"חייבים לתמוך במתנדבי שנת השירות": המאבק על תנועות הנוער

חייבים לתמוך במתנדבי שנת השירות. פשוט חייבים", אומר דובר תנועת הנוער העובד והלומד ברק סלע.

"בסופו של דבר, זו מתמטיקה פשוטה: כדי להוציא מדי שנה 2,100 מתנדבי שנת שירות, שמפעילים מעל 400 אלף ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ ומהווים את עמוד השדרה הערכי של המדינה הזו. ביטחון הוא לא רק טנק, ולא צריך להיות גאון כדי להבין שהתועלת עולה עשרת מונים על השקעה יחסית קטנה. לכן צריך לעשות שינוי בסדר העדיפויות שלנו".

סלע, בן 30 מראשון לציון, משמש גם כדובר הקואליציה של תנועות הנוער, הנאבקת בימים אלה להשגת תוספת תקציבית שתאפשר את המשך הפעלתן של מסגרות שנת השירות. מסגרות, שאם לא יקבלו את התקצוב ההולם, עשויות שלא לפתוח את שנת הפעילות הקרובה, שאמורה להתחיל כבר בראשית חודש ספטמבר.

"כמי שמגיע מהתחום של תנועות נוער וגדל בתנועה כזו, שנת שירות הייתה השנה הכי מעצבת בחיים שלי. למדתי מה זו עצמאות, איך נראית החברה הישראלית מעבר למקום שבו גדלתי", מוסיף סלע, שבתחילת העשור שעבר שימש במשך שנה כקומונר (מדריך תנועת נוער בשנת שירות שחי בקומונה) של הנוער העובד והלומד במעלה אדומים, בטרם גיוסו לצבא. "זו הייתה שנה שבה קשרתי את עצמי בצורה עמוקה עם החברה שלנו, למדתי מה הן ציונות והגשמה. מכאן, מהניסיון הזה שצברתי, אני חושב שכמה שיותר אנשים צריכים לעשות את שנת השירות הזו".

בשבוע שעבר שיגרו מזכ"לים של 20 תנועות וארגוני נוער מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו דרשו את התערבותו המיידית בתקצוב שנת השירות כדי לאפשר את פתיחת שנת הפעילות למתנדבי המסגרות השונות (המכונים בפשטות ש"שים, ראשי תיבות של שנת שירות). עם החותמים נמנים השומר הצעיר, הצופים, בית"ר, נוע"ם (נוער מסורתי), בני עקיבא, תנועות המחנות העולים, תנועת נוער האיחוד החקלאי, החברה להגנת הטבע והנוער העובד והלומד – ארגונים חוצי מגזרים שהתאגדו יחדיו כדי למנוע פגיעה אפשרית במפעל המשרת מאות אלפי חניכים מדי שנה.

פעילות "השומר הצעיר". צילום: באדיבות "השומר הצעיר"

"לפעילותם החינוכית של מתנדבות ומתנדבי שנת השירות משמעות אדירה ביחס לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית", נכתב במכתב. "שיעור היוצאים לפיקוד זוטר בצבא (בקרב בוגרי הש"ש) הוא פי שניים וחצי מהשיעור הכללי של המתגייסים, ושיעור היוצאים לקצונה הוא פי שלושה מהשיעור הכללי. ללא פעילותם של מתנדבי שנת השירות, אין באפשרותנו לפתוח את שנת הפעילות בתנועות ובארגוני הנוער, שכן הם מהווים את שדרת ההדרכה המרכזית".

"יש תקנה במשרד החינוך שדרכה מתוקצבים הש"שים, כשבעצם התקציב הזה הוא לא מספיק", מוסיף סלע. "מדובר בתקציב שנתי קבוע בסדר גודל של 25 מיליון שקל בלבד, בעוד מספר הש"שים רק הולך ועולה משנה לשנה וכמות הכסף שעומדת לרשותם רק הולכת ונשחקת. למשל, לפני שנתיים היו 1,850 מתנדבי ש"ש מכל הארץ, שבחרו לצאת לשנת שירות באחת המסגרות בטרם גיוסם לצה"ל. בשנה שעברה כבר עמד המספר הזה על 2,100 מתנדבים ומתנדבות בפריסה ארצית. במספרים, מדובר במשהו כמו 12 אלף שקל בשנה פר מתנדב, שצריכים לממן עבורו נסיעות, אוכל, ביטוח, הכשרה. צריך לקחת בחשבון שאלה חבר'ה שלא גרים בבית, אבל הם עוד לא בצבא, והם אינם מקבלים משכורת קבועה. חייל ממוצע, לעומת זאת, שמרוויח 400־300 שקל בחודש, מקבל את כל שאר הצרכים שלו מהצבא. המכשלה הכלכלית הזו גם מהווה מחסום בפני אוכלוסיות נוספות שמעוניינות להצטרף לשנת שירות. יוצא שאם אתה לא בא מבית שההורים יתמכו בך כלכלית בזמן שאתה בשנת שירות, לא תוכל להיכנס".

לדברי סלע, למרות ההסכמה שהמדינה מממנת 90% מהפעילות והארגונים מכסים את 10% הנותרים, בפועל המדינה משתתפת רק ב־40% מההוצאות, ואילו התנועות נושאות על כתפיהן חלק עיקרי של 60%.

מה אתם דורשים עכשיו?
"להגדיל את התקציב שהתנועות מקבלות בכ־30 מיליון שקלים, כך שיעמוד על 55 מיליון. לצערי, זה מאבק שאנחנו נאלצים לנהל שוב ושוב. כבר לפני שנתיים יצאנו למאבק, כשבזמנו רצו לקצץ לנו תוספת השלמה שהעלתה את התקציב השנתי הקבוע שלנו מ־18 ל־25 מיליון שקל. בעקבות המחאה ההיא קמה ב־2014 ועדה בין־משרדית של החינוך, האוצר והביטחון עם נציגי תנועות נוער. המסקנות שלה היו שכדי להעמיד את שנת השירות במקום הראוי לה, ושהתנועות לא יספגו גירעונות, יש להעלות כאמור את התקציב ל־55 מיליון. אלא שהסיפור הזה תקוע ופשוט לא מיושם. נכון להיום, אנחנו שבועיים לפני פתיחת שנה ואנחנו מבינים שאם לא נקבל מתווה, לא נוכל להיכנס לשנה חדשה".

"מקלות בגלגלים"

"אני אמורה לצאת לשנת שירות בצפון ולהתנדב עם נוער בקיבוצים באזור עמק יזרעאל ולהדריך שם קבוצות בכל מיני גילים", מספרת ענבר כרמי, בת 18 מכפר סבא, שמיועדת לצאת לשנת שירות בשומר הצעיר. "במהלך השנה אנחנו אמורים לגור באחד הקיבוצים שם ולעבוד בכל האזור. עכשיו אני פוחדת מכל מיני שינויים תקציביים שיקשו על הפעילות שלנו, או שידרשו מההורים שלנו לשים יותר כסף ממה שהתכוונו לתת, או שהאוכל יצטרך להיות על חשבוננו".

איך זה גורם לך להרגיש?
"מאוד קשה. אני ממש מאמינה בשנת שירות שלי ובשנות שירות בכלל, וקשה לי עם התחושה שהממשלה לא תומכת בזה מספיק. לכן חשוב לנו להעלות המון מודעות לנושא. יש לנו דף מאוד פעיל בפייסבוק בשם 'נאבקים למען שנת השירות בישראל', שכבר צבר אלפי לייקים".

את יכולה לדמיין סיטואציה שאת לא יוצאת לשנת שירות?
"המדריכים עוד לא דיברו איתנו על זה. אני מניחה שיש מסגרות אחרות שהן פחות מבוססות מהשומר הצעיר, שיהיה להן קשה לצאת אל הפועל, ואני מרגישה חלק מהמאבק שלהן – גם אם זה לא נוגע ספציפית אלי".

חניכים בתנועה. צילום: באדיבות "השומר הצעיר"

גם אדם הרצוג, בן 18 מזכרון יעקב, צפוי לעשות בשנה הקרובה שנת שירות בירושלים, במסגרת ארגון נוע"ם. "אני אמור לגור בקומונה בשכונת קטמון, ורוב ההתנדבות שלי תהיה שם", הוא מספר. "אהיה רכז סניף של נוער מהעדה האתיופית, ואעבוד עם ילדים בבית הספר של השכונה במטרה לקדם גישור וצמצום פערים בין תרבויות. זו שנה שאנחנו כבר מתכננים אותה הרבה זמן ומצפים לה, ולא נראה לי הגיוני שפתאום ישימו לנו מקלות בגלגלים. אחרי הכל, זה נוער שמוכן לתת שנה של תרומה לקהילה על בסיס התנדבותי לפני השירות הצבאי שלנו, וזה משהו שהמדינה צריכה לרצות ולקדם – ולא להקשות על יישום מסקנות הוועדה הבין־משרדית".

"שנת השירות הזו היא דבר חיובי, היא תורמת לפיתוח האישי של המתנדב ולקהילה כולה", מוסיף הרצוג. "הייתי שמח לראות שהמפעל המדהים הזה יקבל את מה שמגיע לו".

"בגרות ובשלות"

תמר סגל, בת 18 מרעננה, אמורה לצאת לשנת שירות בספטמבר במסגרת תנועת הצופים. "אני עושה שנת שירות בגרעין 'אנת', שזה ראשי תיבות של 'אמנות נותנת תרומה'", מספרת סגל. "אני הולכת להתנדב במסגרות חינוכיות בנצרת עילית, בבתי ספר ובמועדוני נוער, ובעיקר בשבט הצופים, כשההדרכה תשלב בתוכה ענפים שונים של אמנות. אני, אישית, מגיעה מהתחום של אמנות פלסטית: ציור, פיסול וצילום".

תמר סגל וחברותיה מתנועת "הצופים". צילום: ללא

את חוששת ששנת השירות תתבטל?
"האפשרות קיימת, למרות שברמה האישית אני מנסה להישאר אופטימית ומאמינה שזה לא יקרה. אני באמת חושבת שהמפעל הזה הוא בין הפרויקטים היפים והטובים בארץ, שנותן פלטפורמה להרבה בני נוער לתת מעצמם ולהקנות לקהילה את המיומנויות והערכים שהם קיבלו במהלך תשע שנות פעילות בתנועות הנוער שלהם. עם כמה שמאשימים את הדור שלנו בשטחיות, רדידות וחוסר עומק, אני חושבת שהנושא חשוב ומשמעותי בדיוק מהטעם הזה – שהוא מדגיש את הנתינה והמוטיבציה ואת הנכונות שלנו לתת ולתרום לחברה, ולכן רק צריך לטפח, לפאר ולתקצב את הפרויקט הזה. זה בכלל לא מובן מאליו שאלפי בני נוער מתנדבים מדי שנה לצאת מאזור הנוחות שלהם ולתרום לקהילה, בנוסף אני חושבת שהש"שים מקבלים המון, וזה נותן להם בהמשך כלים להגיע למקומות הכי מובחרים שיש בצבא, וזה משהו שתורם לבגרות ולבשלות שלהם. אנשים בהנהגה צריכים להבין שאנחנו במצב קריטי שמחייב צעדים דרסטיים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "דוח הוועדה לא אושר בשל הסתייגות משרד הביטחון מההמלצה שייכנס כמשרד מתקצב נוסף מעבר למשרד החינוך. יודגש כי משרד החינוך מוכן לאמץ את מסקנות הדוח ויוסיף את חלקו התקציבי, ככל שיאושר המתווה".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "על פי התקנה שנקבעה על ידי שר האוצר לשעבר, תקצוב התוכנית הוא על ידי משרד החינוך שמקבל לטובת הנושא תקציב ייעודי, בעוד משרד הביטחון אחראי על כל נושא התיאום והארגון של הש"ש בנושא דחיית השירות שלהם בצה״ל, ומלווה אותם לאורך השירות. בכוונתנו להמשיך וללוות את בני הנוער גם בשנים הבאות, כפי שבוצע עד כה".