נראה כי רבים כבר לא זוכרים כיצד פרץ גל הטרור הנוכחי: האם זה הפיגוע הנתעב שבוצע בכפר דומא או עליית חברי כנסת להר הבית?
נראה שלשני הגורמים חלק בגל, אבל ישנן סיבות מרכזיות יותר ועיקרן רצף הסתות שקריות מצד מנהיגות הרשות הפלסטינית, מצד חמאס, מצד אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, מצד חלק מראשי הציבור הערבי הישראלי וכמובן מצד שחקני חיזוק מדאע"ש.
"אל־אקצא בסכנה", הוא המוטיב שמוציא מוסלמים לרחוב. חלק מהמסיתים - בראשם אנשי הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית - עסוקים במוטיב זה שנים רבות. על הטענה לשינוי כביכול בסטטוס קוו בהר הבית מתווספות האשמות שקריות ומלאות שטנה על כך שישראל מוציאה להורג ילדים, ולכן יש לה אחריות לתוצאותיו של גל הטרור.
בחגיגה משתתפים גם כאלו שהר הבית לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם ובהם חנין זועבי, אחמד טיבי וג'אמל זחאלקה, שיודעים שכוחם נבנה משימוש ציני בנושא הר הבית, וממשיכים להסית במקום לבלום את גל הטרור. במעשיהם הם גורמים נזק לכלל האוכלוסייה הערבית הישראלית וצובעים את מרבית האזרחים הערבים הישראלים הנאמנים למדינה, המעוניינים להמשיך לחיות בשקט ובשלום, באור לאומני, מנוכר, מבודל ופורע חוק.
העולם עסוק כיום בסוגיית הפליטים המציפים את אירופה, בכניסת הרוסים לסוריה ובסוגיית הגרעין האיראני, ועייף מהסוגיה הפלסטינית. למנהיגים הבינלאומיים נמאס מחוסר היכולת של מנהיגי הרשות הפלסטינית לקבל החלטה ולהתקדם בתהליך המדיני. מה יעשו מנהיגי הרשות? יסמנו את מסגד אל־אקצא.
האינטרס של הרשות הוא לייצר נראטיבים שקריים סביב הר הבית ולהרחיק את ההתפרעויות ואת חוסר היציבות לשטחים בתוך מדינת ישראל, במטרה להחיות את הסוגיה הפלסטינית ולהחזירה לראש סדר העדיפויות העולמי.
גל הטרור מושפע מהפיגועים האכזריים של דאע"ש ושל הג'יהאד העולמי, שבמהלכם גברים, נשים וטף נרצחים בגלל שיוכם האתני או הדתי, ושבהם הכל מותר בשם האסלאם והכל עולה לרשתות החברתיות ולאינטרנט.
אכזריות היא שם המשחק. ההסתה ברשת מגיעה לגבהים חדשים. הכל עולה לאוויר ומופץ מיידית וגורם לאותם מפגעים בודדים להחליט לבצע פיגועי הקרבה.
בימים האחרונים אנו רואים ירידה בהיקף המעורבים באלימות ובאירועי הפרות סדר, ומנגד עלייה במספר הפיגועים והנפגעים וזליגת הפיגועים לישראל. פרופיל המפגעים נשאר דומה לאורך כל הגל הנוכחי, ובכך מבודל מאירועים דומים שהתרחשו בעבר: מפגע או צמד מפגעים צעירים, רובם חסרי שיוך ארגוני, כולם מוסתים. כולם מוכנים להקריב עצמם.
כוחות הביטחון, ובראשם משטרת ישראל על יחידותיה המיוחדות, עוסקים כבר תקופה ארוכה בביטחון שדה ועושים הכל לצמצם ולמזער פיגועים. זוהי שעתם היפה של שוטרינו. צה"ל ממשיך בפעולה בשטחים, ובימים האחרונים נכנס לירושלים. שב"כ ניצב מול האתגרים החדשים־ישנים ונוקט צעדים לשיפור האיתור המוקדם והסיכול בלי להסלים את המצב הרגיש והנפיץ.
שב"כ משפר את המודיעין סביב האתגרים הנוכחיים בכלים רבים: איסוף מודיעין ממקורות חיים, פעילות מבצעית וטכנולוגית, חקירות, מחקר, עבודת דסק ומעורבות מודיעינית עמוקה בעולם האינטרנטי־קיברנטי.
שב"כ מביא מודיעין והתרעות, מבצע אינווסטיגציה (חקירה בזירת האירוע) ומחקרים מודיעיניים לאחר פיגועים. הוא מאתר את השותפים לפיגוע שנעלמו מהזירה ומיירטם באמצעות יכולות שנבנו לאורך שנים רבות ומשתכללות תוך יצירת שפה משותפת וקשר מבצעי ומקצועי עם צה"ל ועם משטרת ישראל.
בדרג הביטחוני בהובלת שב"כ קיים שיתוף פעולה מצוין בכל הדרגים עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, והקשר איתם הוא יומיומי. שב"כ מכיר היטב את הרחוב הערבי־ישראלי, את הפעילים ואת התנועות הרדיקליות, את מקורות המימון, את עומק הפעילות ואת ההסתה סביב הר הבית. אנשי השטח נמצאים בצמתים הבעייתיים ופועלים לאיסוף מודיעין ולסיכול פיגועי טרור וחתרנות מדינית.
כדי להרגיע את גל הטרור יש להמשיך בקו שננקט החל מיום רביעי, ולעצור מסיתים ומנהיגים מסיתים, כולל פעילי חמאס ביהודה ושומרון, ולהגביל כניסת מסיתים לירושלים.
נוסף לכך יש לנקוט צעדים משפטיים ולהוציא צווי הגבלה נגד מנהיגות מסיתה בקרב ערביי ישראל, כולל נגד חברי הכנסת המסיתים; להפעיל לחץ של גורמים בינלאומיים על הרשות הפלסטינית להפסקת ההסתה של מנהיגיה; לחסום בלוגרים ואתרי שטנה; להרוס בתי מחבלים בליל הפיגוע כצעד מרתיע ולהוציא מחוץ לחוק את התנועות ואת נתיבי הכספים מחו"ל המזינים את פעילות התנועה האסלאמית. ייבוש מקורות הכספים תייבש ותחליש את כוחה של התנועה. וחשוב לא פחות: לשוב להידבר עם אבו מאזן - למרות שקריו - ועם אנשיו. חוסר הידברות גורם לייאוש ולהיחלשות הרשות.
הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ