סרט דוקומנטרי חדש אודות יוחנן בדר ז"ל, הח"כ המיתולוגי המנוח שהיה ממייסדי תנועת החרות (לימים הליכוד) ונחשב ליד ימינו של מנהיג התנועה מנחם בגין, חושף פרט מסעיר על חייו בפולין, בטרם עלה לארץ: בדר השתתף בדו־קרב אקדחים רומנטי על בחירת לבו לאורה, ובמהלכו הרג את יריבו.
את הסרט "מח ולב" שיוקרן בשבוע הבא במרכז מורשת בגין בירושלים לציון 21 שנה לפטירתו של בדר הפיקה, ביימה וערכה הדס לוי־סצמסקי. הסרט משרטט את נפתולי חייו של ד"ר יוחנן בדר – נעוריו בפולין כבנו של עו"ד מוכר ואמיד בעיר קרקוב, ההימלטות מהנאצים, עבודות הפרך שנדרש להן ברוסיה, הבריחה לאיראן וניסיון העלייה הבלתי חוקי לארץ ישראל והצטרפותו למחתרת האצ"ל. את נעוריו העביר בדר דווקא בתנועת השומר הצעיר ובסרט הוא מספר בקולו, בהקלטה שנעשתה בסוף שנות ה־70 וטרם פורסמה, על המהפך שהביא לתמיכה בז'בוטינסקי, על האנטישמיות באירופה טרום עליית הנאצים ועל הדרישה ממנו להתנצר כדי להתקבל לתפקיד פרופסור באוניברסיטה בפולין. 
עוד נחשף בסרט סיפור הדו־קרב שבו יצא בדר למלחמה מול גבר פולני על לבה של אהובתו היפיפיה, לאורה בת אלחנן ופרומט גרבשריפט. בדר ויריבו התייצבו זה מול זה בפארק בקרקוב ושלפו אקדחים, והכדור שנורה מאקדחו של בדר פגע והרג. בעקבות המקרה הועמד לדין אך יצא זכאי בשל טענה להגנה עצמית. לימים נשא בדר את לאורה אהובתו לאישה, וכשכיהן בכנסת היא זכתה לכינוי "חברת הכנסת ה־121" בשל השעות הארוכות שבילתה שם לצד בעלה.

"את העדות על הדו־קרב שמעתי מפי כמה אנשים שהכירו את בדר ושמעו ממנו את הסיפור באופן אישי", מספר הבמאית לוי־סצמסקי. "מסתבר שלסיפור היו שתי גרסאות. האחת רומנטית והשנייה, שאותה שמעתי מפיה של עדיה סקולסקי־גלעד - בתה של לוסיה, אחותה של לאורה בדר - ולדבריה הדו־קרב היה מול גזבר של תנועה פוליטית שבדר היה חבר בה בפולין, ושמעל בכספי המפלגה".
בדר כיהן כח"כ לאורך שמונה כנסות רצופות החל מהכנסת הראשונה. בהיותו חבר כנסת זכה למוניטין בזכות ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, שנהג להתעלם בהופעותיו בכנסת מבגין, שכיהן כיו"ר האופוזיציה, וכינה אותו "הג'נטלמן שיושב מימינו של בדר".
 
לקראת הקרנת הסרט אמר ראש המרכז למורשת בגין, הרצל מקוב: "בדברי הימים ייזכר הח"כ לשעבר יוחנן בדר כאחד מאבות הליברליזם הישראלי. תרומתו בוועדות הכנסת בעשורים הראשונים להגנה על חירות הפרט ולדאגה לרווחה הכלכלית־חברתית הייתה בעלת משקל דרמטי והשפעתה ניכרת עד היום".