במצבם של 1.8 מיליון ישראלים החיים בעוני ובמצוקה".
גבאי ומלמד גם פירטו את טענותיהם: "הגדלת קצבת השלמת הכנסה לקשישים הינה זניחה ביותר (תוספת של כ-30 שקלים בחודש לקשיש) ולא תוכל לסייע כלל כדי להוציא את 200 אלף הקשישים העניים ממעגל העוני. גם התקציב המיועד להרחבת פתרונות לדיור ציבורי נמוך מדי (280 מליון שקלים לעומת המלצה של מעל מיליארד שקלים של ועדת אלאלוף) והוא אינו מביא בחשבון את הצורך לטפל ולהרחיב את בסיס התקציב המיועד לסיוע בשכר דירה שהוא הפתרון הקיים ליותר מ-130 אלף משפחות".
עוד הוסיפו: "אנו מברכים על הכנסתו של מדד חדש אשר יחזק את הרשויות החלשות בתקציבי חינוך ורווחה אך תובעים כי במקביל תופסק שיטת ה'מצ'ינג' הנהוגה כלפי רשויות אלה. השיפור המוצע מתייחס כעת רק לתוכניות חדשות ותוספות בתקציב ולא לתוכניות הקיימות היוצרות אפליה זועקת לשמים בין הרשויות החזקות והחלשות. הגיע הזמן לחוקק את חוק הזכויות החברתיות אשר יגדיר אחת ולתמיד מהם התנאים המינימליים לקיום בכבוד של כל אזרח בישראל ויחייב את מדינת ישראל לספק אותם".