ככל שחולפים הימים מתברר כי נבואות הזעם שהושמעו לקראת תחילת העבודות על הרכבת הקלה מגשימות את עצמן. עומסי התנועה הפכו לבלתי נסבלים, והמצב על פי חלק מההערכות רק הולך להחמיר. מעבר המוני לתחבורה הציבורית היה יכול לפתור חלק גדול מהבעיות, אך הציבור, בצדק רב מבחינתו, פשוט לא סומך על מערך האוטובוסים.
עם תחילת העבודות בחודש אוגוסט היו מי שהתריסו כי תרחישי האימה על קריסת מערך התחבורה בתל אביב היו מוגזמים. ימי הפרויקט הראשונים הפיחו תקווה ברבים מתושבי העיר שהמצב בכבישים לא יהיה כל כך נורא כפי ששיערו. התנועה אמנם זרמה במרבית שעות היממה, אך אז הגיע חודש ספטמבר, הילדים חזרו לבתי הספר והוריהם לעבודה, ותל אביב הפכה לעמוסה הרבה יותר.
בדרך השלום, שבעקבות סגירת צומת מעריב הפכה למוקד הכניסה העיקרי למרכז תל אביב למגיעים מכיוון מזרח, מצטברים פקקים לאורך קילומטרים ארוכים. דבר דומה קרה בגם רחובות נוספים בעיר. אם לא די בכך, בקרוב אמורות להתחיל עבודות חפירת התחנות בצומת שאול המלך-בגין ובצמתים בן גוריון-ז'בוטינסקי ואהרונוביץ-ז'בוטינסקי בבני ברק. הצפי הוא שהעבודות יגבירו את מצוקת התנועה ויווצרו "צווארי בקבוק" בנתיבים חלופיים. ההערכות הן כי אם לא יהיה מעבר המוני לתחבורה הציבורית, צפויים פקקי תנועה קשים הרבה יותר ממה שנראו עד כה.
אלא שהציבור לא מאמין בתחבורה הציבורית. ההסעות המאורגנות, השאטלים, שאמורים להסיע את הישראלים מחניוני החנה וסע אל מרכזי העסקים וחזרה נותרו ריקים. מנתוני חברת "פנגו" עולה כי רק מעטים, אם בכלל, בחרו להשאיר את הרכב בביתם ולהגיע לעבודה בדרכים חלופיות. כמות הפעלת החניות בתל אביב, על פי נתוני החברה, ירדה באוגוסט רק במעט (3%) כתוצאה ישירה של תחילת העבודות על הרכבת הקלה.
סקר שפרסמה השבוע עמותת "אור ירוק" גילה ש-83% מתושבי תל אביב והמרכז אינם שבעי רצון מהתחבורה הציבורית והם סבורים שהיא מגבילה ואינה נוחה. קרוב ל-60% מהישראלים משתמשים ברכבם הפרטי באופן שוטף, למרות שרובם (54%) מוצאים את התחבורה הציבורית בטוחה יותר. הסקר משקף תמונה לא מפתיעה - רוב הציבור משתמש ברכבו הפרטי כי התחבורה הציבורית פשוט אינה מספיק נוחה וזמינה. רבים ציינו כי אם הייתה להם תחבורה ציבורית סדירה ונעימה, הם היו משאירים בבית את הרכב ונוסעים לעבודה באוטובוסים.
עבודות הרכבת הקלה ברחוב אלנבי בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני
עבודות הרכבת הקלה ברחוב אלנבי בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני
"על המדינה להפסיק להתעלם מהציבור הישראלי. נתוני הסקר חד משמעיים, ולכן משרד התחבורה צריך לקדם את השימוש בתחבורה הציבורית כדי לצמצם את פקקי התנועה, זיהום האוויר, בעיות החניה ובתוך כך גם את תאונות הדרכים", קרא יו"ר עמותת "אור ירוק", שמואל אבואב, "זו צריכה להיות משימה לאומית שתצמצם את הפער של ישראל בנושא התחבורה הציבורית לעומת המדינות המפותחות בעולם".
המציאות הקשה בתחבורה הציבורית בגוש דן החמירה משמעותית בעקבות ה"ארגון מחדש" שנעשה בקיץ 2011, במסגרתו בוטלו עשרות קווים והונהגה "אסטרטגיית המעברים" בין אוטובוסים. אלא שתל אביב אינהפריז או לונדון וחילופי קווי האוטובוסים הכבידו והאריכו משמעותית את משך ההגעה ליעד והגבירו את הצפיפות באוטובוסים.
לקראת תחילת עבודות חפירת הרכבת הקלה הובטח שיפור בתחום. הוקצו נתיבים מיוחדים ותדירות האוטובוסים והרכבות הייתה אמורה לעלות. אבל המציאות בשטח עדיין קשה. כך למשל, נוסעים המשתמשים בקו 23 היוצא מהכרמלית ומחבר בין מרכז תל אביב למזרחה וגבעתיים, מתלוננים על תדירות נמוכה וצפיפות קשה, שהופכת את הנסיעה בו לסיוט.
"'קו 23 הוא מיניבוס קטן וצר, אבל רבים מדי זקוקים לשירותיו. עם זאת הוא מגיע בקושי כל 20 דקות, הוא תמיד מלא והצפיפות בו קשה", סיפר נועם, הנוסע מדי יום ממקום מגוריו בשכונת כרם התימנים למקום עבודתו בשכונת מונטיפיורי, "רבים ממתינים בתחנות וישנם מקרים שאני נאלץ לוותר על הנסיעה באוטובוס ולקחת מונית". לדבריו, חרף הביקוש לקו הוא מגיע בתדירות נמוכה ובימים חמים הנסיעה בו היא לעיתים ללא מזגן.
"אין מספיק מיניבוסים וחייבים לתגבר את הקו הזה וקווים נוספים. מאז תחילת עבודות חפירת הרכבת הקלה המצב רק החמיר", התריעה דפנה עורי, רכזת פניות הציבור וקשרי חוץ בארגון "15 דקות – צרכני תחבורה ציבורית". לדבריה, בעקבות פניות חוזרות ונשנות למשרד התחבורה הובטח לתגבר את התדירות של קו 23, אך בינתיים הצפיפות הקשה נמשכת.
בארגון "15 דקות" מתלוננים על בעיה קשה בחיבור בין מזרח למערב העיר ובפיקוח על תדירות האוטובוסים והעמידה בלוחות הזמנים. "עיקר הפניות שמתקבלות במוקד שלנו הן בנושאי אי-עמידה בלוחות הזמנים", ציינה עורי, "תחבורה ציבורית חייבת להיות מהירה ואמינה בכדי שתהווה אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי". לדבריה, "יש במקביל להרחיב את נתיבי התחבורה הציבורית לא רק בתל אביב, אלא גם בערים השכנות כמו רמת גן וגבעתיים ולאכוף מניעת נסיעת הרכבים הפרטיים".
תושבים המתגוררים בשכונת רמת הטייסים במזרח העיר סובלים עוד יותר על רקע עומסי התנועה הכבדים שנוצרו בעקבות סגירת צומת מעריב וצומת יהודה הלוי-אלנבי. כדי להגיע לבדיקה רפואית במרכז של שירותי בריאות כללית במגדל המאה ברחוב איבן גבירול, או כדי לקבל שירות בעירייה, עליהם להחליף לעיתים שלושה אוטובוסים והנסיעה יכול להמשך שעה ויותר. "זה סיוט מתמשך להגיע למרכז העיר", התלוננה תושבת ותיקה מהאזור.
במקביל, בעלי רכבים דו-גלגליים קוראים למשרד התחבורה לאפשר גם להם לנוע בנתיבי התחבורה הציבורית. לטענתם, לנוכח המעבר הרב לנסיעה על רכבים דו-גלגליים, יש לאפשר להם תנועה מהירה יותר במטרופולין.
"איטיים ומוגבלים" אוטובוס של חברת אגד. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
"איטיים ומוגבלים" אוטובוס של חברת אגד. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
מחברת "דן" נמסר בתגובה: "אנו מצויים בחודשים הקרובים ב'כור היתוך' של למידת התנהלות קווי דן בעידן עבודות הרכבת הקלה. זו מלאכה מורכבת הכרוכה בשינויים משמעותיים. נשלח אנשי מקצוע לשטח כדי ללמוד ולשנות תוך כדי תנועה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "העומס בקו 23 ידוע זה מכבר. מדובר בקו המופעל באמצעות מיניבוסים בשל קשיי מעבר ברחובות צרים בתל אביב ובגבעתיים. חברת דן תצטייד בחודשים הקרובים במיניבוסים חדשים שיופעלו גם בקו 23, תוך תגבור תדירות הקו. עד אז, החל מה- 27 לספטמבר יתוגבר הקו בנסיעה נוספת בכל שעה".
באשר לתלונות תושבי רמת הטייסים נמסר ממשרד התחבורה: "המענה להגעה מאזור צומת הטייסים לרחוב איבן גבירול (העירייה ומגדל המאה), הוא אפשרי תוך ביצוע מעבר אחד בלבד בין קווים שאינם מושפעים באופן ישיר מעבודות הרכבת הקלה ומספקים תדירות משולבת גבוהה. כך למשל, ניתן להשתמש בקווים 104 ו- 16 עד לתחנות שברחוב אלנבי, בקטע שבין רחוב לוינסקי ועד רחוב קינג ג'ורג', ולהחליף לקווים 25, 189 ו- 289 שמגיעים עד היעדים המבוקשים. כמו כן, בתחנה שברחוב אלנבי מס' 91 (בית הכנסת הגדול) עוצרים כל הקווים, וניתן לעבור בין קו לקו ללא הליכה".