מדינת ישראל תציין במהלך השבוע 42 שנים למלחמת יום הכיפורים: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (שני) חלק מן המסמכים הרבים שהוגשו ל'ועדת אגרנט' במסגרת חקירת המלחמה.
ועדת אגרנט הוקמה ב-21 בנובמבר 1974 לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בראש הוועדה ישב הד"ר שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו ישבו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר פרופסור יגאל ידין וחיים לסקוב.
הוועדה עצמה קיבלה יותר מ-650 תיקים ומוצגים שנאספו במהלך עבודתה, ביניהם אלפי מסמכים, דוחות, מכתבים, פרוטוקולים וחומרים נוספים שהגישו הנחקרים לוועדה ושהשיגו 'אוספי החומרים' של הוועדה. בין היתר, נחשפים מכתבי תלונה של האלוף שמואל גונן (גורודיש), כנגד האלוף אריאל שרון. המכתבים נשלחו לרמטכ"ל דוד אלעזר, והועברו לאחר מכן ליו"ר ועדת החקירה, השופט אגרנט.
גורודיש נגד שרון: "פיקד על תקיפת נפל בניגוד לפקודה מפורשת"
במכתבי התלונה דורש גורודיש לחקור ולהעמיד לדין את שרון על הפרת פקודה: "במהלך המלחמה פניתי אליך פעמיים בתביעה להדיח מתפקידו את הנ"ל", כתב מפקד פיקוד הדרום האלוף שמואל גונן לרמטכ"ל. "פעם אחת אחר התקפת נפל בניגוד לפקודה המפורשת שבה אבד כ-20 טנקים, שחלקן הושארו בשטח האויב על ידי חלק מצוותיהם.
"בפעם השנייה אחרי הקרב על ראש הגשר. עכשיו כשהפסקת האש נראית יציבה הנני מוצא כעיתוי מתאים לדרוש, כי תורה לחקור את התנהגותו של האלוף שרון, ובאם יוכחו טענותי להעמידו לדין", הוסיף האלוף גונן והזהיר במכתבו לרמטכ"ל כי המשך המצב הקיים יביא לדמורלזיציה ולפגיעה בצבא.
ההערות לפיהן תבע האלוף גונן את העמדת שרון לדין הן "אי מילוי משימות שהוטלו עליו בקרב, אי ביצוע פקודות בקרב, סירוב למלא פקודה בקרב, חוסר דבקות במטרה כפי שהוכתבה על ידי הפיקוד בחוק, עקיפת צינורות הפיקוד בקרב, פגיעה במשמעת ובערכים ובאשיות הצבא". האלוף גונן התחייב במכתבו למסור הוכחות מפורטות לוועדת החקירה.
המכתב לרמטכ"ל על אריאל שרון. צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
מאבק משפטי בין הרמטכ"ל לוועדה
מסמך נוסף שנחשף מציג את המאבק המשפטי וחלופת המכתבים בין הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) לחברי ועדת אגרנט. כך למשל, בשאלת הפעלת סעיף 15 לחוק ועדות החקירה (אי הפללה עצמית), וסירובה של הוועדה להפעיל את הסעיף. האם הרטמכ"ל, שבחר בתחילה להופיע בוועדה ללא ייצוג משפטי, הבין במהלך עדותו שדבריו בוועדה משמשים נגדו? ואיך הייתה נראית ההיסטוריה אם היה בוחר דדו בייצוג משפטי?
בעוד יצחק רבין כיהן כשר העבודה, בשנת 1974, הופיעה בעיתונים ידיעה לפיה רבין מבקש להחזיר את הדוח לוועדה. על פי הפרסומים, רבין לא השלים עם הדוח. חברי הוועדה לא נשארו חייבים ובעוד היא ממשיכה בחקירה הם דרשו תשובות מרבין, שבינתיים נבחר לראשות הממשלה.
"בימים 4, 5 לאפריל שנת 74, הופיעו בעיתונים פרסומים בדבר תגובתך בישיבת הממשלה, על הדין וחשבון החלקי של ועדת החקירה", כתב יו"ר הוועדה לרבין שמעון אגרנט. "היינו מודים לך אם תואיל להודיע לנו אם הפרסומים האמורים משקפים נאמנה את עמדתך לגבי הדין והחשבון הנ"ל, וזאת בשים לבך לכך שאתה מכהן עתה כראש הממשלה ושהועדה ממשיכה בעבודתה", הוסיף.
רבין בתגובתו הכחיש את הדברים שפורסמו: "עד כה לא ביטאתי עמדתי לגבי הדוח החלקי של הוועדה. גם לא בישיבת הממשלה אשר הדלפות מדיוניה ראו אור בעיתונות. בישיבת הממשלה הצגתי לשר המשפטים שאלה - האם אפשר שהממשלה תחזיר דוח חלקי לוועדה ולבקשה כי תשלים את החסר בדוח בנוגע לחלק האחריות הפרלמנטרית הממשלתית, וזאת בגלל דאגתי שמה התהווה מצב שצה"ל תמיד אשם והממשלה אף פעם אינה אשמה". רבין הוסיף והכחיש רבין את ההדלפות: "לאחר קבלת מכתבך אלי, עיינתי בעיתונים והנני קובע כי הפרסומים האמורים אינם משקפים נאמנה את עמדתי. אלו הדלפות מסולפות ואף שמו בפי דברים שכלל לא אמרתי"..
תשובת רבין לוועדה על ההדלפות, צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
"העוזי לא אפקטיבי"
מסמך מרתק נוסף שנחשף הוא המסמך על לקחי מלחמת יום הכיפורים, בו אוסף הערות והצעות מפקדים עד דרגת מ"פ, בעיקר בנושא נשק והצטיידות.
אחד הלקחים שהופקו בנושא הנשק היה "לצייד את כל הלוחמים בנשק טוב יותר ללוחמה בתנאים מדבריים". לפי ההמלצה, הנשק חייב להיות אוטומטי ובעל טווח גדול מזה של העוזי, כיוון שרוב החיילים הזכירו שהעוזי לא היה אפקטיבי".
אחד הנשקים שהצטרפו באופן רחב יותר לצה"ל לאחר המלחמה היה התת מקלע מא"ג. הנשק אמנם היה קיים קודם לכן, אולם המפקדים ציינו אותו לשבח ולכן הוחלט להכניסו לשימוש משמעותי יותר. "ייצור האש לאחור בנגמ"ש חלש ויש להוסיף מא"ג נוסף", המליץ אחד המפקדים. "מא"ג הוא הכלי הטוב ביותר", כך נקבע.
בנושא התחמושת נקבע כי "יש להגדיל את תקן הרימונים ולהכניס לשימוש רימוני זרחן", ובנושא התקנים הומלץ לצמצם את תקני הלוחמים בנגמ"ש לשישה עד שמונה בלבד ולהציב חושב על כל נגמ"ש.