באחד באוקטובר נרצחו בפיגוע ירי נעמה הנקין ובעלה איתם, מהיישוב נריה שבהרי בנימין. הם נורו ממארב בין אלון מורה לאיתמר, ואז שוב מטווח אפס על ידי חוליית מחבלים מחמאס, שלא הספיקו לרצוח את ילדיהם שנסעו עמם ברכב.
נעמה הנקין הייתה רק בת 30 במותה, אם לארבעה ואחת מהדור החדש של הנשים הדתיות, כאלו שמזמן לא לכודות בסטיגמות של מקצועות הוראה או עקרות בית. היא הייתה מעצבת מוכשרת, בעלת סטודיו עצמאית, ויזמת עסקית. "אני מאמינה ביזמות ככלי עוצמתי, שמאפשר לי לייצר פתרונות ייחודיים לצרכים ולחוסרים שאני מזהה במגזרים שונים. אני מאמינה שיש לי את הכוחות, הידע והיכולות להנגיש ידע ותוכן לציבור שאינו חשוף אליו, או שחסרים לו הכלים לרכוש אותו" – כתבה על עצמה באתר שלה.
בסטודיו שלה, "סטודיו המעבדה", עבדה נעמה על פרויקטים של עיצוב, שחלקם מוכרים מאוד, גם אם לא רבים יודעים שהם פרי עיצובה. רציחתה המזעזעת קטעה הכל, אך הסטודיו שלה נשאר עומד גם לאחר לכתה, ואיתו גם המשכורות והתשלומים
לספקים שהיה צריך לשלם.
נעמה ז"ל הייתה חברה בקבוצה "דתיות עסקיות מדברות" בפייסבוק, קבוצה סגורה המונה כ־3,700 נשות עסקים ויזמיות דתיות. תוך שעות התמלאה הקבוצה בפוסטים שסיפרו על אישה נדיבה, מוכשרת, שחלקה את הידע שלה עם אחרות. כשהבינו המנהלות בקבוצה שענייני צו הירושה והעיזבון מונעים תשלום של המשכורות בסטודיו של נעמה, הן התגייסו לסייע, ותוך שעות ספורות אספו 15 אלף שקל לתשלום עבור משכורות ותשלומים לספקים.
"התגייסנו לטפל בעניין – מנהלות הקבוצה בתיאום עם רואה החשבון של נעמה - ולדאוג שהכספים יגיעו לספקים ולתשלום משכורות עד ה־10 בחודש. לכן אנחנו צריכות גם את עזרתכן", כך פנו מנהלות הקבוצה לנשים החברות בה, בקריאה נרגשת מעל גבי הפייסבוק. "אנו קבוצת דתיות עסקיות שערבות זו לזו ומעוניינות להספיק את שנעמה לא הספיקה ולשלם בזמן (כמו שנעמה הייתה עושה). מה צריך? להיכנס לקישור ולהשתתף ב־150 שקל בכיסוי הצרכים הללו. אנחנו צריכות 100 נשים כדי להגיע ליעד ולהצליח לעמוד בלוח הזמנים. הכספים יועברו ליעדם בפיקוח רואה
חשבון. הכל, כמובן, מתואם עם משפחתה של נעמה".
עדי אפללו, אחת החברות בקבוצה, תרמה מיד כשראתה את הפוסט. "הכרתי את נעמה רק וירטואלית אבל התרשמתי שהיא הייתה אישה מאוד מיוחדת ויצירתית, שתמיד עמדה בזמנים. אני חושבת שזה היה חשוב לה לעמוד גם עכשיו בזמנים של תשלום המשכורות, ואת זה עשינו עבורה אחרי מותה", היא סיפרה ל"מעריב המגזין".
טקס לוויה וירטואלי
נעמה הייתה בוגרת של מכללת "אמונה" במסלול הארבע־שנתי לתקשורת חזותית, מכללה שהחזון שלה הוא "לקדם נשים עצמאיות בכלל, ובתחומי העיצוב בפרט, לקראת הקמת עסק עצמאי רווחי". יסכה אופנהיים, יועצת שיווקית ומנהלת המועדון העסקי של המכללה, היא שהקימה את קבוצת הנשים הדתיות העסקיות לפני פחות משנה, אחרי שזיהתה את הצורך העצום של נשים בשיתוף, בדיוק בתחומים שעליהם כתבה נעמה. "הקבוצה הזאת היא פלטפורמה לנשים דתיות, וגם לא דתיות, לדבר על עסקים ועל ההתמודדות היומיומית שלהן", סיפרה אופנהיים. "נעמה הייתה אחת הנשים הבולטות בקבוצה. פגשתי אותה בכנס, אבל רוב ההיכרות שלנו הייתה וירטואלית, והמדיום הזה מייצר היכרות מאוד עמוקה. ערכנו לנעמה טקס לוויה וירטואלי בקבוצה ביום שישי. במהלך השבעה הבנתי שיש משכורת שלא שולמה וחובות לספקים. פגשתי את אבא של נעמה והסברתי לו מה אנחנו הולכות לעשות".
לדבריה, "נעמה מעולם לא הייתה מלינה שכר, ולכן רצינו שלא יישארו לה חובות. תוך חמש שעות גייסנו את כל הסכום, ונסייע בהמשך לעובדת שלה למצוא מקום תעסוקה אחר".
לאחר ששמע על ההתארגנות המהירה, העביר אביה של נעמה מכתב לקבוצה בשם בני משפחתו. "נעמה סיפרה לי על הקבוצה עם ברק בעיניים", כתב. "מגילת רות נפתחת בשחור משחור: רעב, גלות, שכול, אביונות. היא מסתיימת בשמחה ואור עם חתונה, לידה ומלוכה. היפוך המצב קורה בגלל מעשה חסד, שבמהותו הוא מעשה טוב שעושים אותו כשלא חייבים, ושהאחרים לא היו עושים אותו במקרה דומה. המסר מודגם בדבקותה של רות בנעמי מול עורפה שחוזרת הביתה, ובהחלטת בועז לשאת את רות מול מעשה הקרוב הראשון, שסירב בשל הפסד רכוש משפחתי הכרוך בכך. עשיתן עמנו מעשה של חסד, ועל כך תודתנו מכל הלב!"
תמי וייס, עובדת הסטודיו של נעמה, כתבה בפייסבוק לנשות הקבוצה: "אין לי אלא להודות לכן שעשיתן ודאי את מה שנעמה הייתה עושה, ועל כן אתן ממשיכות אותה. החייתן אותה. המעשה הזה מוריד דאגה מהוריה של נעמה, הוא משאיר את הכסף לילדיה. הוא מראה יותר מכל את הערבות הדדית, היחד, שותפות הדרך. נעמה גאה בנו. אין לי ספק".