מבול של תשבחות ירד על מינויו של רוני אלשיך. אפילו אם רק מקצתן נכונות, זהו איש ראוי, כאדם וכבורג במנגנון המדינתי.
השאלה היא אם כישוריו אלו עושים אותו ראוי להיות ראש שב"כ, והתשובה שלילית. בעיתון זה ובמקומות נוספים התרעתי כמה פעמים נגד מינויו הצפוי בגלל דעותיו (שאותן אני מכיר מיד שנייה ושלישית) ובגלל היותו מתנחל חובש כיפה. אין דרך בעולם שאדם מאמין יחרוג מאמונתו בגלל קוניוקטורה פוליטית אקראית, מה גם שברכת מחנה הימין הלאומי־דתי ליוותה בברכה נלהבת את מינויו הצפוי.
מעורבותו המרכזית במבצע "הטרמפ לחיסול חמאס בגדה" שתפס שב"כ תוך כדי המבצע לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014, הייתה הוכחה נוספת, לדעתי, לחוסר הבנתו הבסיסית של אלשיך את הזירה שעליה היה מופקד בשב"כ ואת מהותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בכלל.
הטרמפ האלים של שב"כ הוביל להסלמה שגררה את צה"ל והמדינה לצוק איתן. התוצאה: חמאס גדה התחזק מאז. עצורי חמאס מאז הם כיום קלפי המיקוח להחזרת גופותיהם של הלוחמים אורן שאול והדר גולדין. ושלא יקשקשו פה על כך שמאז יש שקט ברצועה ושחמאס למד לקח ושאר הבלים. את כל מה ש"הושג" כביכול אחרי המבצע היה אפשר להשיג לפני המבצע. אלא שכאן חברה מדיניות של נתניהו עם המודוס אופרנדי של שב"כ בהנהגתם של ראש הארגון יורם כהן וסגנו רוני אלשיך. בתוצאות נושאים כל נפגעי אותה מלחמה, ישראלים ופלסטינים. אלשיך, לעומתם, קיבל את מפכ"לות המשטרה.
מכאן ואילך בעצם אין זמן לבדוק את רקעו של מי שאמור לנהל ארגון שהמודוס אופרנדי (שיטת פעולה) שלו הוא כמעט הפוך מזה של שב"כ. אני מאמין קטן מאוד ביכולתם של יוצאי שב"כ לנהל מערכת אכיפת חוק מול אזרחים במשטר דמוקרטי. מבחינה מעשית, מדובר בארגונים דומים. משטרה עובדת נגד פשיעה במגזר האזרחי ושב"כ מול טרור במגזר הערבי והפלסטיני (בעניין של טרור יהודי מדבר מבחן התוצאה). להבדיל מהמשטרה, שה"מחסום" הדמוקרטי מונע ממנה (לא תמיד) לנצח בכל מחיר, התפיסה בשב"כ היא אפס פיגועים, והמאמץ הוא לא רק נגד פושע מובחן אישית, אלא כולל את הסביבה כולה. שב"כ אינו אחראי על מדיניות האפליה של הממשלה ותביעתה להחזיק קצר את הפלסטינים ואת ערביי ישראל לבל יתקוממו נגד מדיניותה, אבל פעילותו הנקודתית והסביבתית לאורך שנים, ובעיקר תוצאותיה, יצרו טרור מתמשך וגיבוש תחושת זעם, עלבון וניכור מצד אזרחי ישראל הערבים ומצדם של הפלסטינים ברצועה ובגדה. מהו כל טרור האבנים הנוכחי אם לא תוצר של מדיניות הממשלה וביצועה באמצעות שב"כ?
אני לא מאמין שאלשיך יוכל "להחליף דיסק" כשיעסוק בפשיעה המעורבת בטרור במגזר הערבי. כל חייו המקצועיים הוא צרוב ב"טיפול סביבתי היסטורי" במגזר (ברמת השטח מדובר בלחץ על פני כל המגרש, ממינוי מנהלי בתי ספר עד למעורבות בבחירות מקומיות וחלוקת רישיונות עסקים). ובכלל, הפירוש המעשי של ה"תחבלנות" של אלשיך, שכל מוקיריו משתבחים בה בעבודתו בשב"כ, היא במקרה הטוב עבודה בעיניים כשמדובר באכיפת חוק במדינה דמוקרטית, ולא בעירבון מוגבל, שהוא המצב הנוכחי.