ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האנרגיה, יובל שטייניץ, הציגו היום (חמישי) את השינויים במתווה הגז, זאת לאחר שאמש הושגה הסכמה בין המדינה לבין חברות הגז.
נתניהו נשא דברים קצרים בפתיחת הצגת המתווה ואמר כי הוא שם במרכז את האינטרסים של אזרחי ישראל, את התעשייה ואת הכלכלה והחברה הישראלית. "אני מודה לשטייניץ שהגיענו להסכם שיכניס מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות וזה יילך לבריאות, לחינוך, לרווחה. הוא יוריד את יוקר המחיה באופן משמעותי".
נתניהו מנה את יתרונות המתווה וטען כי מדובר במפתח לצמיחה: "עולה פחות לייצר עם גז, המחירים יהיו נמוכים. זה יסייע לתעשייה והפריפריה ועל ידי כך נוכל לייצר מקומות עבודה חדשים, צמיחה, ביטחון אנרגטי, ניקיון הסביבה. יש את כל הסיבות לעשות את הדבר הזה. נוציא את הגז מקרקעית הים ונביא אותו למדינת ישראל. אני בטוח שלאחר כל בחינה אפשרית, מרבית אזרחי ישראל ישתכנעו שהמתווה הזה טוב. אביא את המתווה הזה לממשלה ביום ראשון, נעביר אותו ברוב גדול של קולות ובצדק".
"לא נפגע באינטרסים של מדינת ישראל בגלל שיקולים פוליטיים"
"לא נפגע באינטרסים של מדינת ישראל בגלל שיקולים פוליטיים"
שר האנרגיה, יובל שטייניץ הוסיף כי מהיום שנכנס לתפקידו כשר האנרגיה, שם בראש סדר העדיפויות את התנעת מתווה הגז ותעשיית האנרגיה בישראל. "עיכובים של שנים, שעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים כמו פיתוח ליווייתן, חייבים להיגמר. הדבר הכי חשוב הוא שאחרי עיכוב מיותר של כמה שנים, אנחנו עם אישור המתווה, נתחיל לנוע קדימה. ניצור תחרות ומונופול למאגרי גז נוספים. לעיתים, זמן הוא פקטור חשוב, כשמדובר במאות מיליארדי שקלים, כשמדובר בביטחון אנרגטי, כשמדובר ביכולת שלנו למנף את הגז לחיזוק הביטחון ביחד עם מצרים וירדן, עיכוב של שנים הוא בלתי נסבל וטרגדיה", הוסיף שטייניץ.
"אני תמיד אעשה את הדבר הנכון למיטב הבנתי, ולא רק את מה שנראה נכון, או פחות נכון למישהו כזה או אחר. לא עולה בדעתי לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה בגלל שיקולים פוליטיים. המתווה הזה נועד לפתח את שדות הגז והנפט וחידוש חיפושי במים שלנו", אמר שטייניץ.
שטייניץ הצביע על הקשיים והוסיף: "הקושי שעומד בפנינו הוא כפול. פיתוח ליווייתן וכריש תנין, הוא לא פשוט. בכל העולם כולו יש האטה במחירי הגז והנפט. התעשייה מושפעת בגלל ההאטה והירידה במחירים. יש ירידה בפיתוח עסקים כאלו. הדבר השני זה שבשנים האחרונות, האזור שלנו הוא כמרקחה. גם על מדינות מתונות כמו מצרים וירדן, אנחנו צריכים לשחות נגד הזרם. זהו איזור בעייתי".
לדברי שטייניץ ישנן בשורות מעודודת. "למיטב הבנתי, התגליות הן לא סוף פסוק, מחכות כמויות גדולות של נפט במים שלנו. אין ודאות בדבר, אבל יש היתכנות וסבירות שתגליות נוספות בתחומי הגז והנפט ממתינות לתורן. אני פונה לחברות אנרגיה משמעותיות ברחבי העולם וקורא להן לחזור ולהשקיע בישראל ובחיפושים כלכליים. אנחנו לא רוצים להסתפק רק בשלושת השדות שהתגלו, אנחנו חושבים שיש סיכוי סביר לחשיפה של מאגרי נפט משמעותיים".
שר האנרגיה מנה את השינויים במתווה ולדבריו מדובר בשינויים בשלושה תחומים: מחירי הגז, הדרך לפיתוח לווייתן וסעיף היציבות. "נעננו להוסיף רכש מקומי בסך 500 מיליון דולר, וזה הוכנס למתווה", אמר שטייניץ.
"בסוגיית המחירים הגענו למתווה של הפחתת המחירים המירביים, והגענו לזה בדרך יצירתית. בנוסף לתקרת הממוצע הישראלי, חברות האנרגיה יציעו שני חוזים, שמבוססים על החוזים הטובים ביותר שקיימים במשק הישראלי היום. במקום לשנות את המחירים, הם יחוייבו לתת את המחירים הנמוכים ביותר. לגבי תעשיינים ותעשיות, החברות יחוייבו להציע את חוזה בז"ן, שיביא אותנו למחיר של 5.10 והצמדה למחיר הברנד", הסביר שטייניץ על השינויים בתחום המחירים.
"לגבי יצרני חשמל, לקחנו את החוזים הטובים ביותר של דור-עד, דליה ו-ODC , הוא יביא אותנו לאיזור ה-4.70, עם הצמדה מאוד מתונה, מחיר שחייבים להציע לכל יצרן חשמל מעל 20 מגה וואט. תחנות קטנות וגם גדולות יקבלו זאת. לגבי תעשיות, זה יהיה 5.10", הוסיף שטייניץ.
לגבי פיתוח ליווייתן אמר שר האנרגיה: "נבחן את ההתקדמות של הפרויקט, ואם הוא לא יושלם תוך ארבע שנים, ניקח את החזקה אלינו. תוך שנתיים החברות יצטרכו להראות השקעה של מיליארד וחצי דולר בליווייתן, בנוסף למיליארד שכבר הושקע, אם הן לא יעמדו בכך, נבחן מחדש את ההתקשרות איתם. תוך חמש שנים, אם לא תהיה השקעה של חמישה מיליארד דולר, ניפגש".
שטייניץ הבהיר את האחריות הממשלתית: "ממשלה יכולה להתחייב בשם הממשלה, התחייבות ממשלתית, אבל לא יכולה להתחייב בשם הכנסת. הממשלה מתחייבת לעשות הכל לשמור על המתווה, אך לא יכולה להתחייב על הצעות חקיקה פרטיות בכנסת. דבר נוסף שקשור ליציבות הוא שאחרי חמש שנים, יש בחינה מחדש של סעיף היציבות. יש נקודת יציאה במידה והפיתוח לא יתממש כראוי".
"מפגן פופוליסטי ועטור סיסמאות חסרות כיסוי"
ח"כ שלי יחימוביץ' מתחה ביקורת על נמתווה שהושג ואמרה כי "המפגן הפופוליסטי ועטור הסיסמאות חסרות הכיסוי של נתניהו ושטייניץ לא ימחק את הכתם הכבד הרובץ על ממשלת יוקר המחייה של נתניהו: הנצחתו של מונופול פרטי רב עוצמה, שיעשוק מעתה ואילך את אזרחי ישראל. כשלי המתווה לא תוקנו ולו בפסיק". יחימוביץ' הוסיפה כי היא קוראת לשרי הממשלה שלא להצביע ביום ראשון בעד המתווה.
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה להסכמות שהושגו בין הממשלה לבין חברות הגז ואמרה כי "שטייניץ ונתניהו הופכים את ישראל לאוליגרכיה בשליטת ברוני הגז".
ח"כ גלאון הוסיפה כי "במתווה שהוסכם עם חברות הגז אין כל בשורה לעומת המתווה המקורי והגרוע. המו"מ שהתנהל בימים האחרונים לא נועד לשפר את המתווה בעקבות הביקורת הציבורית, אלא להשתיק אותה ולמרוח את הציבור. המתווה שהוסכם מוכיח שהמשא והמתן עם חברות גז היה פיקטיבי".
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, תקף היום בחריפות את המתווה ואמר כי "זהו מתווה כניעה למונופול שמקבל שליטה מוחלטת במשק הגז והאנרגיה בישראל".
עוד הוסיף חנין בביקורת ישירה על רה"מ: "נתניהו לא עצר באדום, רגולטורים שניסו להגן על האינטרס הציבורי סולקו מהדרך - מהממונה על ההגבלים העסקיים ועד ליו"ר רשות החשמל. נתניהו ניסה לעקוף את הכנסת ולהעביר את ההחלטה הזו בדלתיים סגורות. אני קורא לציבור להשמיע קול מחאה וקורא לחברי הכנסת לפעול נגד אישור המתווה הזה".
שר האנרגיה מנה את השינויים במתווה ולדבריו מדובר בשינויים בשלושה תחומים: מחירי הגז, הדרך לפיתוח לווייתן וסעיף היציבות. "נעננו להוסיף רכש מקומי בסך 500 מיליון דולר, וזה הוכנס למתווה", אמר שטייניץ.
"בסוגיית המחירים הגענו למתווה של הפחתת המחירים המירביים, והגענו לזה בדרך יצירתית. בנוסף לתקרת הממוצע הישראלי, חברות האנרגיה יציעו שני חוזים, שמבוססים על החוזים הטובים ביותר שקיימים במשק הישראלי היום. במקום לשנות את המחירים, הם יחוייבו לתת את המחירים הנמוכים ביותר. לגבי תעשיינים ותעשיות, החברות יחוייבו להציע את חוזה בז"ן, שיביא אותנו למחיר של 5.10 והצמדה למחיר הברנד", הסביר שטייניץ על השינויים בתחום המחירים.
"לגבי יצרני חשמל, לקחנו את החוזים הטובים ביותר של דור-עד, דליה ו-ODC , הוא יביא אותנו לאיזור ה-4.70, עם הצמדה מאוד מתונה, מחיר שחייבים להציע לכל יצרן חשמל מעל 20 מגה וואט. תחנות קטנות וגם גדולות יקבלו זאת. לגבי תעשיות, זה יהיה 5.10", הוסיף שטייניץ.
לגבי פיתוח ליווייתן אמר שר האנרגיה: "נבחן את ההתקדמות של הפרויקט, ואם הוא לא יושלם תוך ארבע שנים, ניקח את החזקה אלינו. תוך שנתיים החברות יצטרכו להראות השקעה של מיליארד וחצי דולר בליווייתן, בנוסף למיליארד שכבר הושקע, אם הן לא יעמדו בכך, נבחן מחדש את ההתקשרות איתם. תוך חמש שנים, אם לא תהיה השקעה של חמישה מיליארד דולר, ניפגש".
שטייניץ הבהיר את האחריות הממשלתית: "ממשלה יכולה להתחייב בשם הממשלה, התחייבות ממשלתית, אבל לא יכולה להתחייב בשם הכנסת. הממשלה מתחייבת לעשות הכל לשמור על המתווה, אך לא יכולה להתחייב על הצעות חקיקה פרטיות בכנסת. דבר נוסף שקשור ליציבות הוא שאחרי חמש שנים, יש בחינה מחדש של סעיף היציבות. יש נקודת יציאה במידה והפיתוח לא יתממש כראוי".
"מפגן פופוליסטי ועטור סיסמאות חסרות כיסוי"
ח"כ שלי יחימוביץ' מתחה ביקורת על נמתווה שהושג ואמרה כי "המפגן הפופוליסטי ועטור הסיסמאות חסרות הכיסוי של נתניהו ושטייניץ לא ימחק את הכתם הכבד הרובץ על ממשלת יוקר המחייה של נתניהו: הנצחתו של מונופול פרטי רב עוצמה, שיעשוק מעתה ואילך את אזרחי ישראל. כשלי המתווה לא תוקנו ולו בפסיק". יחימוביץ' הוסיפה כי היא קוראת לשרי הממשלה שלא להצביע ביום ראשון בעד המתווה.
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה להסכמות שהושגו בין הממשלה לבין חברות הגז ואמרה כי "שטייניץ ונתניהו הופכים את ישראל לאוליגרכיה בשליטת ברוני הגז".
ח"כ גלאון הוסיפה כי "במתווה שהוסכם עם חברות הגז אין כל בשורה לעומת המתווה המקורי והגרוע. המו"מ שהתנהל בימים האחרונים לא נועד לשפר את המתווה בעקבות הביקורת הציבורית, אלא להשתיק אותה ולמרוח את הציבור. המתווה שהוסכם מוכיח שהמשא והמתן עם חברות גז היה פיקטיבי".
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, תקף היום בחריפות את המתווה ואמר כי "זהו מתווה כניעה למונופול שמקבל שליטה מוחלטת במשק הגז והאנרגיה בישראל".
עוד הוסיף חנין בביקורת ישירה על רה"מ: "נתניהו לא עצר באדום, רגולטורים שניסו להגן על האינטרס הציבורי סולקו מהדרך - מהממונה על ההגבלים העסקיים ועד ליו"ר רשות החשמל. נתניהו ניסה לעקוף את הכנסת ולהעביר את ההחלטה הזו בדלתיים סגורות. אני קורא לציבור להשמיע קול מחאה וקורא לחברי הכנסת לפעול נגד אישור המתווה הזה".
השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת מצטרפת הביעה את התנגדותה לטיוטת מתווה הגז בנוסח המוצע. לטענת השדולה ישנה התעלמות מוחלטת במתווה מהסוגיות הסביבתיות והבריאותיות הנובעות מהפקה ומחיפוש של גז טבעי בים. "בולט במיוחד היעדר ההתייחסות לסיכונים סביבתיים כגון דליפה,
כתוצאה מתאונה, מאסון טבע או מחבלה. חסרות בו גם הערכות של העלויות הכלכליות הכבדות הנובעות מדליפות ומזיהומים".
לטענת השדולה "סכנה נוספת קיימת כתוצאה משאיבה מהירה, שעלולה להוביל לקריסת מאגר הגז הטבעי".