בליל רביעי האחרון טרטר הטלפון הנייד של אחמד זועבי, ראש המועצה האזורית בוסתן אל־מרג'. על הצג הופיעה הודעה. "מחר בצהריים", נכתב, "הנך מוזמן לפגישת פיוס בתל אביב, בהשתתפות שר הפנים ויושב ראש מרכז השלטון המקומי".
לזועבי היה ברור מיד שהוא מופיע – דווקא בשל המצב הביטחוני הרגיש, דווקא בשל העובדה שלפגישה הוזמנו ראשי רשויות יהודים, וחרף הטענות נגד חלק מחברי הכנסת הערבים, שלפיהן התנהלותם פוגעת בתושביו. "הכפרים שלנו קטנים, ואנחנו פועלים בדיוק לפי האינטרס שלנו ושל האזור שלנו", הוא אומר ל"מעריב". "אנחנו אלה שיודעים הכי טוב מה טוב לנו, ולנו חשוב לשמור על מרקם היחסים הטובים בין שתי האוכלוסיות, היהודים והערבים".
במסגרת תפקידו כראש המועצה, אחראי זועבי על ארבעה כפרים ערביים בין קיבוץ עין דור וקיבוץ גזית שבעמק יזרעאל. כמו רבים אחרים, גם הוא צפה בעימות הספונטני ששודר כמה ימים קודם לכן בין ראש עיריית נצרת עלי סלאם ובין ראש הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה, שבמהלכו קרא סלאם לעודה אל מול המצלמות שיסתלק מעירו
. "הרסתם את העיר", צעק סלאם מתוך רכבו אל עודה המופתע, בהתייחס להתנהלות חברי הכנסת הערבים, שלטענתו לא עושים דבר כדי להרגיע את השטח. בנוסף, סלאם הטיח בעודה: "מה אתה עושה בשבילנו? אתה לא עושה כלום. לא היה פה היום אפילו יהודי אחד". דבריו של סלאם הותירו את עודה, שבאותה העת התראיין לחדשות ערוץ 2, המום מהמילים הקשות שהוטחו בו.
. "הרסתם את העיר", צעק סלאם מתוך רכבו אל עודה המופתע, בהתייחס להתנהלות חברי הכנסת הערבים, שלטענתו לא עושים דבר כדי להרגיע את השטח. בנוסף, סלאם הטיח בעודה: "מה אתה עושה בשבילנו? אתה לא עושה כלום. לא היה פה היום אפילו יהודי אחד". דבריו של סלאם הותירו את עודה, שבאותה העת התראיין לחדשות ערוץ 2, המום מהמילים הקשות שהוטחו בו.
"הרסתם את העיר". איימן עודה סופג עלבונות מראש עיריית נצרת. צילום מסך: חדשות 2
זועבי מצדו דווקא לא הופתע מהאירוע. מבחינתו זה היה ביטוי פומבי ראשון למה שעד אז נלחש בחדרים הפנימיים של מוסדות השלטון במגזר הערבי: המחלוקת השוררת בין תפיסת השלטון המקומי – ראשי מועצות ערביים, וכן ערים וכפרים – ובין זו של השלטון הארצי, לגבי אופן ההתקוממות הרצוי, נחוץ ככל שיהיה.
"כל חבר כנסת, לא חשוב מאיפה הוא בא, מחפש פופוליזם זול", אומר זועבי. "גם יהודי, גם ערבי, זה ברור מאליו. אבל אנחנו הנציגים האמיתיים של הערבים בישראל, אנחנו מתמודדים יום־יום בשטח". כך, בעוד חלק מחברי הכנסת הערבים הצהירו בשבועות האחרונים כי לא יגנו או יקראו תיגר על ביטויי התקוממות, יהיו אשר יהיו, בשלטון המקומי ישנה דרישה כמעט פה אחד להרגיע את השטח, ויפה שעה אחת קודם.
יממה לאחר המסרון ההוא הגיע זועבי לבניין משרד הפנים בתל אביב. כשנכנס אל האולם הגדול, הוא קיבל אישוש נוסף למה שכבר ידע: קריאתו הנחרצת שלא להתקומם באמצעים אלימים רחוקה מלהיות קול בודד. כ־40 ראשי מועצות, ערים וכפרים, בני המגזר הערבי בלבד, מילאו את החדר, ובפה כולם מסר אחד: להתקומם אפשר, אך בשום אופן לא באלימות.
"כל ראשי הרשויות, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים כולם בדעה אחת, שאנחנו חייבים לשמור על מרקם היחסים ועל מערכת היחסים הזאת בין יהודים וערבים", אומר זועבי. "במלחמה אלימה אין מפסיד ואין מרוויח – כולם מפסידים".
"כל ראשי הרשויות, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים כולם בדעה אחת, שאנחנו חייבים לשמור על מרקם היחסים ועל מערכת היחסים הזאת בין יהודים וערבים", אומר זועבי. "במלחמה אלימה אין מפסיד ואין מרוויח – כולם מפסידים".
"די לאלימות"
החשש העיקרי של ראשי הרשויות הוא כלכלי. בכפרים ובערים אשר נשענים רבות על תנועת תיירים, גל אלימות כזה מרוקן את כיכר השוק מקונים. ההשפעה על התושב הבודד היא מיידית. "כשהאווירה לא טובה זה משפיע, ברור שזה משפיע", טוען זועבי. "תראה מה שקורה היום בעפולה - מבחינה מסחרית, מבחינה רפואית. האווירה קשה, אנשים לא באים, וזו עוד עיר גדולה, אז מה אנחנו נגיד? שלא תחשוב שזה קל, אנחנו לא רוצים שזה יימשך".
הדבר נכון אפילו ביישובים שנחשבים סמל לדו־קיום, כפי שמצהיר אחמד ממאפיית "חובז" ביישוב אבו גוש שבפרוזדור ירושלים. מתבונן מן הצד ביום שישי האחרון עשוי היה לחשוב כי זרם הלקוחות במאפייה הקטנה לא השתנה, אך לדברי אחמד, בימים כתיקונם הלחץ של יום שישי יוצר אצלו פקק תנועה ארוך בהרבה. תושבים אחרים מספרים אותו הסיפור. "טוב לנו פה, לא חסר לנו כלום", אומר מוסא, רוכל בחנות מכולת קטנה במורד רחוב "השלום" באבו גוש. "לי יש יותר חברים יהודים מערבים. אפשר להתעצבן, אבל אני חושב שכשעוברים על החוק, זה גורם לנזק יותר גדול. הנה תראה", הוא מצביע על חנותו הריקה מאדם, למרות המיקום המרכזי שבו היא שוכנת.
ג'אבר עיסא, ראש מועצת אבו גוש, מסכים עם תושביו. "כולנו צריכים לצאת בקריאה אחת ברורה: די לאלימות", הוא אומר במהלך סיור שערך במזרח ירושלים ביום שישי. "בוא, תראה מה קורה פה. ריק לגמרי. כולם מפסידים, וההנהגה הלאומית, מי שיושב שם, צריכים להסיק את המסקנות.
היום צריכים לחשוב איך ממשיכים את החיים הנורמטיביים, לדאוג לכלכלת השוק שלנו, לחיים של הילדים שלנו. המצב היום לא מתיישב עם השכל הישר וההיגיון. אני בקשר עם חברי הכנסת הערבים והיהודים. כשאנחנו בינינו אנחנו מדברים באותה שפה, אבל כשנדלקות המצלמות, אז הם מדברים אחרת". לטענתו, דבריו מייצגים "אם לא 100%, אז 105%" מעמדת תושביו, ו"לפחות 90%" מערביי ישראל ככלל.
היום צריכים לחשוב איך ממשיכים את החיים הנורמטיביים, לדאוג לכלכלת השוק שלנו, לחיים של הילדים שלנו. המצב היום לא מתיישב עם השכל הישר וההיגיון. אני בקשר עם חברי הכנסת הערבים והיהודים. כשאנחנו בינינו אנחנו מדברים באותה שפה, אבל כשנדלקות המצלמות, אז הם מדברים אחרת". לטענתו, דבריו מייצגים "אם לא 100%, אז 105%" מעמדת תושביו, ו"לפחות 90%" מערביי ישראל ככלל.
זו אולי הסיבה שבשבוע האחרון מתירים לעצמם גם ראשי רשויות ערבים אחרים לנגן מנגינה דומה בריש גלי. "היום יש שנאה בין ערבים ויהודים בגלל השלטון המרכזי, בגלל מה שקורה בכנסת מול מסכי הטלוויזיה", אומר אחמד דבאח, ראש מועצת דיר אל־אסד, הסמוכה לעיר כרמיאל, בצפון הארץ. "יש לך מצד אחד ימין קיצוני ומצד שני שמאל קיצוני מול המסך בכנסת, ואחר כך, כשנכבית המצלמה, מחבקים אחד את השני. בצפון ובגליל יהודים וערבים מכירים אחד את השני ולא נופלים לזה, אבל מי שחי במרכז רואה את זה וחושב מיד שהערבי אויב".
"הגשר לשלום"
מבחינת מנהיגי השלטון המקומי במגזר הערבי, השינוי, אם יבוא, יבוא מהם. לאחר פגישתם עם שר הפנים התקיימה גם פגישה עם שר האוצר כחלון, הפעם בהשתתפות ראשי המועצות והערים הערבים בלבד, ובה הביעו את תסכול תושביהם מקיפוח ואפליה מתמשכים במגוון היבטים.
יומיים לפני הפגישה עם שר הפנים נערכה הפגישה הראשונה בין ראשי הרשויות במגזר, הפעם במחוז הצפון, במשותף עם ראשי מועצות וערים שאינם ערבים. במקביל הם ניסחו ושיגרו מכתב משותף לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וקראו לשניים באופן ישיר – מעל לראשם של חברי הכנסת - לפעול לאלתר להרגעת הרוחות.
"אנו החתומים מטה", כתבו. "פונים אליכם... מתוך רצון משותף שלנו ושל תושבינו לחיים שלווים ומשגשגים... רוב תושבינו דוגלים בסובלנות וסולדים מאלימות... פגישה אמיצה בין שני המנהיגים יכולה להוביל את כולנו ממצב של משבר להזדמנות". על המכתב חתמו אך ורק נציגי הרשויות המקומיות, 36 במספר.
"אנו החתומים מטה", כתבו. "פונים אליכם... מתוך רצון משותף שלנו ושל תושבינו לחיים שלווים ומשגשגים... רוב תושבינו דוגלים בסובלנות וסולדים מאלימות... פגישה אמיצה בין שני המנהיגים יכולה להוביל את כולנו ממצב של משבר להזדמנות". על המכתב חתמו אך ורק נציגי הרשויות המקומיות, 36 במספר.
אחד מהם הוא סאלח סולימן, ראש מועצת בועיינה־נוג'ידאת ששוכנת בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון. "חברי הכנסת יש להם במה, אתה יודע את זה", הוא אומר. "וכל מה שהם משדרים שם פוגע בנו, באזרחים. וכשלאדם אין מה להפסיד, אז אין לו מה להפסיד. ולחברי הכנסת אין מה להפסיד. הם הרי לא מאבדים משכורות". גם סולימן, כמו כל ראשי השלטון המקומי הערבים ששוחחנו עמם, אינו מטיל את כל האשמה על חברי הכנסת הערבים. בטח לא על כולם.
"דווקא שמעתי שני חברי כנסת מנסים להרגיע את השטח: חברי הכנסת אבו מערוף (ח"כ ד"ר עבדאללה אבו מערוף, ע"ר) ותומא (ח"כ עאידה תומא־סלימאן, ע"ר)", מסייג ראש מועצת ירכא, והיב חביש. "אבל זה לא מספיק. יש להם אחריות. אפשר להביע מחאה בדרך דמוקרטית ומקובלת בלי לעשות הרס למוסדות ציבור, או לחסום כבישים, או לזרוק אבנים. אני מקווה שראש הרשימה (ח"כ איימן עודה, ע"ר), שנתן רושם בבחירות האחרונות שהוא אדם שקול והגון שיש לו ראש על הכתפיים, ינהג בהתאם ויוביל להרגעת השטח, לשולחן עגול, שירגיע את המצב".
כמו זועבי, סולימן ואחרים, גם הוא צפה בעימות בין ראש עיריית נצרת לח"כ עודה. "להגיד לך את האמת? אני מבין את ראש עיריית נצרת", אומר חביש. "כי לפגוע בעיר כמעט הכי גדולה בצפון ולגרום לזה שכל האנשים יחרימו אותם גם תדמיתית וגם כלכלית, זאת בעיה בשבילו. הוא אמר לו דבר פשוט: לך תפגין בעיר שלך. למה שתושבי נצרת ישלמו את המחיר של המצב הנוכחי?"
הערב צפויה להתקיים פגישה רבתי נוספת של מנהיגי השלטון הערבי המקומי - הפעם בבית הנשיא ובמעמד השר לביטחון פנים גלעד ארדן ונשיא המדינה ראובן ריבלין. בפגישה הם צפויים להעלות את טענותיהם בנוגע למצבם הכלכלי והביטחוני של ערביי ישראל והמקומות המקודשים להם. בסוגיה הזאת שוררת תמימות דעים בינם ובין ההנהגה הערבית הארצית. "המסר שלנו הוא ברור", אומר מאזן גנאים, ראש עיריית סחנין, שגם מכהן כיושב ראש ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.
"כולנו מעוניינים בשוויון ושלום ולשמור על המקומות הקדושים של היהודים והערבים כאחד. אף אחד לא רוצה אלימות, לא חסימת כבישים, לא מעצרים. אבל גם אני לא שמעתי מהצד השני מסר של הרגעה, אלא להפך. כולם שופכים שמן למדורה". במהלך השיחה ישב לצדו חבר הכנסת מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת). למרות זאת, כאשר מאזן גנאים נשאל אם לדעתו חברי הכנסת הערבים נוהגים כשורה, אמר רק: "את דעתי אני שומר לעצמי".