גלויות, מלחמות ואיומי שמד, כל אלו לא העלימו מנהגים יהודיים בני אלפי שנים. אבל מה עומד מאחוריהם? למה אומרים "שבת שלום", מה מקור המנהג לכסות את פני הכלה בהינומה, למה החרדים לובשים דווקא שחור, ומה העונש הכתוב למי שלא מקפיד על ניקיון? הספר "למה היהודים אומרים את המילים ועושים את המעשים" מאת דורון בטשי משיב על השאלות האלו ועוד.
"לא למדתי בישיבה ואיני נמנה עם המגזר הדתי או החרדי. השאלות ששאלתי נבעו ברובם מחיי היומיום", מסביר בטשי, מנכ"ל ובעלים של שביט הדרכה ומרכז שביט, ומרצה למגזר העסקי והפרטי בתחום אמנות העברת המסר ומצוינות אישית. "אומנם אני שומר מסורת ויודע לדפדף בסידור התפילה, אך גם האתאיסט נוכח בערב שישי בזמן הקידוש של משפחתו המאמינה ואומר 'לחיים' ואולי גם 'אמן'. הוא יודע שיש שתי חלות ורואה שהן מכוסות, הוא יצא מהדלת ויראה מזוזה, הוא יאמר 'שבת שלום' כברכה, והוא כמובן יודע שבחופה החתן שובר כוס, עונד לאשתו טבעת וחותם על כתובה. הוא יודע שהאבלים קורעים את הבגד, אומרים ׳קדיש׳ בארמית שהוא לא מבין ויושבים שבעה. יש לנו סממנים רבים מהיהדות, שעוטפים אותנו מכל עבר, מדגל ישראל שמסמל את הטלית, המנורה שבדרכון והמגן דוד, שמעניק לנו גאווה ובו זמנית גם זיכרון צורב מהשואה. מכל המקומות האלו נבנה הספר, והוא עובר במעגלי החיים שכולנו עוברים בהם - מברית המילה ועד האבל״.
בתחילת הדרו ניסה בטשי ללקט תשובות מכל מקום אפשרי: ספרות ההלכה, סידורי התפילה, המקרא ועד הקבלה, מאמרים שונים, אנציקלופדיות, ספרות כללית וכמובן האינטרנט ומביני דבר. כששאל אנשים על המנהגים, התשובות המפתיעות ביותר נגעו על פי רוב למנהגים השכיחים ביותר. לדוגמה, על השאלה ״למה מכסים את החלות״, התשובה השכיחה שקיבל הייתה ״כדי שלא לבייש אותן״. ״רוב המשיבים לא ידעו ממי החלות מתביישות, ואלו שציינו שהן מתביישות מהיין, לא ידעו להסביר את הקשר״.

גם האמירה ״שבת שלום״ אינה מובנת לרוב העם. על איזה שלום מדובר? ״אני שומע תשובות הזויות שאנשים בודים מלבם", מחייך בטשי. "כפי הנראה האמירה - 'יותר משעם ישראל שמר על השבת שמרה השבת על ישראל' - הובילה לתובנה שביום שבת אנחנו מוגנים. נו, באמת. מלחמת יום כיפור פרצה בשבת והבריטים עשו לנו את 'השבת השחורה', וזה רק במרחק הקצרצר של ההיסטוריה. אגב, מבטיח לך שאם נשאל מי אמר את המשפט על השבת וישראל, רוב התשובות ייחסו זאת לאמירה דתית מהמקורות או לפתגם עתיק מהיהדות. רבים לא יודעים שאמירה זאת מיוחסת לאחד העם, ממנסחי הזהות היהודית החילונית־לאומית״.
ומה הלאה? "החלטתי לתרגם את הספר לאנגלית ולצאת למסע הרצאות בקהילות הישראליות והיהודיות בצדה המזרחי של ארצות הברית וקנדה, המאכלסות כמחצית מיהודי העולם. זה מסע של 4,000 קילומטרים בקרוואן, פרויקט יומרני שמצריך תכנון ולא מעט משאבים". ובינתיים, כידוע, כל מסע בן אלף פרסה מתחיל תמיד בצעד ראשון. מתחילים. 

למה אומרים ״שבת שלום״?
 
"יש שלוש תשובות מעניינות לשאלה הזאת", מסביר בטשי. "הראשונה היא שהיום הזה, שבו כולם שובתים ממלאכה, מאחד את העם סביב אירוע מרכזי אחד, ולמעשה משכין שלום בין כולם. לפי הבן איש חי, במשך השבוע ישנו מאבק מתמיד בתוך האדם בין הנפש, השואפת להשיג רוחניות, לבין הגוף, המתאווה להשיג חומר. בשבת המאבק מפסיק, ויש הסכם שלום זמני בין הגוף לנפש. הגרסה השלישית מסתמכת על הפסוק מבראשית <ב', ב'): 'ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה'. ממנו אנו לומדים שלמעשה בריאת העולם לא הסתיימה בשישה ימים, אלא רק בשבת. איך זה ייתכן? בתיאור שנותן המדרש מתואר מצב שכל החומרים המרכיבים את העולם התנגדו זה לזה, והם היו רוטטים וגועשים - המפגש בין המים לאש, הקור לחום, המוצק לנוזל וכן הלאה - עד יום שבת. רק ביום השביעי המצב התייצב, והאחד השלים עם קיומו של האחר״.



למה אומרים "בלי עין הרע"?

בתנ"ך יש מספר מקומות שבהם ניתן למצוא את הביטוי, אבל מפתיע לגלות שבכל המקומות ההתייחסות לעין הרע ולעין טובה היא לתכונות האדם ולתוצאות מעשיו, ולא לנזק או לברכה שהוא גורם לאחר. "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל״ (משלי כ״ב, ט'). ״אדם בעל עין טובה מעניק באהבה את מה שיש לו, ועם הזמן תהיה לו הצלחה״, מבהיר בטשי. "בקבלה דנים בהשפעה הרוחנית של האדם על האחר, אך בדיון שמקיימים חז״ל בתלמוד, רבים מהם מסתייגים מההשפעה הממשית של עין הרע, ולדעתם הכל תלוי במאמין. מי שלא חושש מעין הרע לא נפגע ממנה״.



למה צריך מניין ולמה עשרה?

״בתפילות מסוימות ובאירועים מיוחדים המתפללים רוצים ליצור קדושה, מעמד שבו השכינה משתתפת. בתורה כתוב 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' (ויקרא כ״ב, ל״ב) ומשום שכתוב בני ישראל, בלשון רבים, מבינים שהקדושה יכולה להתקיים רק כשיש מספר אנשים״.
 
מקור הסיבה לעשרה משתתפים במניין נמצא בפסוק מספר תהילים (פ״ב, א'): ״אלוהים ניצב בעדת אל״. דהיינו, כשיש עדת אנשים, קבוצה ולא יחיד. ״סיפור חטא המרגלים פותר את השאלה מהי עדה״, מוסיף בטשי. ״כשחזרו 12 המרגלים וסיפרו על ארץ ישראל, רק עשרה מהם הוציאו את דיבתה, ואילו יהושע בן נון וכלב בן־יפונה לא עשו זאת. אלוהים פנה למשה ושאל: 'עד מתי לעדה הרעה הזאת' (במדבר י״ד, כ״ז). מכאן מסיקה הגמרא 'אין דבר שבקדושה בפחות מעשרה'. כלומר חייבים עשרה משתתפים בוגרים״.
למה החרדים לובשים שחור?

לחרדים יש סגנונות לבוש שונים המשתנים בהתאם לזרמים השונים. בטשי מונה את הסיבות המרכזיות שמנחות את אופי לבושם של החרדים: ״צניעות - הבגד משדר כניעה וענווה, כיסוי כל חלקי הגוף ללא משיכת תשומת הלב באמצעות סגנונות מוחצנים וצבעים זועקים; כבוד וניקיון - כעובדי אלוהים יש להיות מכובדים ונקיים, כעומדים מול מלך; סיבה נוספת היא התבדלות ממנהגי הגויים והבחנה מובהקת בין חילונים לשומרי מצוות, ובנוסף הלבוש השחור הוא סימן לאבלות על חורבן בית המקדש״.
 
על תלמידי חכמים חלה חובת ניקיון גדולה במיוחד. ״ההחמרה איתם היא כל כך גדולה, עד שאמרו חכמים 'כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו, חייב מיתה'״, מדגיש בטשי.״הכוונה היא שהכתם ניכר, ולא חלילה לגזר דין של ממש. ההגזמה במשפט נועדה להדגיש את חומרת העבירה״.



למה קובעים מזוזה ומדוע מנשקים אותה?
מקור המילה ״מזוזה״ - אחד מסמלי ההיכר הבולטים ביותר של היהדות - הוא בתנ״ך. בזמן שהכה אלוהים את המצרים במכת בכורות, סימנו בני ישראל את הבתים שגרו בהם בדם הקורבן, והמלאך המשחית פסח עליהם. כפי שכתוב ״ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם״(שמות י״ב, ז׳).

המשקוף הוא הקורה העליונה המשקיפה מלמעלה, המזוזות משני צדיו והסף הוא החלק התחתון. ״הסימן על המשקוף הציל ממוות את הבנים הבכורים של עם ישראל״, מסביר בטשי, ״ועל כן נקבעה המזוזה כסימן הגנה בהוראה מפורשת: 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך' (דברים י״א, כ'). בתוך המזוזה שתי פרשיות: 'שמע ישראל', שעניינה אהבת ה' ומצוות המזוזה; 'והיה אם שמוע', שעניינה הגמול שיינתן על שמירת המצוות״.



למה צריך חופה ומה מקור המילה?
שורש המילה הוא מלשון חיפוי, כיסוי, כמו חופת הטייס. בהליך הנישואים החופה נמשלת לבית שהחתן מייעד למגוריו המשותפים עם הכלה. ״ניתן ללמוד זאת מהפסוק 'והוא כחתן יוצא מחופתו' (תהילים י״ט, ו')״, מצטט בטשי. ״בימי קדם החופה הייתה מעין אוהל מתוח עם דפנות מבד וגג נטוי. היו מציירים חלונות, דלתות, ואף מוסיפים מחצלות כדי להעניק לה מראה של בית לכל דבר. בימי הביניים נהגו לקשור לארבעה קצוות של הטלית או הפרוכת ארבעה מקלות, כפי שנהוג עד היום. בשונה מעדות המזרח, שמקיימות את החופה גם בתוך האולם וגם מחוצה לו, האשכנזים נוהגים לקיים את החופה אך ורק מתחת לכיפת השמיים, כדי שתחול עליהם הברכה 'והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים'״.



מה מקור הביטוי "כפרה עליך"?

באקדמיה ללשון העברית מסבירים כי הפועל כיפר מופיע בתנ״ך יותר מ-100 פעמים, בין השאר בהקשר הידוע של יום הכיפורים: ״כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני אלוהיכם״ (ויקרא כ״ג, כ״ח). לפי דעה אחת הפועל כיפר מציין ביסודו מירוק, קינוח (ניגוב) והסרה. כך למשל רש״י מפרש את המילים ״אכפרה פניו״ (בראשית ל״ב, כ״א) כ״אבטל רוגזו״, ומסביר: ״ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עוון וחטא ואצל פנים, כולן לשון קינוח והעברה הן״.
 
לפי הדעה האחרת, המשמע המקורי של כיפר הוא כיסה והסתיר, כמשמעו של השורש כפ״ר בערבית. 

כל אחד משני ההסברים מצייר תמונה אחרת של פעולת הכפרה; אם כפרה היא מחיקה והסרה, הרי היא מבטלת את קיומו של החטא ומחזירה את החוטא למצבו הקודם. לעומת זאת, אם כפרה היא כיסוי - החטא עודנו קיים, אך הסתרתו מאפשרת לחוטא להינצל מעונש. כך או כך, המשמעות הראשונית של הפועל כיפר התעמעמה, והוא התייחד לציון פעולה שנועדה לבטל את החטא.
 
כשאומרים ״כפרה״ על כלי שנשבר, חפץ שאבד וכדומה, הכוונה היא שדבר זה מכפר כביכול על עוונות האדם, ולכן אין להצטער עליו. הביטוי השלם הוא ״כפרת עוונות״. המילה ״כפרה״ משמשת גם כינוי חיבה, קיצור של משפטים כמו ״אהיה כפרה עליך״, ״אהיה כפרתך״, כלומר ״אני מוכן לבוא תחתיך״. משפטים כאלה מוכרים מלשונם של יהודי צפון אפריקה, והם נוצרו כנראה בהשראת ביטוי ערבי, שפירושו ״אהיה פדיונך״.

למה החתן מכסה את פני הכלה בהינומה?
כשרבקה נישאה ליצחק כתוב: ״ותיקח הצעיף ותתכס״ (בראשית כ״ד, ס״ה). בגמרא השאלה הזאת נשאלת במפורש, והתשובה מפתיעה: הצעיף שעל ראשה מסתיר את עיניה, וכך היא יכולה לעצום אותן ולתפוס תנומה.
 
״יש האומרים שהסכמתה של הכלה היא למעשה מתן הרשות לחתן להינשא, וללא הפעולה הזו הוא אינו יכול להיכנס לחופה״, עונה בטשי על השאלה מדוע החתן מכסה את פני הכלה בהינומה. ״עוד סיבה: שלא תוכל להבחין בערכה של הטבעת וכדי לאפשר לאורחים להביט מקרוב בתכשיטיה מבלי להביט בפניה. סיבה נוספת להינומה מתקשרת להיות הכלה בתולה. המנהג היה שלאחר ליל הכלולות הייתה יוצאת הכלה לפתח הבית עם ההינומה על ראשה ושערה פרוע״. 



צילומים: מנדי הכטמן, פלאש 90, Elisa Arteaga, cc by-sa 2.0, ג'והאנה גירון, גילי יערי, אינג אימג', cc by-sa 3.0