טרטורם של ניצולי שואה בישראל בניסיונם לקבל מהמדינה את הסיוע שלו הם זכאים הפך ברבות השנים לתופעה ידועה ומצערת. אבל מי שחשב לרגע שישראל שוברת שיאים של ביורוקרטיה יגלה כי הגרסה הפולנית אטומה ומתישה יותר.
כבר ב־1991 חוקק הפרלמנט הפולני חוק קצבאות לניצולי שואה שהיה תקף לאזרחי פולין בלבד. לפני ארבעה חודשים, באפריל האחרון, נכנס לתוקפו תיקון לחוק שהעבירה הממשלה בוורשה ולפיו היא תשלם קצבאות גם לניצולים יוצאי פולין המתגוררים מחוץ למדינה. אולם הדרך לקבלת הפיצויים, כך לומדים הניצולים על בשרם, רצופה בדרישות מופרכות מצד החוק הפולני. כך למשל הצורך לספק ראיות מתועדות לשהותם במחנות ריכוז או בגטאות, או הדרישה למלא טפסים רבים ומסובכים בשפה הפולנית, שכבר אינה שגורה בפיהם של הניצולים שנותרו בחיים.
לצורך כך מחר לפני הצהריים יערכו הארגונים של ניצולי השואה כינוס הסברה מיוחד בכפר המכביה ברמת גן לניצולים יוצאי פולין כדי לסייע להם בצליחת התהליך, בד בבד עם הניסיון של המרכז לפשט את ההליכים מול ממשלת פולין. 

"אני מודה לממשלת פולין על שהחליטה לסייע כספית לניצולי השואה, אך תמוהים הקשיים שמערימים עליהם", אומרת יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, השרה לשעבר קולט אביטל, "העניין הוא שלא כל הניצולים יודעים עדיין אם הם זכאים לקצבה, ואם כן - כיצד למצות את זכותם. התהליך שממשלת פולין דורשת מורכב ומסובך, ולכן חשוב להעניק את המידע ואת הסיוע לניצולים ולבני משפחותיהם כדי שיוכלו להתארגן מוקדם ככל האפשר להשיג את המסמכים הדרושים".
בישראל חיים כיום כ־10־15 אלף ניצולי שואה יוצאי פולין שעשויים להימצא זכאים לקצבה הפולנית, העומדת על 95 יורו (כ־400 שקל בחודש). רבים מהם נדרשים לא פעם לבחור בין רכישת תרופות לרכישת מזון, וסכום הפיצוי עשוי להוות תוספת חודשית משמעותית. עם זאת, יו"ר פורום יוצאי פולין לילי הבר הסבירה בשיחה עם "מעריב־השבוע" כי מדובר באליה וקוץ בה. 
"מדובר בקצבה שהביטוח הלאומי של פולין משלם", אומרת הבר, "אבל אוכלוסיית הזכאים היא אנשים בני 75־95 שנה. הפולנים מבקשים אישורים לכך שהאנשים היו בגטו או במחנה ריכוז - אירועים שקרו לפני יותר מ־70 שנה. מאיפה הם יביאו את האישורים האלה? הם לא שוחררו מאושוויץ וקיבלו אישור. הפולנים דורשים גם הצהרות של עדים, אבל איך יביאו עדויות? גם אם ניצולה תשלח צילום של היד שלה עם המספר מאושוויץ זאת לא הוכחה כי זה לא מסמך רשמי". 
במרכז הארגונים של ניצולי השואה מרוצים בסך הכל משיתוף הפעולה עם המשרד לאזרחים ותיקים ולשוויון חברתי, השותף ותומך בכינוס שיתקיים מחר, אך הבר וחבריה בפורום יוצאי פולין חושבים אחרת לגמרי: "מדובר בגרירת רגליים של אנשי המשרד לאזרחים ותיקים בניהול המשא ומתן עם הפולנים. הפקידים אצלנו ניהלו אותו בעצלתיים ובחובבנות, כאילו לא מעניין אותם שהניצולים מתים בכל יום. נכון, הפולנים לא יעילים כל כך, אבל אפשר והיה צריך ללחוץ עליהם. משרד האוצר וגם ועדת התביעות משלמים לניצולים פנסיה, אז היה אפשר לשכנע את הפולנים שלא צריך לטרטר שוב את הקשיש בן ה־85 עם הפרקינסון שיעלה לאוטובוס וייסע לאנשהו כדי להבין משהו מהטופס בפולנית. הרי למשרד האוצר יש רשימה של זכאים, ובנקל היה אפשר לספק את המידע הזה לפולנים".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה: "החוק הפולני מציב כמה מכשולים ביורוקרטיים בדרך לקבלת הפיצויים. המשרד עומל רבות, בשיתוף פעולה מלא עם הארגונים העוסקים בנושא, כדי לסייע בסבך הביורוקרטי לניצולי השואה בנושא זה ובנושאים אחרים".