גיל 13 החל ב' להמר בווינר. בהתחלה זרק עשרה שקלים על כל הימור. כבר במשחק הראשון הרוויח 50 שקלים, סכום נאה לנער בגילו. התיאבון נפתח, העיניים גדלו, ובגיל 17 כבר מצא עצמו מהמר באלפי שקלים מדי חודש. “זה כיף, זה מרגש, אתה הרבה יותר נהנה כשאתה צופה בטלוויזיה במשחק ויודע שאם קבוצה מסוימת תנצח אתה תרוויח כסף," הוא מסביר, “כל מה שהרווחתי כמלצר במסעדה אחרי שעות הלימודים הלך לווינר". 



זה לא הספיק. עם הפסדי עתק וחובות לחברים, שתפחו לכ־15 אלף שקל, ב' ומשפחתו הבינו שהוא בדרך להתרסקות בטוחה. “לא היה לי שום דבר בראש, רק ווינר", הוא משחזר, “חשבתי רק על זה, עשיתי בלגנים בבית, גם אם הייתי רוצה להפסיק זה לא היה קל, בכל פינה יש ווינר. כשבעלי תחנות לא נתנו לי להמר בגלל גילי הצעיר, הייתי מבקש ממבוגרים שיקנו עבורי כרטיסים". מאז עברו שלוש שנים, ב' נגמל מתאוות ההימורים, התגייס לצבא, והיום הוא אומר שהוא מקווה שלא יהיו עוד הרבה נערים כמותו. גם הוא יודע שמדובר בתקוות שווא.
 
על פי מחקרים וסקרים שונים שנערכו בישראל בשנים האחרונות, מתוך 800 אלף בני נוער בגילים שבין 12 ל־18, כ־300 אלף מתבגרים מהמרים בווינר על בסיס קבוע. הגיל הממוצע של המהמר המתחיל עומד על 11.6. למגזין הצרכנות לבני נוער סיפר מהמר צעיר שההימור הראשון שלו היה כבר בגיל עשר. המהמרים הצעירים מזינים תעשיית ענק כלכלית. ההכנסות מהווינר טיפסו בשנה שעברה לכשני מיליארד שקל, כך שכרבע מיליארד שקל מגיעים מבני נוער, או נכון יותר מהוריהם, שלעתים קרובות אינם יודעים כלל שהכסף שהם נותנים לילדיהם מועבר לווינר. 
 

א', למשל, נער (16) מעיר מבוססת במרכז הארץ, משקיע את כל כספו בווינר. “הורי לא יכולים לתת לי כסף ואני עובד כדי לממן את עצמי, אבל הוריהם של חברי, שהם אנשים אמידים, נותנים לילדיהם מאות שקלים בחודש עבור הווינר בלי שהם ידעו לאן הכסף שלהם הולך", הוא מספר, “הם בטוחים שהם נותנים לילדים כסף לבילויים, פיצה, סרט, מועדון או ללימודים בבית הספר, ולא יודעים שכל הכסף הזה הולך על הווינר".


תחנת טוטו,. צילום: אביר סולטאן, פלאש 90


“ההורים בתמימות נותנים כסף לילדים שלהם ולא חושבים שזה ילך להימורים", אמרה התלמידה ת' לוועדה לזכויות הילד בכנסת, "זה נראה כאילו זה בשביל לקנות אוכל או שתייה בקיוסק". התופעה, כך מתברר, כה נפוצה עד שאתר הצרכנות לבני נוער, “טרנדי", כינה את המהמרים הצעירים “הווינרים".

כסף קטן

הטוטו השקיע בשנים האחרונות מיליון וחצי שקל לטיפול בבעיה, ההולכת ונעשית משמעותית מיום ליום, בצורות עקיפות, ו־150 אלף שקל בשנה כדי להתמודד באופן ישיר עם הנושא. ענף הביליארד, לשם השוואה, קיבל מהטוטו 303 אלף שקל, שחקני הברידג' נהנו ממענק של 274 אלף שקל. 
למרות ממדיה העצומים של התופעה, אבי לוזון, חבר דירקטוריון הטוטו, מודה: "אין לי מידע שבני נוער מהמרים בווינר. אני מקווה שהם לא עושים את זה. בישיבה הקרובה של הדירקטוריון אבקש שבעלי התחנות לא ייתנו לבני נוער להמר".
 
על פי החוק הם אמורים לעשות את זה גם בלי הבקשה שלך, אולי כדאי שחברי הדירקטוריון יחשבו על פתרונות יצירתיים יותר.
“זה המקסימום שאני יכול לעשות".

עופר עיני, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שנהנית ממענק של הטוטו בסכום של 80 מיליון שקל בשנה, אומר: “אין לי מושג, חסרות לי העובדות. ברמה העקרונית רק צעירים מעל גיל 18 צריכים להמר. אני הייתי מעלה את הרף עד לגיל 21".
 
צבי לובצקי, העומד בראש הוועדה הממליצה על אופן חלוקת כספי הטוטו, מסכים שזה נושא חשוב, אבל אומר שלא הוא הכתובת לפנות אליה. “יש לנו מנדט בתחום שהוא צר מאוד. אנחנו לא באזור של הדברים האלה, אנחנו פורום שמנסה לעשות חלוקה נכונה של כספי הטוטו בין ענפי הספורט השונים וקבוצות הספורט".


"הייתי מעלה את הרף על הימורים לגיל 21" עופר עיני. צילום: פלאש 90


אתה מרגיש בנוח עם העובדה שחלק מהכספים שאתה מעביר מהטוטו מגיעים מבני נוער או מהוריהם, שלעתים קרובות אינם יודעים כלל שכספם מממן הימורים?
“אל תסבכי אותי, יש פה על מה לחשוב. בנושא הזה הממשלה צריכה לטפל".
 
 עודד טירה, יו"ר המועצה הלאומית לספורט, גוף שמינתה הממשלה לפני כשנה ושאמור לפעול, על פי חוק הספורט, “בשים לב לשיקולים חברתיים", אומר שהוא מעולם לא נחשף לסוגיה הזאת, “אבל כאב וכסב לילדים, אני חושב שבעולם המודרני הילדים נחשפים לכל כך הרבה סכנות ונושאים שמפתים אותם כמו סמים, פורנו ושאר דברים רעים. תפקידו של ההורה למנוע מהילד להתעסק עם זה".

ואיפה התפקיד שלך?
“אף אחד לא יכול להחליף את ההורה בדברים האלה. זה תפקידו של ההורה ולא של אף אחד אחר".

ואילו מעוז טל, מנכ"ל איגוד סקי המים וחבר דירקטוריון הטוטו, סבור שהתופעה כלל איננה טעונה טיפול. “הנוער יכול להמר בהימורים לא חוקיים, לפחות ככה הוא עושה את זה דרכנו".
 
מי שמהמר מתחת לגיל 18, גם דרככם, פועל בניגוד לחוק.
“אבל כשהם עושים את זה אצלנו הכסף חוזר לספורט ולצעירים הספורטאים. כל עוד הכסף שמשקיעים בטוטו חוזר לציבור, באמצעות המענקים שלנו, אני לא רואה בזה שום דבר פסול". ואם תהיתם מה יש למנכ"ל הטוטו, יצחק לארי, לומר בנושא, הוא מבטיח ש"כל המערכת שלנו מגויסת לטובת העניין".


"כל המערכות שלנו מגויסות לטובת העניין. יצחק לארי, מנכ"ל הטוטו. צילום: פלאש 90

מדרון חלקלק מאוד

כל מי שעסק בנושא, והיו בשנים האחרונות כמה ועדות ודוחות שעסקו בהימורים של בני נוער, סבור שזו תופעה פסולה. בדוח השנתי האחרון של עמותת עלם לנוער במצוקה נכתב כך: “בחיפושם אחר תחושת סיפוק והישג מיידי, בני הנוער צורכים את השירות בהיקף אדיר ובסכומי כסף, שלעתים מגיעים לעשרות אלפי שקלים".
 
על פי הדוח, עבריינים מנצלים את להיטותם של בני הנוער להימורים ומציעים להם הלוואות בתנאי שוק אפור לצורך הימור או כיסוי חובות של הימורים קורסים. “כך נערים רבים נקלעים לחובות גדולים מאוד מול גורמים עברייניים ונתונים בלחץ נפשי כבד, המביא אותם להמשך ההתנהגות העבריינית, לנשירה מהלימודים ובמקרים קיצוניים לניסיונות פגיעה עצמית". הדוח אינו מציין את מספרם המדויק של בני הנוער המכורים לווינר, אולם דוח של העמותה משנת 2012 מצא שחלה עלייה במספרם של בני הנוער המכורים להימורים.
 
  נחום מיכאלי מעמותת אפשר, העוסקת בהתמכרויות, מכיר היטב ומקרוב את הימורי הווינר. “יש בהחלט פעילות מאוד מאוד ערה של הימורים במשחקי ספורט", הוא מספר, “בני נוער מהמרים בתחנות ובאינטרנט עם כרטיסי האשראי של ההורים. קשה לשלוט עליהם מפני שהם מכירים את האינטרנט טוב יותר מהוריהם. הם עושים את זה מתוך רצון לאקשן ולריגושים. הסיכון הגדול הוא שאתה מתמכר לריגוש ומנסה להצליח היכן שבלתי אפשרי להצליח. מהר מאוד הם מאבדים שליטה ויש כאלה שבהחלט נופלים. רבים מאירועי עבריינות הנוער קשורים להימורים". 


"אין לי מידע על בני נוער שמהמרים, אבי לוזון. צילום: משה שי, פלאש 90


אורית אופיר אלדר, מטפלת בהתמכרויות, סבורה ש"היום כמעט כל בן נוער ממלא טוטו או ווינר. זה מושך אותם בגלל הספורט, זה אירוע חברתי, כולם מהמרים יחד על משחקים. חלקם מהמרים עם ההורים. מחציתם ייגעו בהימורים מעבר למילוי טופס שבועי של טוטו, כ־10% מתעסקים עם ההימורים בצורה משמעותית. הם מתחילים בגיל 14, ועשר שנים אחר כך מגיעים אלי כשהם מכורים לווינר". 

לבד מההתמכרות, מה רע בהימור לא מזיק עם החבר'ה על משחק ספורט?
“למה צריך להמר על משחק ספורט? למה אי אפשר סתם ליהנות מצפייה במשחק ספורט? הניסיון להכניס לכל דבר ריגוש נוסף הוא תרבות לא נכונה. ומה יעשו מי שאין להם כסף? יהיו מנודים חברתית? ההימורים בווינר גם מלמדים את בני הנוער שהכול חומרני, כבר לא משתלם סתם לאהוב ספורט, צריך להוסיף לזאת זכייה בכסף קל".

"היה לי מטופל שאמר לי שהוא הרוויח 4,000 שקל ביום אחד, כמעט כמו שאבא שלו מרוויח בחודש שלם מעבודה קשה. לא משנה שאחר כך הוא הפסיד את הכל, בתחושה שלו כסף כזה משתלם הרבה יותר מעבודה קשה. טיפלתי בבני 17 שהפסידו עשרות אלפי שקלים, לקחו הלוואות, גנבו כסף מההורים. היה לי מטופל שבגיל 16 לקח מכרטיס האשראי של הוריו רבע מיליון שקלים כדי לממן את הווינר. לא פעם נושים מגיעים להורים ודורשים מאה אלף שקלים ורק אז ההורים מבינים שהבן שלהם מהמר".

וכל זה מתחיל מהימור תמים ב־10 שקלים?
“מי שיש לו נטייה להתמכרות עובר מהר מאוד מ־10 שקלים ל־20 שקלים, בדיוק כמו אלכוהוליזם, במיוחד אם הם מרוויחים בהתחלה ואז הם מתחילים לרדוף אחרי הכסף ונכנסים לחובות וכבר לא רוצים להרוויח כסף אלא רק להחזיר את החובות, וזה שלב ההתאבדות על הכסף, שאליו מגיעים דווקא הנערים החלשים ביותר. רוב בני הנוער המהמרים הם בנים ולא בנות בגלל אהבת הספורט. נער שיש לו דימוי עצמי נמוך, קשיים בלימודים, נער שנמצא בתקופת משבר בגלל מוות במשפחה או במשבר יחסים עם חברה, נמשך להימורים, שהופכים לצורך קיומי, בלי להבין שזאת בועה שכלל אינה קשורה למציאות. הבעיה שבדרך כלל אין מי שיעזור להם. אם תשאלי את המורים שלהם בבתי הספר, הם יגידו לך שכלל אין בעיה כזו".

הרשויות מגמגמות

ההתעלמות של הממסד ושל הרשויות הנוגעות לעניין מדהימה ולא פוסחת גם על משרד החינוך. ואכן, ח"כ שי פירון אומר שבשנה וחצי שבהן כיהן כשר החינוך הוא לא שמע על כך דבר. “לא ידעתי שום דבר. זאת פעם ראשונה שאני שומע על זה".


כמה מאות אלפי בני נוער מהמרים בווינר ושר החינוך לא שמע על זה?
“כן, פעם ראשונה שאני שומע על זה, ברור לחלוטין שצריך לטפל בזה אבל אני אף פעם לא בדקתי את הסוגיה".

במשרד החינוך אומרים שהם מטפלים בהימורים של בני נוער “בצורה מקומית". “אין לנו נתונים מדויקים על היקף התופעה", מסבירים במשרד החינוך, “כשקורה אירוע מסוים אנחנו מתייחסים אליו באופן ספציפי. תוכנית כישורי חיים עוסקת, בין השאר, בנושאים הקשורים להימורים כמו הצבת גבולות ושליטה. המורים מתבקשים לשוחח עם התלמידים על נושאים שמעסיקים אותם".

גם במשרד הרווחה לא מטפלים באופן גורף בבני נוער המכורים לווינר. יש לציין כי על פי נתוני המשרד, ההימורים קשורים קשר הדוק לסמים ולאלכוהול. “בימים אלה אנו עורכים עבודת איסוף מידע. הגענו לכמה עשרות בני נוער המכורים לווינר מתוך כ־3,000 בני נוער המכורים לסמים ולאלכוהול. קשה לאתר את אוכלוסיית המכורים להימורים", מסבירים במשרד הרווחה, “אנחנו מטפלים בכ־12 אלף מבוגרים המכורים להימורים, אי אפשר לדעת כמה בני נוער מכורים לווינר".
 

"פעם ראשונה שאנ ישומע על התופעה" שי פירון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


אגב, בדוח של מרכז המחקר של הכנסת מלפני כשש שנים נכתב שלמשרד הרווחה אין נתונים על היקף התופעה. מאז המשרד עדיין לא הספיק לאסוף נתונים. חברי הכנסת אף הם מגלים עניין מועט בתופעה. לדיון המעמיק היחיד שנערך בכנסת, בדצמבר 2009 בוועדה לזכויות הילד, הגיעו רק שני חברי כנסת, אורי אורבך ז"ל ודני דנון, שהיה יו"ר הוועדה. תלמידים מהגימנסיה בירושלים השתתפו בדיון וסיפרו שהם נחשפים באופן קבוע להימורים, רוב הקיוסקים מאפשרים זאת, אמר תלמיד שנחשף בשם איציק.

אז המליצו

המועצה להסדר ההימורים בספורט הוקמה ב־1967 והיא הגוף היחיד המורשה לערוך באופן חוקי הימורים על תוצאות של משחקים ותחרויות ספורט. פעילותה העיקרית נובעת מהטוטו, הימור על משחקים אחת לשבוע, מהווינר, תוכנית ההימורים היומית שהושקה ב־2002 ובה אפשר להמר על משחקים בודדים, ומהימורים נוספים, שהם כ־80% מהכנסות המועצה, שהגיעו בשנה האחרונה לכ־2.5 מיליארד שקל. מתוכם מועברים לפעילויות ספורט שונות 450 מיליון שקל בשנה. ענף ההימורים הלא־חוקיים, לשם השוואה, מגלגל בין 10 ל־15 מיליארד שקל בשנה. 
 
ב־2007 תוקן חוק העונשין ונאסרו הימורים לקטינים. העובר על החוק ומוכר כרטיסי הגרלה לקטינים צפוי לשישה חודשי מאסר בפועל. חמש שנים לפני כן אסר הטוטו, באמצעות קוד אתי, על הימורים לבני נוער, אולם מחקר של ד"ר בל גבריאל פריד מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב מצא באותה שנה כי כ־78% מבני הנוער נטלו חלק בהימורים, וכן שכ־30% מהם השתתפו בהימורי הווינר. כרבע מבני הנוער דיווחו באותו מחקר על התנהגות בעייתית הקשורה בהימורים, פגיעה בתפקוד ובקשרים חברתיים, איבוד שליטה וקונפליקטים עם הסביבה. 
 
גבריאל פריד לא עקבה אחרי הימורי הווינר מאז, “אני לא יכולה לדעת אם מספרם של בני הנוער המהמרים בווינר עלה מאז או ירד, אבל מחקר חדש שלי מצא שבישראל 3.7% מהאוכלוסייה הם מהמרים בעייתיים לעומת בין 0.4% ל־2% מהאוכלוסייה במדינות המערב". בני נוער אומרים לי שטוטו ווינר זה לא הימור, הם לא מבינים שהדרך מהימור חברתי להתמכרות קטנה. למבוגרים יש מנגנוני בקרה, בני נוער נמצאים בסיכון גדול יותר להפוך למכורים, וככל שאתה מתחיל להמר בגיל צעיר כך רב יותר הסיכוי שתתמכר. חשוב לזכור שגם הימורים תחת רגולציה הם הימורים".
 
צוות בין־משרדי לגיבוש תוכנית להסדרה ולפיקוח ההימורים בטוטו פרסם לפני כשנתיים שורה של המלצות שנועדו להרחיק בני נוער מהימורי הווינר. בין היתר נכתב בדוח שבחלק ממדינות העולם אפשר להמר רק באמצעות כרטיס שחקן אישי הנטען באמצעות חשבון הבנק או באמצעות תשלום בנקודות מכירה. כרטיס שחקן מסוג זה “עשוי לתרום להשתתפות של קטינים באותם הימורים".
 
הצוות אף המליץ על הקצאת חלק מהכנסות המועצה לקידומן של תוכניות הסברה וחינוך להעלאת המודעות לסכנה שבהימורים, על הקמת מכון מחקר שיעסוק בהתמכרות להימורים ועל מימון הטיפול בנזקי ההימורים. על פי הדוח של הצוות, הן המועצה להסדר הימורים בספורט והן מפעל הפיס תומכים בעמותת אפשר, אלא שתמיכה זו מאפשרת רק חלק קטן מפעילות העמותה, שרוב תקציבה מגיע ממשרד הרווחה. כמו כן המליץ הצוות להסדיר את נושא הפרסום והשיווק של ההימורים. 

פרסום בכל חור

בהיתר שיינתן למפעל הפיס חלות מגבלות חמורות על פרסום לקטינים. במועצה להסדר הימורים אין הגבלות כאלה, ובשנים האחרונות הורים מכל רחבי הארץ התלוננו שמתקני ספורט שהוקמו במימון הטוטו בבתי ספר מפרסמים את הווינר ואת הטוטו. 
 
בעכו, למשל, נתלו שלטי פרסום לווינר בכל מוסדות החינוך שנהנו ממימון המועצה להסדר הימורים בספורט. בטוטו אמרו שאכן פרסום הווינר הוא תנאי מקדים למימון תשתיות ספורט.

יצחק לארי, מנכ"ל המועצה להסדר הימורים בספורט, אומר שהטוטו מפרסם על מתקני ספורט שהוקמו במימונו רק את שם המותג. “זה לא פרסום, אצלנו אין פרסום שמדבר על פנטזיות, ‘אם תהמר תצליח בחיים'. בכל הפרסומים אנחנו משלבים הערות על איסור מכירה לקטינים".

אבל בני נוער מהמרים די בחופשיות בתחנות.
“אנחנו משקיעים הרבה מאמץ וכסף כדי למנוע את זה, בין השאר יש לנו לקוחות סמויים בתחנות, אנו מפעילים חברות חקירות ועורכים פעולות הסברה לבעלי התחנות. היום הם פוחדים למכור לבני נוער".

ומה לגבי בני נוער המבקשים ממבוגרים שירכשו עבורם כרטיסים.
“זה חמור מאוד, זה קורה גם עם מכירה של אלכוהול, אבל אין לי כלים לאכיפה". 

חלק מהמרים באינטרנט, שם הפיקוח קשה יותר.
“אנחנו מחוברים לאתר של משרד הפנים כדי למנוע מבני נוער להמר באינטרנט. כל המערכת מגויסת לטובת העניין הזה. אנחנו גוף ציבורי, כל הרווחים שלנו מוקדשים לטובת הספורט. אני לא רוצה לבנות אולם כדורסל שמגיע ממתמכרים, אני רוצה שאת תמלאי טופס כמה פעמים בשבוע אבל שתעשי את זה בפאן".

הוועדה הבין־משרדית המליצה על עריכת מחקרים בנושא.
“עשינו שני מחקרים, אני באמת אשמח לשמוע רעיונות חדשים שיסייעו לנו להילחם בתופעה".

אתה שלם עם הידיעה שמאות אלפי בני נוער מהמרים?
“זה בהימורים הבלתי־חוקיים, לא אצלנו. אנחנו אימצנו קוד אתי עוד לפני שהחוק אסר על הימורים לבני נוער. כמו בכל דבר, גם בנושא הזה קיימות בשוליים תופעות כאלה, אבל אנחנו מגלים אפס סובלנות כלפי כל מי שמפר את החוק. אנחנו מאוד נחרצים. אנחנו מוותרים על הכנסות גבוהות כדי למנוע מבני נוער להמר אצלנו".
 
הנער ב' מוכן להירתם למאמץ של לארי. “אם הייתי פוגש היום נער שמהמר בווינר הייתי מספר לו את הסיפור שלי, הייתי מסביר לו למה זה לא טוב להיכנס לזה. הייתי עושה הכל כדי שהוא לא יהמר בווינר. אתה עושה עוול גדול לעצמך, הייתי אומר לו, אל תיכנס לזה בכלל".