משטרת מחוז יהודה ושומרון פנתה השבוע בבקשה יוצאת דופן לציבור. בהודעה נאמר כי המשטרה מבקשת את עזרת הציבור בחקירת אירוע ההצתה ורצח התינוק הפלסטיני עלי דוואבשה בכפר דומא.
 
ההודעה, כמו גם ההחלטות האחרונות והבהולות של הקבינט הביטחוני והיועץ המשפטי לממשלה להתיר את הרסן ולהתיר שימוש בשורה של צעדים נגד פעילי ימין קיצוני, בהם מעצרים מינהליים, עשויות להצביע על הקושי הרב שיש לשב"כ לפצח התארגנויות של טרור יהודי ועוד יותר מכך, לגבש נגד חשודים תיקים שיבשילו לכלל הרשעה.
ישראל חסון, שמאחוריו קריירה של 23 שנות שירות בשב"כ, כולל תפקיד כסגן ראש הארגון, אומר כי השב"כ יכול לטפל בטרור יהודי, אך לשם כך הוא צריך לקבל מהדרג המדיני והמשפטי את הכלים הדרושים. "אין פעולות תג מחיר לא מפוענחות. יש מקרים שבהם אין ענישה", אומר חסון. "אני לא חושב שהשירות לא יודע מי אחראי לפעולות תג מחיר ואולי גם לפיגוע בכפר דומא, אלא שאין לו את הכלים הדרושים כדי להפוך את הידיעה לכתב אישום. אני יכול לטפס על כל קיר בעולם רק אם תיתן לי כלים". 

לטענתו, את התלונות בעניין זה אין להפנות לשב"כ אלא ליועץ המשפטי, לממשלה ולדרג המדיני שכן לדבריו, "אולי הם לא רואים את הדברים עין בעין".
לכאורה, מסביר חסון, אין שום הבדל בין טיפול בטרור פלסטיני לטרור יהודי. "טרור באשר הוא יש לו אותה התכלית ולא משנה אם עושה אותו יענק'לה, מוישה או מוחמד", אומר חסון. "אם הצלחת לעצור את האנשים שהציתו את בית הספר הדו־לשוני בירושלים, זה לא אצבע אלוהים. זאת עבודה של השב"כ. אלא שהחבר'ה האלה יוצאים מבית המשפט עם עונשים מגוחכים. מעמידים אותם לדין על סעיף של גרימת חבלה לרכוש. הם מקבלים שנתיים ואומרים 'היה שווה'. אם היית מעמיד אותם לדין על הסתה והמרדה, הם היו חוטפים יותר. בחקירת ההצתה בכנסיית הלחם והדגים מצאו אצל אחד החשודים מסמך ובו הסבר מפורט כיצד לשרוף מסגד או כנסייה, כיצד לבצע פיגועים וכיצד לעמוד בחקירה. אם לא היו קוראים לו מוישה אלא מוחמד, והפיגוע היה בבית כנסת ולא בכנסייה, יש לך ספק שהיו עוצרים אותו לפני כל דבר למעצר מינהלי לשנתיים?
"אחרי שריפת בית הספר הדו־לשוני ושריפת כנסיית הלחם והדגים זה לקח שבוע־שבועיים וכבר עלו על מי שעמד מאחורי זה, אבל זה לא מספיק כי הטיפול בבעיה צריך להיות טיפול מערכתי. היום אתה מביא אותם לחקירה והם שותקים. אתה לא יכול להפעיל עליהם שום כלי. ממש איוולת. אם אתה תופס אדם כזה, לא ברור לי איך הוא לא מקבל קודם שנתיים שבהן יתייבש בכלא. לכן הכתובת היא לא השב"כ. השב"כ פועל עם ידיים קשורות, והוא כבר שלוש או ארבע שנים טוען שצריך להכריז על הפעילות של תג מחיר כטרור לכל דבר".
לדברי חסון, הגיעה העת שכל המערכות יתעוררו כדי לטפל ביד קשה בתופעת הטרור היהודי, שלדבריו עלולה להמיט אסון על מדינת ישראל: "הם סכנה אסטרטגית למדינת ישראל. האנשים האלה לא ישבו בשקט עד שהם יורידו את הר הבית ונמצא את עצמנו במלחמת גוג ומגוג".
"לא פצצה מתקתקת"
"בעבר לטרור היהודי, כדוגמת המחתרת היהודית משנות ה־80, הייתה תשתית גדולה", אומר ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) שכיהן בשנים 2000־2005 כראש השב"כ. "כיום אנו מדברים על דפוס פעולה שונה. מדובר בנערים צעירים, חלקם קטינים, בלי שיש להם עקבות בשטח. חלק מהעצורים הם מתחת לגיל 20. זה לא הגווארדיה הישנה. לפעמים מדובר באחד ולפעמים שניים או שלושה. כדי להכין בקבוק תבערה מספיק בן אדם אחד".
על ההבדל בין טיפול בטרור יהודי לבין טיפול בטרור פלסטיני אומר דיכטר: "בטרור פלסטיני אנו מדברים על היקפים הרבה יותר גדולים ובאינטנסיביות הרבה יותר גדולה, והמערכות שלנו מצליחות לפתח שיטות ולפצח את תשתית הטרור. לשמחתנו, השב"כ מצליח לשים מדי פעם יד על חוליה יהודית, אבל לצערנו הוא לא מצליח לקחת מודיעין ולהתקדם בחקירה תוך כדי מעצרם. החקירה היא אחד הכלים היותר משמעותיים, אבל כשמולך נחקרים צעירים שמתחפרים בתוך עצמם ולא מדברים בחקירה - קשה לך להתקדם בחקירה כי הם לא נחשבים לפצצות מתקתקות ואתם לא יכול להפעיל עליהם שיטות חקירה כמו נגד מחבלים פלסטינים. קשה גם לחדור אליהם כי הם צעירים מאוד. להפעיל סוכן קטין זו פרוצדורה נדירה ובעייתית".

ח"כ אבי דיכטר. צילום: יוטיוב
 
"במקרים הספציפיים של 'תג מחיר' מדובר בחוליות מאוד קטנות ובודדות", טוען מצדו מנחם לנדאו, שבעבר עמד בראש החטיבה היהודית בשב"כ. "זה לא ארגון עם תקנון, נהלים או תאים".
בנוסף, לנדאו טוען כי המפגעים בדרך כלל פועלים בסביבה אוהדת מצד אחד, או סביבה שלא רוצה להתעסק איתם מן הצד האחר: "חלק מההורים שלהם תומכים במעשים או עומדים מאחורי הילדים גם אידיאולוגית, וגם כשהם עושים מה שהם עושים הם לא יוצאים מגדרם. לעומת זאת, ישנם נערים שלא שמים על ההורים".
עוד מאפיין של מבצעי פיגועי תג מחיר הוא שאין להם כתובת ראשית או מנהיג. "בזמנו תג מחיר התחיל כתופעת תגמול", אומר לנדאו. "הרסו מאחז והם עשו פעולה נגדית. הכוונה הייתה לאיים או להזהיר את הממלכה 'אל תתעסקו איתנו'. במשך הזמן זה הידרדר ונהיה מצב יותר קשה. היות והגיל שלהם הולך ויורד, קשה לך לפעול מולם, מה גם שהם לא נמצאים במסגרות שאתה יכול להתקרב אליהם".
"בסך הכל עשו גרפיטי"
אל מול הקשיים שהועלו, האם בכלל אפשר למגר את הטרור היהודי? "כשאתה מטפל בטרור, קשה מאוד לעקור מהשורש את האידיאולוגיה שעומדת מאחוריו", אומר ח"כ דיכטר. "אתה יכול לעקור את האנשים הפעילים. ככל שהפעילות היא מינורית יותר, היכולת להכניס אותם לתקופות ארוכות לכלא קטנה יותר, ואז כעבור שבועות או חודשים הם משתחררים. לכן מצד אחד אתה אומר: טוב שהטרור הוא לא בעל מאפיינים דרמטיים של ירי ומטעני חבלה, אבל בקבוק תבערה הוא רימון יד לכל דבר ועניין".
האם שימוש במעצר מינהלי יסייע לשב"כ במלחמתו בפשיעה הלאומנית היהודית?

“בהליך פלילי רגיל אתה צריך להביא לבית המשפט ראיות. במעצר מינהלי אתה צריך להביא מודיעין טוב. אתה יודע שהאיש הזה אחראי למעשים או שעומד לבצע מעשים, אבל אין לך תשתית ראייתית מספיקה להרשעה, ואז אתה יכול להשתמש, באישור של בית משפט, בהליך של מעצר מינהלי. מעצר מינהלי יכול לסייע עד שיקרה משהו שייקלט מודיעינית. בסוף העצור מודה באשמה בעקבות טעות שעשה".
"השב"כ לא פועל בחלל ריק, הוא צריך את הסיוע של השטח", מבהיר לנדאו לגבי מאמצי האיתור של הארגון.
"אני לא יודע כרגע מה חסר לשב"כ, אך כשמדובר בקבוצה כה קטנה וממודרת שמייצרת חתימה אלקטרונית קטנה - לא בטוח שהאמצעים שבידי השב"כ מתאימים לסוג הפעילות הזאת", אומר מצדו ח"כ דיכטר.
התחושה בציבור היא שהשב"כ לא מצליח להתמודד עם תופעת תג מחיר.
"אני לא יכול להתמודד עם תחושה", אומר ח"כ דיכטר, "אבל כשהיה פיגוע בכנסיית הלחם והדגים בטבריה גם הייתה תחושה דומה. השב"כ חשף תשתית די מהר, אבל לא הצליח לתרגם זאת למודיעין. צריך לזכור: לא מדובר באינוונטר של מאות אנשים. לפעמים אתה פורם חוט בבגד של חוליה שתפסת ומתברר לך שהם אחראים להרבה פיגועים. הבעיה העיקרית היא שברוב המקרים אנו לא עוסקים בזה כי התוצאות לא נגמרו באסון. לא הציבור ולא התקשורת עוסקים בפיגועים אם התוצאה שלהם לא קטלנית. כך למשל, נזרקים מאות בקבוקי תבערה. כשתינוק נשרף למוות ומשפחתו נאבקת על חייה, זה עולה לתודעה. אני בטוח שהצבא, השב"כ והמשטרה ינצלו את ההזדמנות הנוכחית ויצאו למאבק חסר פשרות בטרור היהודי".
"עד לאחרונה", מוסיף לנדאו, "ההתייחסות לתג מחיר הייתה ברמה פלילית וסלחנית. הגיעו לבית משפט וקיבלו 200 שקל קנס על השחתת רכוש מכיוון ש'בסך הכל עשו גרפיטי'. לי היה ברור שההתייחסות אליהם הייתה צריכה להיות שונה מכיוון שיש להם אידיאולוגיה אנרכיסטית. לפני שנתיים קראו להם 'התארגנות בלתי מותרת', אבל זה לא מספיק. הם ממש ארגון טרור לכל דבר, ואז זה משנה את כללי המשחק. ההחלטות הממשלה והקבינט האחרונות מלמדות אולי על התייחסות רצינית יותר לתופעה. אני מקווה שלהחלטות תתלווה גם חקיקה, כי השב"כ פועל במסגרת חוק. חבל רק שלא עשו את זה קודם, כי מי שראה איך העניינים מתגלגלים - הבין שיום אחד זה ייגמר ברצח. היום שרפו תינוק ומי יודע מה יהיה מחר".
דיכטר מסכם כי בסופו של דבר הכל עניין של הרתעה: "צריך להרתיע אותם שיבינו שהם לא יכולים להוביל באף מדינה שלמה, שהם לא יכולים לקבוע מרקם יחסים עם הפלסטינים באמצעות פורע חוק שעושה גרפיטי של 'מוחמד חזיר' ומקפיץ אלפים החוצה או שעושה פיגוע עם בקבוק תבערה שיכול להפוך לפיגוע עם תוצאות אסטרטגיות".