רוח שטות: מדוע כל שנה אנחנו נכשלים להיערך לחורף כראוי?

רק לפני שלושה שבועות, ב־6 באוקטובר, חוו עשרות אלפי אזרחים הפסקות חשמל שנגרמו, לדברי חברת החשמל, מהשילוב בין היורה לבין האבק הרב שהצטבר על כבלי המתח הגבוה, בעקבות סופת חול שהתרחשה בסוף ספטמבר.
 

בעקבת הסערה שהתחוללה בתחילת השבוע, 60 אלף בתי אב, רובם באזור השרון, עדיין היו מנותקים אתמול בבוקר מזרם החשמל. את האשמה הטילו בחברת החשמל לא רק על מזג האוויר, אלא גם על עובדי חברת החשמל, שסירבו לעבוד במתכונת חירום בגלל סכסוכים פנימיים בין הוועד לחברה.
 

"אין כיום דרך להיערך למקרים כמו שקרו השבוע", טוען א', מהנדס ואחראי תשתיות באחת החברות הגדולות במשק. "מעבר לשביתה של עובדי חברת החשמל, גם בימים רגילים לא ניתן באמת להיערך, אלא אם כן תהיה כזו טלטלה עצומה במשק שתחייב חברות גדולות ומשרדי ממשלה להתייחס באמת לסוגיה, באופן שישלב טיפול מקיף בכל התשתיות: מים, חשמל, ביוב, תחבורה.

אני לא יודע אם מבחינה כלכלית הדבר הזה ישים בכלל, ולכן מדי חורף יהיו הפסקות וניתוקי חשמל, פקקי תנועה, הצפות ועוד. המצב בישראל משתפר קצת, בעיקר בזכות רשויות מקומיות ופרויקטים חדשים שמקדמים ניקוז נכון ותשתיות קבורות, אבל בסופו של יום נמשיך לחוות חוויות כאלו כל חורף, בכל סופת אבק גדולה, בכל גל חום עצום. אני מבין את המצוקה של אלו שישבו אתמול ושלשום בחושך במשך שעות. מאוד לא נעים".

רק לפני כחודש פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח שהתייחס בין היתר לחורף 2013, ובו תיאר תמונת מצב חמורה של היערכות הרשויות המקומיות לשריפות ולפגעי מזג אוויר. על פי הדוח, התמודדות עם שריפות ועם פגעי מזג אוויר חריגים מחייבת היערכות מוקדמת והקצאת משאבים של רשויות מקומיות ושל גופים ממלכתיים רבים, המשתתפים במאמץ הכולל לטיפול בהם.
 

מהדוח עולה כי אין הסדר חקיקתי מקיף להיערכות לאומית לשריפות ולפגעי מזג אוויר חריגים. בנוסף, לא הוסמך גוף כלשהו שיחייב את הרשויות המקומיות לקיים הנחיות הנוגעות להיערכות למצבי חירום, ובכלל זה אירועי שריפות ופגעי מזג אוויר חריגים. על פי הדוח, כל רשות מקומית מוכנה לפגעי מזג אוויר חריגים רק על פי מידת הנכונות והמשאבים שלה, ולא על פי הנחיות מחייבות. 
 

חורף בתל אביב. צילום: בן קלמר, פלאש 90

המבקר טען גם כי משרד האנרגיה, משרד החקלאות וחברת החשמל לא גיבשו תוכנית אב להגנה על מקטעי רשת החשמל מפגיעות עצים. זמן קצר לאחר פרסומו, תחזיות הדוח כבר התגשמו.
 

עיקר הנזק שנגרם אתמול ושלשום היה באזור השרון, בעיקר ברעננה ובכפר סבא. "זאת הייתה סופה בעוצמה שלא הכרנו", הודה עילאי הרסגור־הנדין, סגן ראש עיריית כפר סבא. "חצי שעה של ברד כבד ורוחות חזקות גרמה לנזקים כבדים לרכוש פרטי וציבורי, גגות קרסו, קולטים סולאריים עפו, עצים נפגעו. מיד עם תחילת הסופה הקפצנו את כל הצוותים לפי תרגולת מוכנה. בתוך כמה שעות פתחנו את כל צירי התנועה הראשיים. הבעיה המרכזית כעת היא קצב התיקון של מערכת החשמל. ביום ראשון הייתה רוב העיר מנותקת, וגם ביום שני נותרו שכונות גדולות מנותקות באופן מלא או חלקי. כדי להקל את המצב, אנחנו יוצרים קשר עם אוכלוסיות חלשות המוכרות לאגף הרווחה, כדי לוודא שאיש לא נשאר ללא מענה".
 

"לקראת בוא החורף נערכה העירייה בסקירה כללית לבטיחות מתקניה בכל רחבי העיר ובבדיקות מקיפות של עמודי חשמל ותאורה, רמזורים, עצים הזקוקים לגיזום מסיבי, תקינות הגגות, המרזבים ומתקני הספורט", אומרת מיכל גפן, דוברת עיריית רעננה. "בתנאי מזג אוויר חריגים, פועלות מחלקות העירייה וצוותי חירום המצויים בכוננות 24 שעות ביממה, לרבות משאית גיזום למתן מענה מהיר בשטח והיערכות מוגברת עם צוותי תשתיות, לטיפול באופן שוטף בניקוזי תעלות כדי למנוע סתימות ובסיוע לתושבים בניקוז מים בחצרות בתיהם הפרטיים".
 

"בהיערכות למזג אוויר קיצוני יש היערכות לטווח קצר והיערכות לטווח ארוך", מסביר בצלאל אבנון, מהנדס תשתיות העובד כיום ברכבת ישראל. "בטווח הקצר אנחנו מעודדים גיזום עצים ושיחים, ניקוי תעלות ובורות ניקוז והכנת צוותים להתמודדות בשעת חירום ולתיקון נזקים. בטווח הארוך צריך ליצור מערכות תשתית שיהיו חסינות יותר לפגעי מזג האוויר. רוב התשתיות בישראל הן תשתיות עיליות, באוויר, והן חשופות במיוחד לפגעי מזג אוויר, בעיקר טלפון וחשמל. ביישובים חדשים אנחנו קוברים את התשתיות באדמה. זה אומנם יותר יקר, אבל זה מונע את הפגיעה במקרה של מזג אוויר קיצוני. משבי רוח קיצוניים תמיד יגרמו לפגיעה בתשתיות. קבירת תשתיות באזור עירוני היא מאוד מורכבת ויקרה, מכיוון שהיא מצריכה תיאום בין כל הגורמים. ייתכן שחלק מהפתרון בערים קיימות הוא לצמצם את כמות הכבלים, מ־50 כבלים לשלושה כבלים עבים יותר. קל יותר לתקן שלושה מאשר 50".

ההתמודדות עם מזג אוויר קיצוני ופגעי טבע אינה נחלתה של ישראל בלבד. אלא שדוגמאות מרחבי העולם מלמדות שהיערכות מקדימה ונכונה יכולה 

לעשות את ההבדל. ב־2005 נאלצו האמריקאים להתמודד עם הוריקן קתרינה, שפגע קשות בניו אורלינס והביא למותם של 1,836 בני אדם. ב־2012, כאשר הוריקן סנדי הכה בחוף המזרחי של ארצות הברית, ההיערכות האמריקאית הייתה טובה יותר, אם כי הסופה הגדולה עדיין גרמה לביטול כ־14 אלף טיסות מרחבי העולם לניו יורק, הצפת הרכבת התחתית וניתוקם מחשמל של מעל 8 מיליון איש ב־11 מדינות בחוף המזרחי של ארצות הברית. שלושה חודשים לאחר הסופה אישר הסנאט תקציב חירום של 50 מיליארד דולר לשיקום תשתיות ולפיצוי מאות אלפי אזרחים שנותרו ללא בית ורכוש. למרות ההיערכות, הסופה הביאה למותם של 253 איש.
 

בסופה שהכתה בניו יורק בינואר 2015 ננקטו כבר אמצעים מקדימים מחמירים יותר: הוכרז מצב חירום, חברות תעופה רבות ביטלו את הטיסות שלהן מבעוד מועד, מפלסות השלג הועמדו בכוננות, אזרחים הצטיידו במזון והסתגרו בבתים, והרשויות התריעו בלי הפסקה על הצפוי לקרות.
 

השינוי בהיערכות ניכר גם באירופה. ב־2003 פקד את אירופה גל חום כבד ביותר, שלפי ההערכות הביא למותם של 70 אלף בני אדם. גם בקיץ האחרון תקף גל חום קיצוני את מדינות אירופה, אך הפעם ניכרה היערכות שהצליחה לשנות את תמונת המצב: הממשלות הודיעו על מצב החירום, כלי התקשורת הזכירו לאזרחים ללא הרף לשתות מים, במקומות הציבוריים הוצבו תחנות שתייה ועוד. לעומת זאת, בגל החום שפקד את הודו במאי האחרון נספו 2,000 בני אדם, לאחר שלא בוצעה לקראתו היערכות הולמת.
 

בהמשך לכך, מול מי שטוען שהפגיעה בתשתיות בישראל בתנאי מזג אוויר קיצוני היא לרוב גזירת גורל ובלתי נמנעת, יש גם מי שטוענים ששינוי תפיסתי היה יכול לשנות את התוצאות. "אפשר בהחלט להיערך למקרים כאלו בעזרת שיתוף מידע בתוכנית אינטגרטיבית", טוענים אסף אשכנזי ויונתן שחם, המתמחים בהיערכות למצבי חירום ואסון. "הבעיה בישראל היא ממש לא בתשתיות, אלא בכך שנושא ההיערכות מנוהל כולו על ידי קצינים לשעבר שרואים באזרחים פקודים שלהם. זה לא עובד. הבעיה היא בשיטת הניהול. עד שהמדינה תתייחס לניהול מצב חירום כאל אתגר ניהולי אזרחי – לא יהיה שינוי". 

"במצב הנוכחי כל אחד אחראי לתחום שלו. איש הנוי בעירייה אחראי לנוי, הרשות דואגת לאזרחים, חברת החשמל דואגת לקווי החשמל. צריך להטמיע מערכת מורכבת של שיתוף מידע בין כל הגורמים במשק. למשל, איפה נמצאים עצים בסכנת קריסה על קווי מתח? כמה עצים כאלו יש, ובאיזה גובה צריך לגזום? איפה עוברים קווי חשמל? איפה האזורים המועדים להצפה? איפה יש אוכלוסיות חלשות יותר, שעלולות להיפגע במקרים של ניתוק מחשמל או הצפה יותר מאחרות?"

"ישים לחלוטין, מדובר בהשקעה של מיליונים ספורים ליצירת מערכת כזאת, שחלק מרובדי המידע שיהיו בה כבר קיימים בפועל. בארצות הברית יש 

מערכות מידע מרוכזות, ובארגוני ביון יש מערכות מידע מרוכזות. ישראל היא חברה סופר־טכנולוגית, ודווקא בדבר כל כך פשוט אנחנו נופלים. בהשקעה של מיליונים בודדים ניתן לשפר באופן דרמטי את איכות החיים של האזרחים".
 

"הרשויות המקומיות הפיקו לקחים בעקבות אירועי הסופה 2013, ונערכות מדי שנה לתנאי מזג האוויר החורפיים", אומרת דוברת מרכז השלטון המקומי, הדס פרץ. "יחד עם זאת, מרכז השלטון המקומי חזר והתריע בפני הממשלה כי כדי לשפר את המוכנות לחירום יש הכרח להקים גוף אחד שיתכלל את ההיערכות לחירום במרחב האזרחי, יתווה תוכנית  רב־שנתית לכלל הרשויות, יתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים ויפקח על יישום התוכנית בפועל".
 

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "ההגנה על מקטעי רשת חשמל מפגיעות עצים נמצאת לחלוטין באחריות הרשויות המקומיות, בדומה לתיקון כל תשתית אחרת בתחומי הרשות, למשל מדרכה עקומה".

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל עסוקה בימים האחרונים בתיקון המפגעים והנזקים ברשתות החשמל, על מנת לספק חשמל לתושבים, שחלקם היו ללא חשמל מעל ליממה. בכל אירוע חירום כזה או אחר, חברת החשמל מתורגלת היטב, הן מניסיון אירועי העבר והן בזכות שני תרגילים שנתיים שהיא מבצעת מדי שנה. החברה פותחת חדרי מצב ארציים, חטיבתיים ומחוזיים. כלל אגפי המטה מסייעים בכל הלוגיסטיקה, רכבים, במות הרמה, מנופים, העתקת ימי עבודה, ניידות עובדים ממחוז למחוז, הסדרת הביטחון, ובעיקר דגשים חוזרים ונשנים בתחום הבטיחות בעבודה והסכנה מהתחשמלות.
 

“חברת החשמל ערוכה כאמור למצבי קיצון, אך איננה יכולה לאמוד ולחזות את היקפי ההרס לתשתיות שלה. בעונות המעבר חברת החשמל מבצעת עבודות תחזוקה, גוזמת עצים, שוטפת מבדדים, מחזקת ומשדרגת את מתקני החשמל ועורכת שיפוצים ביחידות הייצור בתחנות הכוח, על מנת להיות מוכנה וערוכה למזג אוויר קיצון (חורף וקיץ). עובדי החברה מחויבים לעשות כל שניתן על מנת להחזיר חשמל ללקוחות החברה, שכן מדובר במוצר בסיסי, משמעותי, מציל חיים, שקשה לשרוד בהיעדרו. 
 

"החברה גם פונה לכלל הציבור, באמצעי התקשורת השונים, על מנת שינהגו בזהירות, בבטיחות, באופן מושכל, כדי שחברת החשמל תוכל לספק חשמל אמין, זמין ואיכותי לכל דורש".